עידן הקורונה גרם לבלבול רב בקרב חולים במחלות כרוניות ובמיוחד במחלות אוטואימוניות כדוגמת טרשת נפוצה, שהטיפולים בהן מבוססים על החלשה מסוימת של המערכת החיסונית
צפו בפרופ' דימיטרי קרוסיס מסביר על כך בראיון לתכנית בקו הבריאות
מהי טרשת נפוצה?
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבה תוקפת המערכת החיסונית חלבונים עצמיים של הגוף. במקרה של טרשת נפוצה, תוקפת מערכת החיסון את המיאלין, שהיא מעטפת העצבים במוח ובחוט השדרה. במצב זה, נוצרת הפרעה במעבר של אותות חשמליים במוח ובחוט השדרה, מה שגורם להפרעות מוטוריות, חולשה, הפרעה בתחושה, הפרעה בראייה, הפרעה בסוגרים ולמעשה מגוון רחב של הפרעות משתנות במערכות הגוף השונות.
כיצד מאובחנת המחלה?
אבחון המחלה אינו מבוסס על בדיקה אחת שמספקת תשובה חיובית או שלילית לקיום המחלה, אלא על אוסף של בדיקות ותחילה ברמה הקלינית – זיהוי הפרעות בתחושה, בכוח, במוטוריקה, בראייה וכן הלאה.
בנוסף, אנו נעזרים בבדיקת MRI שמאפשרת לראות ממש את הפגיעה במיאלין לאורך מערכת העצבים המרכזית.
לבסוף, ישנן בדיקות נוספות שניתן לבצע בכדי לאמת את האבחון, למשל דיקור מותני לבדיקת נוכחותם בחוט השדרה של הנוגדנים האחראים לפגיעה במיאלין וכן בדיקות דם נוספות המסייעות באבחון המחלה.
מהי החשיבות של טיפול מוקדם במחלה?
בכל מחלה של מערכת העצבים והמוח ישנה חשיבות רבה לגילוי וטיפול מוקדם של המחלה, שכן לאור יכולתו המוגבלת של המוח לתקן את עצמו, ככל שעובר הזמן כך הנזק הופך ליותר ויותר בלתי הפיך.
ככל שנאבחן מוקדם יותר את מחלת הטרשת הנפוצה וככל שנתחיל בטיפול הנדרש בשלב מוקדם יותר, כך נוכל למנוע פגיעה עצבית בלתי הפיכה אצל המטופל.
מהם הטיפולים החדשים בטרשת נפוצה?
כמו בכל המחלות האוטואימוניות ובמיוחד בטרשת נפוצה, מתרחשת בשנים האחרונות מהפכה של ממש עם הכנסת טיפולים ביולוגיים, המאפשרים להעניק טיפול נקודתי וספציפי במוקדי הבעיה במערכת החיסון במקום לדכא את המערכת כולה.
אם בעבר נדרשו חולי טרשת נפוצה לסיוע בהליכה ותנועה כעבור 15 שנים עם המחלה, הרי שהיום עם הטיפולים החדשים התארך פרק זמן זה ל-33 שנים. פרט לכניסת הטיפולים הביולוגיים, בשנים האחרונות חל שינוי מהותי גם בגישה הטיפולית, שמבוססת היום על שלושה מרכיבי מפתח: לטפל מוקדם, לטפל חזק ולטפל חכם.
כיצד השפיעה הקורונה על תהליכי טיפול בטרשת נפוצה?
בשלבים הראשונים של המגפה, נמנעו חולים רבים בטרשת נפוצה מלהגיע למרפאות לקבלת המשך טיפול, מתוך חשש כי הטיפול מחליש את המערכת החיסונית שלהם ויכול לחשוף אותם מאוד לקורונה. בהמשך, על סמך מחקרים שנערכו בעולם כולו ובמיוחד בארה"ב ואיטליה, התברר שחולי טרשת נפוצה דווקא נדבקים פחות מהממוצע באוכלוסייה (אולי בגלל זהירות היתר המאפיינת אותם). עוד מעבר לכך, נתגלה כי חולי טרשת נפוצה שהמשיכו בקבלת הטיפול הביולוגי הציגו שיעורי תמותה נמוכים יותר מאלו שהפסיקו את הטיפול.
ההנחה היא שהסיכון בקורונה נובע בעיקר מהדלקת שנוצרת כתוצאה מפעולת יתר של מערכת החיסון כנגד הנגיף (סערת ציטוקינים) ודווקא הטיפול הביולוגי שמחליש מעט את מערכת החיסון, מאזן את פעולתה ומפחית את ההסתברות להגעה למצבי סיכון. היום מבוצעת עבודה רוחבית מול המטופלים על מנת לעודד אותם להמשיך ולקבל את הטיפול הביולוגי החשוב ברציפות.
מהם הדגשים שעליהם חשוב להקפיד לאורך הטיפול?
הדגשים בטיפול יעיל בטרשת נפוצה הם קודם כל התמדה והמשכיות/ רציפות בקבלת הטיפול ולא פחות חשוב מכך, גם התאמה אישית של הטיפול.
התאמה אישית זו מבוצעת על ידי ביצוע בדיקות דם ובדיקות אימונולוגיות מיוחדות, המיועדות לזהות את המאפיינים הייחודיים של המחלה אצל כל חולה ולהתאים לו את הטיפול הטוב ביותר עבורו באופן ספציפי.
האם מומלץ לחולי טרשת נפוצה לקבל חיסון קורונה?
התשובה היא בהחלט כן. הסיכון של תגובת יתר לחיסון מצד המערכת החיסונית הוא קטן לאין שיעור מהסיכון שנובע מהידבקות במחלה עצמה ולכן גם לחולי טרשת נפוצה ההמלצה היא חד משמעית להתחסן.
האם ישנן המלצות לגבי אורח חיים אצל חולי טרשת נפוצה?
אימון גופני, תזונה נכונה ואפילו פעולות פיזיותרפיה פשוטות, הם מרכיבים חשובים בשמירת האיזון של המערכת החיסונית ולכן יש להקפיד עליהם על בסיס קבוע, במיוחד בתקופת הקורונה שבה כולנו סגורים בביתנו.
אולי יעניין אותך גם:
> ספורט אחרי קורונה: הנחיות להורי הספורטאים
> תוסף התזונה הוותיק שעושה קאמבק ומאיים על וירוס הקורונה
> בדיקת קורונה ביתית: תוצאה תוך 10 דקות
פרופ' דימיטרי קרוסיס נירולוג בכיר, מנהל המרכז לטרשת נפוצה, המחלקה לנירולוגיה במרכז הרפואי הדסה. קיבל למעלה מעשרה מענקי מחקר גדולים והשתתף במעלה מעשרה ניסויים קליניים בתחומו.
להתייעצות עם פרופ' קרוסיס
השאירו פרטים או חייגו
077-9965668