כירורגיה של מערכת העיכול העליונה במאה ה-21

במערכת העיכול העליונה מבחינה התפתחותית נכללים ושט, קיבה, תריסריון ולבלב. הניתוחים באברים הללו הם מורכבים מאוד גם בהביט טכני וגם מבחינת ההחלמה. סיבוכי הניתוחים במערכת העיכול העליונה הם מורכבים מאוד ועלולים לפגוע קשות בתפקודו של המטופל, איכות החיים ואפילו לגרום למוות

צפו בד"ר יורי גולדס מתראיין על כך בתכנית סטטוסקופ

עם התקדמות הרפואה הנטייה של הכירורגיה להיות יותר ספציפית ויותר מקצועית.

כיום להגיד "אני מנתח הכול מושט עד חלחולת" כבר לא נכון ולא מתאים למערכת הרפואית המתקדמת.

הגדולה של המנתח לא רק לדעת לבצע את הניתוח באופן כללי, אלא גם לשלוט בהתוויה בעד ונגד הניתוח במטופל ספציפי, לתת פתרונות למקרים מורכבים, לדעת לטפל ולהבין את הסיבוכים ובהקשר לכך לקבל החלטות נכונות בזמן האמת.

כמובן לא פחות חשוב – תמיכה פסיכולוגית ומעקב של מטופלים.

בעקבות כך בביה"ח שיבא ב 2020 נפתחה יחידה ראשונה מסוגה – היחידה לניתוחים של מערכת העיכול העליונה שמטרתה היא לענות על כל הצרכים של רפואה חדשנית.

מה הגישות הכירורגיות החדשניות?

השיטות אולי כבר ידועות מזה מספר שנים אך הניתוחים שבהם ניתן להשתמש בשיטות הללו עולה משמעותית.

אנחנו מדברים בעיקר על גישה לפרוסקופית ורובוטית. כמובן צריך להבין שכל טכנולוגיה או שיטה "חדשה" מיועדות לטייב טיפול בחולה אלא לא לשפר את הערכה עצמית של מנתח.

ולכן יש לבחור בשיטות כירורגיות בהתוויות נכונות ומטופלים המתאימים.

ביחידה של ניתוחים של מערכת העיכול העליונה בבית החולים "שיבא" יותר מ 90% מכריתות קיבה, ושט ולבלב רחיקני מבצעים בגישה זעיר-פולשנית – לפרוסקופית, רובוטית, טורקוסקופית (זעיר –פולשנית דרך חזה).

ביחידה זו קיים ניסיון הכי גדול בארץ בניתוח לפרוסקופי ע"ש וויפל המיועד להסרת גידולים בראש הלבלב, תריסריון וחלק סופי של דרכי המרה.

עד עתה נעשו יותר מ 60 ניתוחים כאלה עם תוצאות מצוינות המשתפרות עם צבירת הניסיון.

המספר הזה גם מכובד ברמה עולמית.

מה יתרון של גישה זעיר- פולשנית?

היתרון נובע ממספר הביטים: הפחתת טראומה למטופל ודימום כתוצאה משיפור בדיוק הניתוח בעקבות הגדלת שטח כירורגי תוך כדי שימוש במסך ברזולוציה גבוהה או תלת- ממדי.

המטופלים צורכים פחות משככי כאבים במהלך החלמתם.

שיעור סיבוכי פצע כגון זיהום ובקע בצלקת הניתוחית יורד באופן משמעותי.

גם הוכח במספר רב של עבודות מחקריות שאין קיפוח אונקולוגי בהשוואה לכירורגיה פתוחה. וכמובן מנתח המבצע את כירורגיה זעיר-פולשנית מורכבת חייב להיות גם בעל ניסיון גדול בכירורגיה פתוחה וגם זעיר-פולשנית.

מה החלמה לניתוחים הללו ולמי מתאים?

כפי שצוין עקב הפחתת טראומה לגוף יש הפחתת דימום במהלך וכאבים לאחר הניתוח. כמו כן, גם שיעור זיהום פצע ובקעים בפצע ניתוח.

זמן האישפוז בדרך כלל עד כ 7-8 ימים.

במערכת שלנו יש כמה שלבים שבהם נבחרת הגישה הטיפולית.

כל מטופל נידון בישיבה רב-תחומית בשיתוף אונקולוגים, רדיולוגים, פתולוגים, רופאי גסטרו וכירורגים.

בישיבה מתקבלת החלטה האם מטופל מופנה לניתוח בשלב הראשון או יש מקום לטיפול מקדים לניתוח.

מרבית החולים עם גידולים במערכת העיכול העליונה יקבלו טיפול מקדים לניתוח שכולל כימותרפיה סיסטמית עם או בלי טיפול בהקרנות בתלות למיקום, סוג הסרטן והיקף המחלה.

בנוגע לניתוחי קיבה וושט הגישה זעיר- פולשנית תיבחר כמעט תמיד.

בגידולי ראש הלבלב השיקולים נובעים ממספר קריטריונים כגון – מעורבות או חשד למעורבות כלי הדם ואברים סמוכים.

באשרור המצבים הללו הגישה הפתוחה היא מועדפת לאחר הערכה לפרוסקופית.

הגיל איננה התוויה נגד הניתוח כלל. במחלקה שלנו בבית החולים "שיבא" יש קבוצת מטופלים מכובדת מעל גיל 85 שעברו ניתוח ע"ש וויפל בגישה לפרוסקופית עם תוצאות מצוינות.

לסיכומו של עניין חשוב לומר שטיפול בחולה אונקולוגי מצליח כאשר יש התאמה בין המטופל "נכון" למנתח "נכון".

מדובר בפרויקט שהוא אינדיווידואלי לכל חולה לפי מצבו הכללי, סוג והיקף המחלה.

בפרויקט הזה נכללים טיפול אונקולוגי, ניתוח, מעקב, שיקול נכון, דיונים ותמיכה נפשית. כמובן לא פחות חשוב – תכונות אנושיות של המנתח. וכאשר כל המאפיינים מתחברים יחד – זוהי המערכת הרפואית החזקה והחדשנית.