ניתוח מעקפים בגישה זעיר פולשנית: מדריך מיוחד

ניתוח מעקפים בשיטה זעיר פולשנית מבוצע תחת הרדמה כללית ונמשך כשעתיים. לאורך כל הניתוח, הלב ממשיך לפעום כרגיל ואין צורך בחיבור למכונת לב ריאה. מדיקו במדריך מיוחד על ניתוח מעקפים בגישה זעיר פולשנית

במאמר זה נדון על:

1. מהו ניתוח מעקפים?
2. ניתוח מעקפים בשיטה זעיר פולשנית
3. מהלך הניתוח
4. לפני ואחרי הניתוח
5. מהם אחוזי ההצלחה והסיכונים?

מתי ומדוע נדרש ניתוח מעקפים?

לב האדם הוא שריר חזק במיוחד, האחראי על הסירקולציה של הדם בגופנו לכל המטרות שאותן ממלא הדם, לרבות העברת חמצן, ניוד תאים וספיחה ושחרור של רכיבים כימיים וביולוגיים שונים באיברי הגוף השונים.

את הדם מזרים הלב באמצעות מערכת עורקים אאורטה ועורק ריאה וחזרת הדם ללב נעשית באמצעות מערכת הורידים – וריד נבוב העליון ,והתחתון וכמובן ורידי ריאה.

לאורך שנים וכתלות בגנטיקה ובאורח החיים, עלולה להיווצר טרשת עורקים שבאה לידי ביטוי באמצעות הצטברות שכבות של סידן, שומן וכולסטרול על דפנות העורק והצרתו/ סתימתו – מה שעלול להוביל לאירוע לבבי ואף למוות.

בהתאם לכך, עם זיהוי של תהליך היווצרות הטרשת, ישנה חשיבות רבה לקבלת טיפול שיבטיח את זרימת הדם בעורקים הכליליים ויבטיח אספקה סדירה של דם ללב.

בשלב הראשון, נשען הטיפול על שתי רגליים מרכזיות:

• שינוי אורח חיים – שינוי בתזונה, הפסקת עישון, הגברת הפעילות הגופנית והפחתת סטרס
• טיפול תרופתי – נטילת תרופות המיועדות להפחתת כולסטרול ולדילול הדם על מנת להקל על מעבר הדם בעורקים הכליליים (אספירין על נגזרותיו ותרופות מבוססות סטטינים)

בשלב שני, יש לבחון את היקף ועוצמת טרשת העורקים ממנה סובל החולה. במידה ומדובר בטרשת נקודתית, ניתן לבצע צנתור לב ולמקם תומכן (סטנט), המיועד לתמוך בדפנות העורק הפגוע ולאפשר את מעבר הדם באופן חופשי.

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם טרשת העורקים היא רחבה ומפושטת על פני חלקים מרובים של העורקים הכליליים, או שמידת הצרות העורק היא כזו שלא ניתן לטפל בה באמצעות צנתור.

במצב זה צנתור נקודתי לא ימנע את הסיכון לאירוע לבבי, ויש לנקוט בהליך מקיף יותר של ניתוח מעקפים.

מהו ניתוח מעקפים?

כשמו כן הוא, ניתוח מעקפים (CABG – Coronary Artery Bypass Graft surgery) הוא ניתוח המיועד לעקוף את האזור הפגוע בעורקים הכליליים, וליצור נתיב חדש ופתוח דרכו יוכל הדם לזרום אל הלב.

ההחלטה על ביצוע הניתוח מתקבלת בשיתוף עם הצוות הרפואי המטפל ועם החולה עצמו.

במקרי חירום של חולה המגיע לאחר אירוע לבבי, ובמידה ולא ניתן לתקן את המצב באמצעות צנתור, עשויה להתקבל ההחלטה בזמן אמת על מנת להציל את חייו של החולה.

ככלל, ישנם ארבעה מצבים שמחייבים ביצוע ניתוח מעקפים:

• הצרות חריגה של יותר מ-75% של העורק השמאלי הראשי.
• טרשת עורקים חריפה ומפושטת של שלושת העורקים הכליליים.
• אי ספיקה של חדר הלב השמאלי הנגרמת בעקבות חסימות של עורקים כליליים.
• תפקוד לקוי של העורקים הכליליים ומסתמי הלב במקביל.

מהו ניתוח מעקפים בשיטה זעיר פולשנית?

עד לפני עשורים בודדים, ביצוע ניתוח מעקפים דרש פתיחה מלאה של בית החזה, לרבות חיתוך צלעות החזה על מנת ליצור גישה כירורגית אל הלב והעורקים. גישה זו יצרה סיכון מיותר, האריכה מאוד את הניתוח ואת תהליך ההחלמה שהיה מורכב וקשה יותר.

השיטה הזעיר פולשנית היא שיטה כירורגית המיושמת בשלל סוגי ניתוחים, ומבוססת על ביצוע חתכים זעירים דרכם מוחדרים צינורות שבראשם מצלמת וידאו, תאורה וכלי ניתוח זעירים, באמצעותם יכול הרופא לבצע את המעקף באמצעות צפייה במסך חיצוני ותפעול כלי הניתוח מהקצה החיצוני של הצינורות.

ד"ר אלכסנדר ליפיי: "ככלל, בניתוח מעקפים בשיטה זעיר פולשנית מבוצע חתך קטן בצידו של בית החזה, דרכו מוחדרים הצינורות הנדרשים, ובסופו יש לתפור בקלות את החתך הזעיר, ללא צלקות בולטות וללא תהליך החלמה מסובך".

מהו מהלך הניתוח?

ניתוח מעקפים בשיטה זעיר פולשנית מבוצע תחת הרדמה כללית ונמשך כשעתיים. לאורך כל הניתוח, הלב ממשיך לפעום כרגיל ואין צורך בחיבור למכונת לב ריאה. בהתאם לנסיבות הספציפיות, יבוצע הניתוח בשתי דרכים אפשריות:

• חתך באורך של כ-6 ס"מ בעצם החזה (במקום 30 ס"מ בשיטה הפתוחה), דרכו יבוצע הניתוח באופן ישיר.
• חתך זעיר בצד בית החזה והחדרת הצינורות במרווח שבין הצלעות, וביצוע ניתוח פנימי תחת ביקורת במסך חיצוני.

בתהליך הניתוח, יבוצעו תיקונים אפשריים בעורקים הכליליים, ובמקביל יוכן המעקף הנדרש על פי סדר העדיפויות הבא:

• שימוש באחד משני עורקי החזה/ עורקי השד הפנימיים (LIMA/RIMA)
• קצירת עורקים רדיאליים מאמת היד
• עורק הקיבה
• מעקף וורידי נקצר בדרך כלל מאזור השוק ברגלו של המטופל

לאחר הכנת המעקף, מחבר המנתח את המעקף אל העורקים הקיימים, באופן שעוקף את האזור הפגוע. בתום ביצוע המעקף, מבצע הרופא תפירה וחבישה של החתך שבוצע.

ניתוח מעקפים – לפני ואחרי הניתוח

לפני הניתוח יש להתכונן עם כל הבדיקות והמסמכים הנדרשים על פי הוראות הרופא המטפל.

לאחר הניתוח, יועבר המטופל למחלקת טיפול נמרץ לב, שם ישהה למעקב למשך 24 שעות, שלאחריהם יועבר אל מחלקת האשפוז למשך 5 ימים נוספים בהם יתבצע מעקב אחרי הלב, ויתאפשר לחולה לשבת, לשכב ולהתהלך בהתאם ליכולתו.

תהליך ההחלמה בשיטה הזעיר פולשנית הוא מהיר יותר מהשיטה הפתוחה, כשכבר כעבור 3 שבועות מיום הניתוח, יוכל המטופל לשוב לשגרה בצורה מדורגת. החלמה מלאה תתרחש כעבור 6 שבועות אצל מרבית המטופלים.

לאחר ניתוח מעקפים מומלץ להישמע להוראות הרופא ביחס לתסמינים שמחייבים בדיקה כמו חום גבוה, לחץ בחזה או קשיי נשימה, וכן מומלץ להצטרף לתכנית שיקום לב.

ניתוח מעקפים – מהם אחוזי ההצלחה והסיכונים?

ניתוח המעקפים נחשב לניתוח בטוח מאוד, כשסיבוכים כדוגמת דימום, זיהום, חסימה של עורק כלילי, נזק לשריר הלב או אירוע מוחי, מתרחשים בקרב 3% מהמטופלים בלבד.

שיעור התמותה בעקבות הניתוח עומד על 1%. מטופלים לאחר אירוע לבבי/ אוטם שריר הלב נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר ביחס לאחרים.