מי מפחד מזאבת?

מחלת הלופוס, המוכרת גם כ"זאבת", פוגעת בכל כך הרבה איברים בגוף, שהיא מקיפה כמעט את כל עולם הרפואה. שוחחנו עם ד"ר אשרת טייר-שיפמן, ראומטולוגית בכירה, מנהלת מרפאת לופוס במרכז הרפואי "מאיר", על האבחון, דרכי הטיפול והחידושים בתחום

צפו בד"ר אשרת טייר-שיפמן מסבירה על כך בפודקאסט הבריאות של ישראל

מוגש כשרות לציבור וללא מעורבות בתכנים בחסות חברת GSK

השם זאבת (לופוס בלעז) ניתן למחלה בגלל מעורבות עורית שיכולה להתבטא בפריחה דמוית פרפר על גשר האף והלחיים, מה שמעניק לחולים מראה שבעבר גרסו כי הוא דומה לזאב. אבל מחלה זו מערבת עוד איברים רבים, עד כדי כך שפעם נהגו לומר שמי שמכיר את מחלה זו מכיר את כל עולם הרפואה כי היא מקיפה הרבה מאוד גורמים בגוף.

למרות השם שנשמע כלקוח מהאגדות, זו מחלה שהטיפול בה מאוד מתקדם ויש בשורה לחולים בדמות טיפולים ביולוגים המאפשרים למתן את המחלה ואף להביא לתקופות ארוכות של הפוגה.

מה זה לופוס?

"מדובר במחלה אוטואימונית, שבה משתבשת הפעילות התקינה של מערכת החיסון והיא תוקפת איברים בריאים, במקום גורמים זרים כגון חיידקים ווירוסים", מסבירה ד"ר אשרת טייר שיפמן, ראומטולוגית בכירה, מנהלת מרפאת לופוס במרכז רפואי מאיר.

מהם הסימפטומים של המחלה?

"עייפות, פריחות עוריות, חום וכאבים במפרקים. יכולה להיות גם מעורבות של איברים חיוניים כמו ריאות, לב, כליות, מערכת עצבים מרכזית ופריפרית. עלולות להיות פגיעות קשות באיברים פנימיים. גם אם התסמינים נעלמו בעקבות הטיפול התרופתי חשוב להבין שזו מחלה כרונית הדורשת מעקב".

מה עלולה להיות ההשפעה של המחלה?

"זו יכולה להיות מחלה קלה, שבאה לידי ביטוי בצורה חיצונית, אבל אם יש מעורבות של איברים פנימיים זו בהחלט יכולה להיות מחלה מאוד קשה ובמקרים מסוימים מסכנת חיים. ברגע שיש דלקת בכליה והיא לא מטופלת היא יכולה להצטלק ואז נגרם נזק לכליה לאורך זמן".

יש כאלה שיותר מועדים לחלות במחלה?

"המחלה שכיחה יותר בנשים – פי 9 לעומת גברים – ובעיקר בגיל הפוריות. גם ילדים יכולים לחלות במחלה, אבל כאמור הרוב הן נשים שמאובחנות בגילאי הפוריות.

מה שיטת האבחון ועל ידי איזה רופא היא מבוצעת?

"מי שמאבחן את המחלה הוא ראומטולוג. הוא נעזר במכלול התסמינים, בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה הכוללות בדיקות כלליות של תפקודי כליה, שתן, מדדי דלקת וספירת דם וגם בדיקות מיוחדות יותר  כמו בדיקת ANA. זו בדיקה שמסייעת באבחון המחלה. הנוגדן הזה נמצא למעשה  בקרב כל חולי זאבת, אך אינו ספציפי לזאבת ולעיתים הוא קיים גם בקרב אנשים עם מחלות אחרות או אפילו אנשים בריאים לגמרי. בסופו של דבר במקרה של זאבת האבחנה היא פאזל גדול ואי אפשר להתייחס רק למרכיב אחד או לתסמין מסוים"

מה הטיפול שניתן לחולי לופוס?

"הטיפול צריך להיות מותאם למטופל. מטפלים לפי חומרת המחלה ולפי האיבר המעורב. אין טיפול אחד שנכון לכולם. לדוגמא אישה שרוצה להיכנס להיריון יש תרופות שנבחר לא לתת לה.
יש תרופה אחת שאנחנו נותנים לרוב המטופלים, שהיא מקבוצת תרופת אנטי מלריה, ונקראת פלקווניל. זו תרופה מאוד ותיקה כי היא מאוד טובה לטיפול בעור, במפרקים ובעייפות. בנוסף, היא מורידה התלקחויות ומונעת נזק לאורך זמן. זו תרופת בסיס שכל החולים בזאבת מקבלים ועליה אנחנו בונים את שאר הטיפול".

לדברי ד"ר שיפמן, לפני כעשור פותחו שתי תרופות ביולוגיות ייחודיות ללופוס. התרופות החדשות עשו מהפך בטיפול בזאבת כי הן העניקו לנו עוד כלים להילחם במחלה, ומכיוון שיש תרופה שהיא  כבר עשר שנים בשימוש אנחנו יכולים לראות את ההשפעה החיובית שלהן על הגוף. התרופות עוזרות למנוע את הנזקים מהמחלה, בין השאר מכיוון שאפשרות ירידה במינון הסטרואידים ואפילו הפסקה מוחלטת שלהם בחלק מהמקרים.

איך נוטלים את התרופות?

"תרופות ביולוגיות ניתנות תמיד בזריקה: או מתן דרך הווריד הדורש טיפול באשפוז או שיש היום גם טיפול ביולוגי שניתן בזריקה תת עורית בבית המטופל. חשוב מאוד כדי לשמור על אורח חיים תקין ככל האפשר של החולים. שיוכלו לעבוד, להתחתן, לגדל ילדים. לעשות מה שהם רוצים. זו המטרה שלנו".

התרופות האלה נמצאות בסל הבריאות?

"כן, כל חולה שהטיפול הבסיסי לא מספיק לו יכול לקבל אחת משתי התרופות הביולוגיות ולשפר את איכות החיים שלו. חשוב לציין שזו מחלה כרונית והיא דורשת טיפול תרופתי לכל החיים".