כשליש מאוכלוסיית העולם סובלת מאנמיה, המוגדרת כמחסור בהמוגלובין, חלבון הנמצא בכדוריות הדם האדומות. בחלק ניכר מן המקרים מדובר בבעיה הנובעת מחסר תזונתי, איך מאבחנים ומהם הטיפולים? | מדריך
אצל אדם בריא, כמות ההמוגלובין עומדת על 13 גרם לדציליטר דם אצל גברים, ו-12 גרם אצל נשים. כמות נמוכה מכך, מכניסה את האדם באופן אוטומטי תחת ההגדרה של אנמיה.
צפו בפרופ' מרטין אליס מסביר על אנמיה בתכנית המילון הרפואי, בהנחיית פרופ' קרסו.
במאמר זה נדון ב:
בכל בדיקת דם תקופתית שאנו עורכים בקופת החולים, מתבצעת גם בדיקה של רמת ההמוגלובין בדם, חלבון הנמצא בכדוריות הדם האדומות. כל תוצאה הנמוכה מ-13 גרם המוגלובין לדציליטר דם אצל גברים, ו-12 גרם אצל נשים, מגדירה אותנו באופן אוטומטי כסובלים מאנמיה.
אחד הגורמים המרכזיים להיווצרות אנמיה בדם הוא תזונת חסר, ובעיקר חסר בברזל. הברזל הוא החומר שאותו ממיר הגוף להמוגלובין, ובהיעדר כמות מספקת של ברזל במזון, התוצאה הבלתי נמנעת היא הופעת האנמיה.
בעולם המתפתח ניתן לזהות שני גורמים מרכזיים להופעת אנמיה, ואלו כוללים את החסר התזונתי מחד ואת הזיהומים, ובעיקר זיהומי מעיים כדוגמת פרזיטים וזיהומים דלקתיים מאידך. בעולם המפותח ניתן להצביע על מחלות מעיים כדוגמת אולקוס, פוליפים או סרטן המעיים, כגורם המרכזי להופעת האנמיה.
תזונה נכונה ועשירה בברזל יכולה לסייע מאוד במניעת האנמיה, ובמרבית המקרים שיפור התזונה רלוונטי במיוחד אצל ילדים ובני נוער. במקרים אלה, שינוי תזונתי והכללת מזונות עתירי ברזל, יכולים להוביל לשינוי משמעותי של רמת ההמוגלובין בדם ומניעת היווצרות מצב של אנמיה.
צמחונים וטבעוניים עלולים גם הם להציג רמות המוגלובין נמוכות בגלל היעדר מקורות מזון עשירות בברזל, ובמקרים אלה יש לשנות את התזונה בהתאם, ועל פי הצורך גם ליטול תוספים מלאכותיים ייעודיים.
מהי המשמעות הרפואית של האנמיה?
פרט לחסר תזונתי, יכולה אנמיה להעיד על הפרעות בריאותיות נוספות, הפרעות שצריכות להיבחן ביחס לסביבת המחייה של הנבדק, המוצא האתני והאזור הגאוגרפי או ביחס למצבו הבריאותי הכולל של הנבדק.
בישראל ואגן הים התיכון בכלל, אחד מסוגי האנמיה השכיחים נקראת טלסמיה ונובעת משינוי באיכות ההמוגלובין מסיבות גנטיות, ולאו דווקא בכמותו.
אצל אנשים מבוגרים החולים במחלות רקע כמו מחלות לב או מחלות מעיים, או אנשים בסיכון למחלות אלה, האנמיה יכולה גם לשמש כעדות לנוכחות המחלה, ולכן במקרים אלה קריאה נמוכה של רמת ההמוגלובין, מחייבת בדיקות נוספות סביב מחלות רקע אלה.
מהן השפעות האנמיה על גוף האדם?
ההמוגלובין הוא חלבון הנושא בתוכו את החמצן שמעביר הדם לחלקי הגוף השונים. בהתאם לכך מחסור בהמוגלובין יכול להוביל למחסור בחמצן באיברים השונים, מה שבא לידי ביטוי בצורת עייפות, חולשה, חוסר ריכוז וירידה כללית ברמת התפקוד היום יומית
בקרב אנשים חולים, יכול מצב זה גם להוביל להחמרה של המצב הרפואי. כך למשל, אצל אדם הסובל מאי ספיקת לב, עלול המחסור בהמוגלובין להוביל לפגיעה נוספת ברמת הספיקה ולפגיעה נוספת בלב.
מהו הטיפול באנמיה?
מאחר והסיבה המרכזית להופעת אנמיה היא חסר תזונתי, ובאופן ספציפי חסר בברזל, על מנת להתאים את הטיפול יש לבדוק תחילה את תזונת האדם ואם חסר ברזל להבין מדוע הוא חסר.
במידה ומדובר בדימום כרוני, יש לטפל בדימום, וכן יש להשלים את החוסר בוויטמינים החסרים וברמת הברזל באמצעות מזונות או תוספים מתאימים.
מחסור בהמוגלובין יכול להיגרם גם מסיבות אחרות כדוגמת מחלות דם, מחלות מח העצם או המוליזה, קרי נזק הנגרם לכדוריות הדם האדומות על ידי נוגדנים. במקרים אלה הטיפול יתמקד בגורמים למחסור בהמוגלובין בהתאמה למחלה הספציפית.
פרופ' מרטין אליס הינו מומחה להמטולוגיה, פרסם מעל 80 פרסומים רפואיים. זכה במענקי מחקר רבים, כולל מענק המחקר של עמותת אמ"ן לשנת 2010. פרופ' אליס מקבל מטופלים במרפאתו ברעננה ובבית החולים מאיר.
להתייעצות עם פרופ' אליס
השאירו פרטים