אנגיואדמה תורשתית: הטיפולים החדשים

הטיפולים החדשים באנגיואדמה תורשתית מנסים למנוע לחלוטין את התקפי המחלה ובשנים האחרונות גם מצליחים בכך לא מעט.

צפו בד"ר אבנר רשף מסביר על כך בראיון לתכנית חיים בריא בהנחיית פרופ' קרסו

מהי מחלת האנגיואדמה?

אנגיואדמה היא מחלת כלי דם אשר באה לידי ביטוי בכך שכלי הדם שלנו הופכים מ"צינורות" אטומים ומבודדים לצינורות פרוצים, המאפשרים זליגה של פלסמה החוצה אל עבר הרקמות. זליגת הפלסמה גורמת להתנפחות של הרקמות והופעת בצקות.

הסיבה להיווצרות המחלה היא שחומרים כימיים חזקים המופרשים על ידי הגוף עצמו, כמו למשל ברדיקינין, גורמים להתרחבות כלי הדם ומשפיעים על הקשרים בין תאי האנדותל, התאים המצפים את הדופן הפנימית של כלי הדם בצורה כזאת שגורמת להם להיפרדות ופעירת פתחים בכלי הדם. את הבצקות שנוצרות ברקמות, סופגת מערכת הלימפה, כך שמדובר על תהליך מחזורי של זליגת פלסמה ממערכת הדם וספיגתו במערכת הלימפה באופן חוזר ונשנה.

בקרב אנשים בריאים, ישנם חומרים שיודעים לזהות את הופעת הזליגה ולעצור אותה באמצעות הפרשת חומרים מתאימים, ממש כמו בתהליך של קרישת דם בפצע חיצוני. בקרב אנשים הסובלים מאנגיואדמה, מסיבות גנטיות חומרים אלה אינם נכנסים לפעולה ולמעשה מאפשרים יציאה משליטה של שלוש מערכות שונות: מערכת הקונטקט שמעורבת גם בתהליך הקרישה, מערכת הברדיקינין ומערכת המשלים.

האם אנגיואדמה יכולה להיגרם מסיבות שאינן תורשתיות?

התשובה היא בהחלט כן. בשנים האחרונות ניתן לזהות עלייה בשכיחות המחלה בגין צריכת תרופות ממשפחת אייס אינהיביטורז. שימוש בתרופות ללחץ דם מסוג אייס אינהיביטורז, שהשימוש בהן הוא מאוד נפוץ, יכול לגרום לכך שנטרול פעילותו של אנזים בשם אייס, שנועד לפרק את הברדיקינין, שמלכתחילה גורם להופעת האנגיואדמה.

באילו כלי דם מתרחש תהליך האנגיואדמה?

תהליך האנגיואדמה יכול להתרחש בכל כלי הדם בגוף, לרבות כלי הדם התת עוריים, אבל גם בכלי דם פנימיים באזור המעיים ובאזורים אחרים בגוף, מה שיכול לגרום להופעת בצקות פנימיות קשות. אנשים הסובלים מהמחלה יכולים לסבול מנפיחות באזורי גוף שלמים, נפיחות של הידיים, הפנים, הלשון וכדומה.

הבצקות שנוצרות כתוצאה מזליגת הדם לרקמות יכולות לגרום גם ללחץ על מערכת הנשימה ולחנק, מה שמחייב ביצוע של אינטובציה, קרי החדרת צינור הנשמה ישירות לקנה הנשימה.

מהן רמות החומרה של האנגיואדמה?

עיקר הבעיה ממחלת האנגיואדמה נובע מהופעת הבצקות, כשלעיתים מדובר בפגיעה קשה באיכות החיים ולעיתים מדובר בסיכון חיים (למשל כאמור במקרה של בצקות באזור הלוע ומערכת הנשימה). ככלל, האנגיואדמה יכולה להופיע באזורים שונים בגוף והיא מופיעה בתצורה של התקפים, שהקשים שבהם הם באזור הבטן.

התקף יכול להתחיל באזור הרגל ובתוך מספר שעות להתקדם גם לאזור הפנים, השפתיים והלשון, כך שאין שום חוקיות בהופעת הבצקות וכל חולה יכול לסבול גם מהתקפים שפוגעים באיכות החיים וגם מהתקפים שיכולים להוות סיכון חיים.

מהם הטיפולים החדשים באנגיואדמה?

פריצת הדרך הגדולה בתחום הטיפול במחלה מתבססת על פיתוח של תרופות למניעת המחלה. תרופות אלה מבוססות על הקונספט שמתן האנזים החסר בצורה מלאכותית, יכול להפחית את תדירות ההתקפים ואת עוצמתם, ובכך להעניק לחולים איכות חיים טובה יותר. מרבית הטיפולים כיום מתמקדים באנזים קאליקראין הממלא תפקיד חשוב ביצירת ברדיקינין בגוף.

אחד התכשירים שמיושם כיום בישראל, ונכלל גם בסל התרופות, הוא תכשיר שבאמצעות נוגדן חד-שבטי (מונוקלונאלי), מטרגט את הקאליקראין ומוריד את רמתו בדם. התכשיר ניתן באמצעות הזרקה תת עורית פעם בשבועיים, ומעניק לחולה שקט נפשי רב.

טיפול שעדיין נמצא בשלבי מחקר, הוא טיפול שמיועד לתת לחולה את האנזים החסר, את אנזים האייס שיחזיר את התגובה הבריאה בברדיקינין. טיפול זה מיועד להינתן בזריקה תת עורית באופן עצמאי על ידי החולה בעצמו, אך טיפול זה עדיין לא קיים במדינת ישראל. המגמות הטיפוליות הנוכחיות מצביעות על עתיד הרבה יותר רגוע לסובלים מהמחלה, ללא הלחץ והחרדה מפני ההתקפים וללא פגיעה באיכות החיים.

האם ניתן למנוע את העברת המחלה מאדם חולה לילדיו?

התשובה היא לא. בכדי למנוע את העברת המחלה בתורשה, יש צורך בפיתוח טיפול גנטי מתאים שבשלב זה אינו קיים. כרגע האופק הטיפולי מבוסס על מתן האנזימים שמיועדים א' להפחית את רמת הברדיקינין בדם וב' להגיב לברדיקינין בצורה בריאה ואפקטיבית, שתימנע את השפעותיו השליליות על כלי הדם.

האם תרופות אלה יעילות גם עבור אנגיואדמה שאינה תורשתית?

ההנחה היא שהתרופות הקיימות אכן יעילות גם בקרב אנשים שנוטלים תרופות מסוג אייס אינהיביטור, אם כי בקרב מטופלים אלה הופעת ההתקפים היא די מקרית. אדם יכול לקחת תרופה כזאת במשך שנים ופתאום להופיע עם בצקת ואין שום דרך להעריך מראש אצל מי זה יקרה ואצל מי לא.