מדי שנה מתבצעים בישראל, עשרות ניתוחי השתלת ריאה. ניתוחים אלה נדרשים כאשר החולה מגיע אל מצב קיצון בו הוא לא יכול עוד לנשום. ישנן מספר קבוצות של מחלות ריאה, שעבורן תידרש בצורה אופיינית השתלת ריאה אחת או שתיים. תהליך ההחלמה מהניתוח הוא מהיר יחסית ולאחריו יכולים החולים לחזור אל שגרת חיים מלאה עם כושר נשימה מלא
צפו בפרופ' קרמר מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי
באילו מצבים נדרשת השתלת ריאה?
השתלת ריאה מתבצעת אך ורק כאשר החולה מגיע לקצה גבול היכולת של ריאותיו לבצע את תהליך הנשימה ההכרחי.
כך למשל, מעשן כבד שפיתח אמפיזמה, חווה תהליך הדרגתי של שחיקת והידרדרות תפקודי הריאות עד למצב בו הוא אינו יכול לנשום באופן עצמוני, נדרש לחמצן, לא יכול ללכת ולבצע מאמץ פיזי.
במצב זה, כאשר אין פתרון תרופתי אפקטיבי, מתקבלת ההחלטה לבצע השתלת ריאה שתחליף את הריאה החולה הקיימת.
חולים הזקוקים להשתלת ריאה נחלקים למספר קבוצות מרכזיות:
- חולי אמפיזמה (COPD)
- פיברוזיס ריאתית
- ציסטיק פיברוזיס אצל ילדים ונערים
- יתר לחץ דם ריאתי
- אפידמיה של סיליקוזיס (המחלה של עובדי השיש) – עבור קבוצה זו לבדה בוצעו 26 השתלות ריאה במהלך 8 השנים האחרונות
האם מושתלת ריאה אחת או שתי ריאות?
ככלל, השתלה של שתי ריאות תמיד תייצר תוצאות טובות יותר מבחינת יכולת התפקוד של החולה, שכן לאחריה תעמודנה לרשותו שתי ריאות חדשות ובריאות.
יחד עם זאת, השתלת שתי ריאות כרוכה בניתוח קשה יותר מאשר השתלת ריאה אחת, ובמקרים של חולים מבוגרים או חולים בעלי מחלות רקע, ההעדפה היא לבצע השתלה של ריאה אחת, שתישא במרב המאמץ התפקודי עבור החולה.
במקרים של חולי אמפיזמה או פיברוזיס ריאתי בגילאים מבוגרים, מתבצעת בדרך כלל השתלה של ריאה אחת.
במקרים של מחלות מזוהמות כדוגמת ציסטיק פיברוזיס לא ניתן להשאיר ריאה אחת מזוהמת, ולכן מוחלפות שתי הריאות, וכך גם במקרים של לחץ דם ריאתי, בהם לא רצוי להחליף ריאה אחת, בעוד הריאה השנייה עודנה סובלת מיתר לחץ דם.
שיקול נוסף שנלקח בחשבון הוא זמינות ריאות להשתלה.
כאשר משתילים ריאה אחת, ניתן להשתמש בריאותיו של התורם לטובת שני חולים נפרדים, בניגוד להשתלת שתי הריאות אצל חולה אחד, וגם שיקול זה נלקח בחשבון בסך השיקולים המקצועיים.
האם תרומת הריאה מתבצעת מהחי או מהמת?
תרומה מהחי היא תרומה אפשרית, למשל של מבוגר התורם אונת ריאה אחת לילד, אך רובם המוחלט של תרומות הריאה מבוצעת מהמת. כאשר נקבע מוות מוחי ובמידה והריאה במצב טוב (לא מעשן כבד, רמת חמצן תקינה), נלקחת הריאה לצורך תרומה, וכמובן בתנאי שהמת אכן הצהיר על רצונו לתרום את איבריו.
כיצד מבוצעת ההתאמה בין התורם לנתרם?
התאמת ריאת תורם לנתרם היא התאמה פשוטה מאוד ביחס להשתלות של איברים אחרים, ובמסגרתה נדרשת התאמה של סוג דם ושל גודל בלבד.
בעל סוג דם A יתרום לבעל סוג דם A, ובעל סוג דם O יוכל לתרום גם ל-O וגם ל-A. כמו כן, חייבת להיות התאמה של הגודל, שכן ריאה של גבר בגובה 1.80 מ' לא תתאים מבחינה פיזית לחלל החזה של אישה בגובה 1.50 מ' למשל.
כיצד מבוצע הניתוח?
בשלב ראשון, נקצרת הריאה מגופו של התורם, ומאותו הרגע ישנן 6 שעות עד השתלתה בגופו של הנתרם.
לאחר קבלת הריאה, מתחילים עם צד אחד, פותחים את בית החזה, מוציאים את הריאה החולה, מכניסים את הריאה החדשה ומחברים אותה לצינורות הנשימה, לעורק ולוורידי הריאה – 3 חיבורים לכל השתלה. בהשתלת שתי ריאות, חוזרים על התהליך בצד השני.
ישנם מקרים של השתלת ריאות ולב גם יחד, ובמקרה זה מדובר בתהליך פשוט יותר מבחינת מספר החיבורים וההליכים הכירורגיים שיש לבצע במהלכו.
כיצד נראית ההחלמה מהשתלת ריאה?
מאחר ומדובר בחולים קשים, שעד לביצוע הניתוח נדרשו להיעזר במכשיר חמצון חוץ גופי, הצורך במכשיר צפוי להימשך גם למהלך יומיים שלושה לאחר הניתוח, אבל בדרך מדובר בשלושה ימים של שהות בטיפול נמרץ כשהחולה מונשם, 7-10 ימים נוספים במחלקה לניתוחי חזה ולאחר מכן, על החולה להגיע למפגשי מעקב צמוד לאורך כל חייו, לרבות נטילת תרופות רבות נגד דחייה ונגד זיהומים.
פרופ' מרדכי קרמר הינו מנהל של המערך למחלות ריאה ואלרגיה במרכז הרפואי רבין של קמפוס בילינסון. פרופ' מרדכי קרמר עבר שירות צבאי ועתודה אקדמית כרופא במשך 6 שנים. בתחילת שנות ה-90 חזר פרופ' מרדכי קרמר...
להתייעצות עם פרופ' קרמר
השאירו פרטים או חייגו
077-997-2280