איך מאבחנים וכיצד מטפלים בגלאוקומה?

גלאוקומה או ברקית בעברית הינה מחלת עיניים אשר חולים בה כ-3 אחוזים מהאוכולוסייה ו-10 אחוזים סובלים מלחץ תוך עיני. גלאוקומה הינה מחלה כרונית של עצב הראיה עם אובדן פרוגרסיבי של סיבי העצב. עם הגיל יש אובדן איטי של סיבי הראייה כחלק מהזקנה ובמצב של גלאוקומה ישנו אובדן מואץ של סיבי הראייה הגורם לנזק בלתי הפיך | מדריך לאבחון וטיפול בגלאוקומה 

צפו בפרופ׳ חני ורבין-לבקוביץ' מסבירה על גלאוקומה בתכנית המילון הרפואי בהנחיית פרופ' קרסו

גלאוקומה (בעברית – ברקית) היא קבוצת מחלות עיניים המאופיינת בניוון הדרגתי ותמותה של תאי עצב הראיה. גורמים אלו מובילים בשלב מתקדם לפגיעה בשדה הראייה. הנזקים הנגרמים כתוצאה מגלאוקומה אינם ניתנים לשיקום, אך דרך מתן טיפולים מתאימים אפשר למנוע התדרדרות נוספת בראייה.

לחץ תוך עיני : בעין יש מנגנון של ייצור נוזלים וניקוז מתמיד של הנוזלים דרך זווית העין. התהליך הזה של ייצור וניקוז הנוזלים קובע את הלחץ בעין.

מהם הגורמים ללחץ תוך עיני?

כאשר דרכי הניקוז נפגעות ונסתמות הלחץ בעין עולה ועלול לפגוע בעצב הראיה בצורה בלתי הפיכה. לרוב באוכלוסייה הלחץ התוך עיני הוא עד 21 אך חשוב להדגיש שנזק לעצב הראיה יכול להופיע גם בנוכחות לחץ תוך עיני תקין.

למעשה כ-30 אחוזים מחולי הגלאוקומה הם בעלי לחץ תוך עיני תקין כלומר נמוך מ- 21.

כיצד מתפתחת גלאוקומה?

ברוב מקרי הגלאוקומה לחץ גבוה בעין לוחץ על ראש עצב הראיה וגורם לנזק מתמשך ובלתי הפיך. בכשליש מהמקרים הנזק יקרה גם בנוכחות לחץ תקין. הנזק לעצב גורם לפגיעה וצמצום של שדה הראיה ובשלביה האחרונים של המחלה היא עלולה להביא לעיוורון. אנחנו יודעים שכחצי ממקרי הגלאוקומה לא מאובחנים כיון שהמחלה אסימפטומטית עד שלביה המתקדמים.

ולכן כל אדם מעל גיל 40 חייב להיבדק. קל וחומר כאשר מדובר באדם עם סיפור משפחתי של גלאוקומה אשר חייב להיבדק תקופתית בכל גיל.

פרופ' חני ורבין-לבקוביץ': "חשוב לציין כי 50 אחוזים ממקרי הגלאוקומה לא מאובחנים היות ולמחלה אין תסמינים עד שלביה המתקדמים ,לפיכך כל אדם מעל גיל 40 חייב להיבדק. קל וחומר כאשר מדובר באדם עם סיפור משפחתי של גלאוקומה אשר חייב להיבדק תקופתית בכל גיל".

איך מאבחנים גלאוקומה?

גלאוקומה מאובחנת על ידי רופא העיניים שבבדיקת עצב הראיה עם עדשה מיוחדת רואה נזק אופייני מאוד רק לגלאוקומה. בבדיקה רואים שישי שקע גדול בתוך ראש עצב הראיה המעיד על אובדן סיבים.

במקרה כזה יש לשלוח את הנבדק לבדיקות עזר הכוללות OCT ושדות ראיה. OCT היא בדיקה המעריכה את עובי סיבי העצב. שדות ראיה היא בדיקה הדורשת שיתוף פעולה של החולה.

בגלאוקומה יש פגיעות אופייניות בשדות הראיה העוזרות לאבחנה ולמעקב ארח התקדמות המחלה. לצורך החלטה טיפולית נשלח בדרך כלל גם למדידת עובי קרנית.

האם יש טיפול תרופתי?

הטיפול בגלאוקומה הוא תמיד הורדת הלחץ בעין. גם כשהלחץ תקין יש להורידו. עבור כל חולה יש לחשב את לחץ המטרה. לדוגמא: אם לחולה יש בהתחלה לחץ 30 ייתכן ונחליט שלחץ המטרה עבורו הוא 20. במקרה זה ניתן טיפול תרופתי שמטרתו להשיג את לחץ המטרה הזה.

הטיפול התרופתי הוא לרוב בטיפות אך ישנם גם כדורים שמורידים את הלחץ. לכדורים יש תופעות לוואי לא נעימות ולכן נשתמש בהם רק במקרים מיוחדים.

טיפול בלייזר לגלאוקומה איך זה עובד?

בגלאוקומה ישנם שני טיפולי לייזר עיקריים. אחד זה לייזר שמבוצע במקרים של זוויות צרות. זווית צרה עלולה לגרום לחסימה חריפה או כרונית של ניקוז הנוזלים ולכן לעליית לחץ תוך עיני קיצונית.

מטרת הלייזר הזה הוא ליצור חריר המאפשר מעבר נוזלים בתוך העין ומונע התקף של גלאוקומה חריפה. כל מי שיש לו זווית צרה חייב לעבור את הלייזר הזה כטיפול מניעתי.

הסוג השני של לייזר לגלאוקומה הוא לייזר שמטרתו להגביר את ניקוז הנוזלים מהעין והוא נעשה בדרך כלל כשטיפול תרופתי לא עוזר. ניתן לבצע לייזר זה גם כטיפול ראשוני ואז לעיתים אין צורך בטיפול כלל.

טיפולי הלייזר האלו נחשבים בטוחים מאוד והם נעשים בישיבה וללא כאבים. אין מגבלות לאחר הלייזר וכאשר יש צורך הם מומלצים מאוד.

פרופ' חני ורבין : בגלאוקומה ישנם שני טיפולי לייזר עיקריים; לייזר המבוצע במקרים של זוויות צרות. זווית צרה עלולה לגרום לחסימה חריפה או כרונית של ניקוז הנוזלים ולכן לעליית לחץ תוך עיני קיצונית. טיפולי הלייזר לטיפול בגלאוקומה נחשבים בטוחים מאוד והם נעשים בישיבה וללא כאבים. אין מגבלות לאחר הלייזר וכאשר יש צורך הם מומלצים מאוד".

באילו מצבים נדרש ניתוח?

כאשר טיפול תרופתי ולייזר לא עוזרים ולחץ המטרה לא מושג מומלץ ניתוח. בנוסף, כאשר הנזק לעצב הראיה מתקדם מאוד והלחץ גבוה מאוד ויש צורך בהורדה משמעותית ומהירה של הלחץ מומלץ ניתוח להורדת הלחץ.

איך מתבצע הניתוח?

ישנם מספר סוגי ניתוחי גלאוקומה.

הניתוח עם הניסיון הרב ביותר בעולם הוא ניתוח הטרבקולקטומי או הפילטר. זהו הניתוח המומלץ ביותר והטוב ביותר כניתוח ראשוני ואחוזי ההצלחה שלו באיזון הלחץ טובים מאוד. בניתוח יוצרים תעלת ניקוז בלחמית מתחת לעפעף העליון. מטרת תעלת הניקוז היא לעקוף את החסימה שיש בניקוז הנוזלים ולהוריד את הלחץ.

הניתוח נעשה בהרדמה מקומית, אינו כואב והחולה משתחרר לביתו מיד בתום הניתוח. בדרך כלל מומלץ להימנע ממאמץ גופני עד כחודש לאחר הניתוח.

ישנם ניתוחים נוספים בהם מכניסים מסתם לעין שמטרתו לנקז את הלחץ. ישנם סוגי מסתמים שונים בעולם לכל אחד יתרונות וחסרונות.

רק אם הניתוח הראשון הטרבקולקטומי לא עוזר, כדאי להשתיל מסתם. ניתוח השתלת מסתם נעשה גם הוא בהרדמה מקומית וללא כאב והוא ניתוח מוצלח מאוד.

האם ניתן לבצע ניתוחי קטרקט לחולי גלאוקומה?

קטרקט וגלאוקומה הולכים יחד לעיתים קרובות. אלו שתי מחלות ששכיחותן עולה עם הגיל. בנוסף, מחקרים הראו שקטרקט שכיח משמעותית יותר בקרב חולי גלאוקומה.

כאשר יש קטרקט בחולה גלאוקומה סוג הניתוח יקבע על פי חומרת הגלאוקומה. אם הגלאוקומה מאוזנת היטב עם טיפה אחת או שתיים ללא נזק משמעותי לעצב הראיה אזי מומלץ בדרך כלל לעשות ניתוח קטרקט בלבד.

כמובן שיש צורך במנתח מנוסה כיון שניתוחי קטרקט בחולי גלאוקומה מאתגרים יותר ומורכבים יותר. כאשר יש קטרקט אך הגלאוקומה לא מאוזנת או מאוזנת עם טיפול רב ויש גם נזק מתקדם לעצב הראיה ולשדות הראיה מומלץ ניתוח משולב של קטרקט וגלאוקומה.

זהו ניתוח מוצלח מאוד שבו גם מסירים את הקטרקט ומשתילים עדשה חדשה וגם יוצרים תעלת ניקוז שמטרתה להוריד את הלחץ. לאחר ניתוח זה החולה מפסיק את השימוש בטיפול או כדורים לגלאוקומה וגם ראייתו משתפרת בגלל הסרת הקטרקט.