שימו לב: הדמיות לא פולשניות ללב

ד"ר עדי אורבך, קרדיולוגית בכירה במרכז הרפואי וולפסון, מסבירה בתוכנית "סטטוסקופ" על החידושים והטכנולוגיות החדשות המאפשרות סריקות לב מתקדמות גם במצבים שעד לאחרונה לא ניתן היה לבדוק, מהו בכלל צינתור וירטואלי ואפילו כיצד ניתן לבצע הדמיות ברמת קרינה נמוכה מאוד

צפו בד"ר עדי אורבך בתוכנית "סטטוסקופ", רשת 13

כל חולה לב שצריך לעבור אבחון של הלב חייב יהיה לבצע בדיקות הדמייה לפני שיקבע הטיפול המומלץ. החל מבדיקת CT, דרך אקו ועד MRI .

עד כמה הבדיקות הללו יעילות, איך הן תורמות להמשך הטיפול וגם, לכמה קרינה עליו להיחשף לאורך הדרך?

בשנים האחרונות נוספו חידושים והתפתחויות בתחום ההדמיה והן אף משמשות במקרים מסוימים כאמצעי טיפול לא פולשני. כל זה ברמת קרינה נמוכה ותוך מתן תמונה מדויקת ומקיפה לרופא.

צינתור וירטואלי

ד"ר עדי אורבך, קרדיולוגית בכירה במרכז הרפואי "וולפסון", מסבירה כי "כיום יש לנו אפשרות לבצע צנתור וירטואלי בעזרת CT. אנחנו יכולים לראות את כלי הדם בלב בלי לבצע שום פעולה פולשנית. משתמשים בזה כדי לשלול קיומה של מחלת לב, או לצרכי אבחון וכדי לעזור בקידום הטיפול ובחירת הטיפול המתאימה".

צינתור וירטואלי נעשה באופן חיצוני על ידי CT ומאפשר לבדוק הימצאותה של מחלה בעורקי הלב, ומחלת לב כללית כבר בשלבים מוקדמים מאוד.

יש ברשותכם מגוון אמצעי דימות, מתי משתמשים בכל אחד מהם. מתי תעזרי ב-CT?

"ב-CT נשתמש כשנרצה לראות משהו יותר אנטומי – את העורקים בלב, את המסתמים, לשלול או לאשר מחלה בכלי הדם בלב. בנוסף, נשתמש בכלי זה כשנכין מטופל להשתלת מסתם בגישה מלעורית, זעיר פולשנית ולא בניתוח".

מתי משתמשים ב-MRI ובאקו?

"האקו היא בדיקת הבחירה הראשונה שלנו להערכה של מסתמים. אם ההערכה לא מושלמת ואנחנו צריכים עוד קצת מידע אפשר בהחלט ללכת ל-MRI. נשתמש בכך כשנרצה להעריך מחלות הקשורות לשריר הלב עצמו, כמו דלקת בשריר הלב. אפשר בדרך זו לבדוק גם את המסתמים, כדי לראות אם יש דלף מפה לשם".

נשמע שבשנים האחרונות בהחלט חלה התקדמות גדולה, מה איפשר את ההתקדמות הזו?

"הקפיצה באמצעי הדימות מתאפשרת בזכות היכולת של המכשירים החדשים. כשהתחלנו לעסוק בדימות לב לא פולשנית היו לנו מכשירים ישנים יחסית. היום יש לנו סורקים מתקדמים ומשוכללים. כך למשל, יש אצלנו, בוולפסון, את סורק ה-CT הכי מתקדם בארץ, שמאפשר לעשות הדמיות גם במקרים שפעם לא יכולנו לעשות".

באיזה מקרים ניתן היום לבצע CT שבעבר זה לא היה אפשרי?

"הסורק הזה מאפשר לנו להסתכל על העורקים ולקבל הדמיה טובה גם במקרים שבהם יש דופק מאוד מהיר או לא סדיר, מה שלא היה אפשרי פעם. הרזולוציה כל כך טובה ומדויקת שאפשר לראות אם יש למטופל תומכנים קודמים בעורקים ולהדגים את זה. גם אם המטופל כבר עבר מעקפים אפשר לראות את המעקפים בגופו וזה נתון חשוב מאוד".

זה לא מסוכן? אין חשש מקרינה?

"המכשור המתקדם מאפשר לערוך בדיקות עם מעט מאוד חשיפה לקרינה – ברמה של שניים או שלושה צילומי חזה – ועדיין לקבל בדיקה מעולה. ב-MRI אין בכלל קרינה מזיקה".

ד"ר עדי אורבך: אצלנו בבית חולים יש לנו קרדיולוג שמומחה בדימות לב. הוא נוכח במהלך הבדיקה ומכין את המטופל בצורה המיטבית לבדיקה. הוא בוחר את הפרוטוקול הנכון ואז אנחנו יכולים לעשות בדיקה עם כמות קטנה של קרינה".

בואי נדבר על השם החם ברפואה – בינה מלאכותית. עד כמה אתם נעזרים ב-AI כדי לתכנן קדימה?

"אנחנו נעזרים המון ב-AI, במיוחד ב-MRI כי הקריאה של MRI לב מאוד ארוכה וקשה, וגם בתחום הקורונריים ובתכנון והחלפת מסתמים, התוכנות שעובדים עליהם היום מזהות עצמונית את העורקים שאנחנו עובדים עליהם, אנחנו רק נותנים את התיקונים הקטנים וקובעים את מידת ההיצרות ואת הגדלים שצריך".

מי מפנה אליכם מטופלים לצורך הבדיקה?

"אנחנו מקבלים מי שמגיע דרך רופא משפחה וקרדיולוג בקהילה, דרך המיון או במקרה של אשפוז דרך המחלקה על פי שיקול דעת של הרופאים. כשאנחנו מקבלים הפניה לבדיקה אנחנו עוברים על ההפניה, בוחרים נכון את פרוטוקול הסריקה ואז אנחנו ממשיכים עם המטופל. כמובן שאם החולה אושפז למשל בשל תעוקת לב אנחנו נאפשר גישה מהירה יותר להדמיה של העורקים כדי לקבל החלטה האם החולה צריך צנתור או שהוא יכול ללכת הביתה".

הבדיקות האלה נמצאות בסל הבריאות?

"חשוב שהציבור ידע שבדיקת CT הצנתור הווירטואלי זה בסל הבריאות, זה זמין וניתן בחינם, ואפשר לדבר עם הרופא ואם יש סיבה להפנות. זו בדיקה נהדרת שמאפשרת הסתכלות ישירה על העורקים בלב באופן לא פולשני ויכולה למנוע בעיות בעתיד או פעילות פולשנית".