הטיפולים הקיימים לחרדה

אחד מכל שישה ישראלים סבל מהפרעת דיכאון או חרדה בימיו. על אף שהחרדה היא חוויה נורמלית שחווה כל אדם, חוויה זו הופכת להפרעה כאשר היא מופיעה בעצימות גבוהה ומובילה להפרעה לתפקוד. החרדה יכולה לנבוע משורה של גורמים, והטיפול בה מתבצע הן באמצעות טיפול שאינו תרופתי והן באמצעות טיפול תרופתי לטווח הארוך ולטווח המידי

צפו בד"ר טל מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי

מהי חרדה?

חרדה היא בעצם מצב נורמלי שחווים כל בני האדם. חרדה זו מופיעה בדרך כלל לקראת אירוע חיובי שצפוי להתרחש בחיינו, ומעלה אצלנו את רמת החרדה מפני כישלון או מפני מרכיבים שיכולים להיכשל באותו אירוע.

אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך היא הדוגמה של פחד להיכשל במבחן. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם אנו חווים רמה גבוהה הרבה יותר של פחד, הן מבחינה רגשית, הן מבחינה מנטלית (מחשבות) והן מבחינה פיזית (הגוף).

במצב זה, אנו חווים מחשבות קיצוניות סביב משהו נורא שעומד לקרות, ובהתאם לכך עולה מאוד רמת הפחד והגוף מגיב בהתאם.

אנו הופכים למעשה להיות משותקים מהפחד, ובמקום הפעילות החיובית שממנה היינו אמורים ליהנות, הפעילות הופכת לשלילית ומפחידה עבורנו, עד כדי כך שאנו עלולים לבחור להימנע כליל מאותה פעילות, או שאנו מבצעים אותה אך בליווי פחד ומחשבות טורדניות לכל אורכה.

מצב זה הוא מצב שנחשב לחרדה קלינית.

מהם הסימנים הגופניים לחרדה?

חרדה מלווה בהחלט בסימנים גופניים שכולם מכירים אותם, מכיוון שכולם חווים חרדה ברמה כזאת או אחרת. יחד עם זאת, כאשר מדובר בחרדה קלינית, סימנים אלה הופכים להיות בולטים מאוד ומשמעותיים מאוד עד כדי הפרעה חמורה בתפקוד.

בין הסימנים המרכזיים ניתן לזהות: דפיקות לב חזקות, זיעה, קושי בנשימה ותחושת חנק בגרון. לעתים יכולים סימנים אלה לכלול גם כאבים באזורים שונים בגוף.

מהם הסוגים השונים של חרדה?

את הקטגוריה הכוללת של חרדה, ניתן לחלק לארבעה סוגים שונים של חרדות:

1. התקפי חרדה
2. פחד ממשהו ספציפי – טיסות, מקומות סגורים או קטנים, מעליות ואפילו אנשים (חרדה חברתית)
3. הפרעת דאגנות – כפייתיות חוזרת של מחשבות דאגניות סביב העתיד לקרות
4. הפרעה טורדנית כפייתית – מחשבות חוזרות באופן רציף על כך שמשהו נורא עומד לקרות, ולצידן גם התנהגות שמנסה להרגיע את המחשבות.

מהו הטיפול הלא תרופתי בחרדה?

ישנו מגוון רחב של טיפולים לא תרופתיים לטיפול בחרדה, כולם טיפולים פסיכולוגיים וכולם קצרי מועד.

בראש טיפולים אלה עומד הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, במסגרתו לומד המטופל לשים לב למחשבות שעולות בראשו בזמן אמת, ולהבחין באופן בו הן מעלות לאט לאט את רמת החרדה.

כמו כן, בשיטה זו לומד המטופל לשים לב להתנהגויות שלו, שמשחקות לידי החרדה ומאפשרות לה ללכת ולהתגבר.

בנוסף לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, ישנם טיפולים רגשיים נוספים שאותם ניתן להתאים למטופל בהתאם למצב בו נמצא האדם, סוג החרדה ממנה הוא סובל ועד כמה היא מגבילה אותו.

מהם הטיפולים התרופתיים לטיפול בחרדה?

את הטיפולים התרופתיים ניתן לחלק לשתי קבוצות מרכזיות:

חוסמי הסרוטונין

תרופות אלה מיועדות להשפיע החל מחודש מיום תחילת הטיפול, ומטרתן להוריד את המחשבות החרדתיות לאורך זמן. קיימות תרופות רבות במשפחה, בין המוכרות שבהן פרוזק, סרוקסט, פבוקסיל, ציפרמיל, לוסטרל וציפרלקס.

המאפיין המרכזי של תרופות אלה הוא שהן אינן עובדות באופן מיידי, ומיועדות יותר לשינוי שגרת החיים של המטופל ולא להענקת עזרה ראשונה בזמן אמת.

בנזו-דיאסיפינים

תרופות אלה הן תרופות שמטרתן היא להרגיע את המטופל בזמן אמת ולהעניק לו עזרה ראשונה בזמן חרדה.

תרופות אלה מגיעות עם טווחי פעולה שונים והשאיפה היא לבחור בתרופות בעלי טווח השפעה ארוך, על מנת למנוע מצב של נטילה חוזרת באופן תדיר, ובכך למנוע את האפשרות של התמכרות לתרופה.