כירורגיה של סרטן הלבלב: הטכנולוגיה החדשה לטיפול

סרטן הלבלב מהווה את הגורם הרביעי בתמותה ממחלה ממארת בעולם. הטיפול המיטבי בסרטן הלבלב הינו כירורגי. רק כחמישית מהחולים יימצאו מתאימים לכריתת הגידול, ובשנים האחרונות התפתחו טכניקות חדשות לביצוע הניתוח במצבים מורכבים יותר

צפו בד"ר אריש מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי בווידאו.

במאמר זה נדון על:

• סוגי גידולי הלבלב.
• חלוקת גידולי הלבלב לפי מיקום.
• טכנולוגיית ננו נייף: מהי?

מהו מבנה הלבלב?

הלבלב הוא בלוטה דמוית אלה באורך של כ 15-18 ס"מ שממוקמת מאחור לקיבה.

הלבלב מתחלק לשלושה חלקים: החלק הימני והרחב ביותר נקרא ראש הלבלב. ראש הלבלב דבוק ונמצא בתוך קשת התריסריון. דרך חלק זה עובר צינור המרה (מנקז את מיץ המרה לתריסריון).

השליש האמצעי של הלבלב נקרא גוף הלבלב והחלק הצר השמאלי של הלבלב שמגיע עד לטחול נקרא זנב הלבלב.

מהם סוגי גידולי הלבלב?

הסרטן השכיח ביותר הוא ממקור התאים הבלוטיים של הלבלב- האדנוקרצינומה (Adenocarcinoma).

סרטן נדיר יותר הוא ממקור התאים שמפרישים הורמונים בלבלב (Neuro endocrine tumor).

יש קשר הדוק וברור בין המקור של תאי הסרטן לבין ההתנהגות הביולוגית, צורת ההתפשטות ובהתאם לשיטת הטיפול המתאימה.

חלוקת גידולי הלבלב לפי מיקומם

גידול בראש הלבלב– הניתוח הוא ניתוח ע"ש וויפל שבמהלכו כורתים את ראש הלבלב, תריסריון ודרכי המרה.

גידול בזנב הלבלב– הניתוח הינו כריתת זנב הלבלב והטחול.

גידול בגוף הלבלב– הניתוח הוא כריתת גוף וזנב הלבלב והטחול.

הטיפול המיטבי בסרטן הלבלב הינו כירורגי, כלומר כריתת הגידול.

כחמישית מכלל החולים בסרטן הלבלב יתאימו לניתוח. 40% מהחולים מאובחנים במחלה גרורתית ולכן לא יופנו לניתוח כמו כן 40% מהחולים מאובחנים במחלה מקומית מתקדמת אשר מערבת כלי דם חיוניים ולכן לא תאפשר כריתה כירורגית.

בשנים קודמות הגידולים אשר מערבים את וריד השער (מדובר על הוריד המוביל דם מהמעיים לכבד), היו נחשבים ללא נתיחים, אך כיום עם באמצעות ההתפתחויות בטכניקות הכירורגיות ניתן בחלק מהמקרים לכרות את הגידול יחד עם חלק מהוריד ולשחזר אותו.

מהי טכנולוגיית הננו נייף?

בעשר השנים האחרונות נכנסה לשימוש שיטה חדשנית הנקראת nano knife -(irreversible electroporation) – IRE שפירושה הוא חירור בלתי הפיך של קרום התא. השיטה הזו מיועדת לטיפול בגידולים אשר נמצאו מתאימים ושאינם ניתנים לכריתה עקב לכלי דם חיוניים.

מדובר על פרוצדורה שמתבצעת בניתוח פתוח בעזרת סונר תוך ניתוחי.

טכנולוגיה זו משתמשת בזרם חשמלי במתח גבוה של עד 3000 וולט, בפולסים קצרים של עד 100 מיקרו שניות, שגורמים לשינויים חשמליים בקרום התא וגורמים לפגיעה בלתי הפיכה בהמשכיות ואטימות הקרום, דבר המוביל למוות תאי.

הנזק הינו נזק תאי בלבד ושאר הרקמות בסביבה החוץ תאית אינן ניזוקות מהפעולה, דבר המאפשר שימוש בטכניקה זו להרס גידולים הנמצאים במגע אינטימי עם כלי דם, דרכי מרה או דרכי שתן.

השימוש בננונייף אינו מיועד רק לניתוחים פתוחים, בעתיד הקרוב ניתן יהיה להשתמש במכשיר גם בניתוחים לפרוסקופיים בעזרת מערכת ניווט (מעין GPS) שמעבדת את התמונות של בדיקות CT ו- MRI ביחד עם אולטרסאונד ומאפשרות מיקום מדויק של המחטים ביחס לגידול וכלי הדם.