בקע (הרניה): הסוגים השונים ודרכי הטיפול

בקע (הרניה) הוא קרע במעטפת רקמות פנימית, שיכול להופיע באזורים שונים בגוף, אך מופיע בדרך כלל באזורי הבטן והמפשעה. הבקע עלול לגרום לחוסר נוחות ואף כאב עז, אך עיקר הסיכון ממנו נובע מכליאת איברים פנימיים בתוך קרע הבקע. תיקון הבקע מבוצע באמצעות הליך כירורגי פשוט ומוכר, בעל שיעורי הצלחה גבוהים במיוחד

צפו בד"ר מנוסקין מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתוכנית המילון הרפואי בוידיאו

במאמר זה נלמד על:

1. תסמינים לבקע
2. אבחון הבעיה
3. סוגי בקעים מרכזיים
4. ניתוח תיקון בקע
5. מתי ניתוח זה לא מומלץ?
6. ניתוח בשיטה הלפרוסקופית
7. ניתוח בשיטה הפתוחה
8. סיבוכים וסיכויי ההצלחת הניתוח
9. החלמה מהניתוח
10. מניעת בקע
11. בקע כלוא

מהו בקע וכיצד הוא נוצר?

בקע (Hernia) הוא למעשה קרע ברקמות פנימיות, המספקות מעטפת לאיברים פנימיים, כדוגמת דופן הבטן העוטפת את המעי, הקיבה, הכבד וכן הלאה. הבקע נוצר כתוצאה מחולשה ברקמות הפנימיות, ויכול להופיע באזורים שונים של הגוף.

יחד עם זאת, בקע כתוצאה מחולשה של רקמות דופן הבטן ובקע באזור המפשעה, הם שני סוגי הבקעים הנפוצים והשכיחים ביותר.

הסיכון בהיווצרות בקע נובע בעיקרו מהחשש שהאיבר הפנימי הנתון בתוך אותה מעטפת רקמות, יחדור דרך הקרע כלפי חוץ.

במקרה כזה, תופיע על גבי העור מעין בליטה כדורית, והחולה יסבול מתחושת אי נוחות ואף כאב עז כאשר מופעל עומס חריג על מעטפת הרקמות, למשל בזמן שיעול, עמידה ממושכת, פעילות מאומצת, הרמת משאות כבדים וכדומה.

במקרים רבים, חדירת האברים דרך הבקע, כמו למשל חדירת המעי דרך בקע בדופן הבטן, יכולה לסכן את בריאותו ואף את חייו של החולה, ולכן מחייבת ניתוח דחוף.

התסמינים לבקע

בקע עשוי להופיע בכל גיל. מצבים מסוג זה נגרמים לרוב עקב חולשה מולדת של דופן הבטן או כתוצאה ממאמץ פיזי קשה במיוחד. מטופלים רבים עלולים לפתח בקע מפשעתי במהלך החיים, אך זוהי תופעה שניתנת לטיפול וניתן לזהות אותה על ידי התסמינים הבאים:

• התסמין הבולט ביותר של בקע הוא בליטה הנראית לעין באזור המדובר. בליטה זו עשויה להופיע מדי פעם, לא תמיד היא בולטת בקביעות. אצל חלק מהמטופלים הבקע לא ייראה לעין במצב שכיבה או במנוחה, אך ניתן יהיה להבחין בו בזמן מאמץ כגון שיעול או מאמץ גופני אחר. 
• כאב או אי נוחות באזור של הבקע הם תסמינים נפוצים נוספים בקרב מטופלים. הכאב עלול להחמיר בעקבות מאמץ פיזי, בזמן שיעול או הרמת משקלים כבדים או עקב תנועות מסוימות.
• יתכן בהחלט שבקע יהיה סמוי, כלומר ללא תסמינים בולטים. רופא יוכל לאבחן אותו במהלך בדיקה שגרתית או יזומה. לדוגמא הרופא יפעיל לחץ באצבעותיו וימשש את אזור הטבור, כדי לאבחן בקע טבורי סמוי.

כיצד מאבחנים בקע?

האבחון של בקע מתחיל בבדיקה גופנית, ומשם ניתן לבצע בדיקות נוספות לפי הצורך:

• תחילה,  הרופא מתשאל את המטופל או המטופלת אודות תסמינים, מתי הם מופיעים, מתי מחמירים. יש חשיבות לדגשים כמו סימפטומים בזמן פעילות גופנית ובזמן מנוחה, משלוח יד, היסטוריה משפחתית של בקע וכדומה.
• הרופא יבדוק את האזור, תוך חיפוש אחר בליטה או נפיחות. בדיקת המטופל עשויה להיות בעמידה או בשכיבה, הוא לרוב מתבקש להשתעל או לבצע פעולה מאומצת אחרת. כך ניתן לבדוק האם הבליטה צצה או גדלה. הרופא ממשש את האזור כדי לזהות את גודל הבקע ואת מיקומו.
• לפי הצורך ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד. בדיקה זו מאפשרת לרופא לראות את הרקמות הרכות ולאבחן אפילו בקע קטן. בדיקה זו עשויה להתבצע גם על מנת לשלול בעיה עקב סימנים לא ברורים שנמצאו בבדיקה גופנית או אחרת. באולטרסאונד ניתן להבחין בין מצבים של בקע לבין מצבים רפואיים אחרים כמו ציסטה או גידול.
• הרופא עשוי לשלוח לבדיקת CT או MRI. בדיקות מסוג זה יכולות להתאים לאבחון בקע חריג או עקב חשש מסיבוכים. במידת הצורך ניתן לבצע הדמיה של האזור בשילוב הזרקה של חומרי ניגוד. זוהי דרך שיכולה לעזור באבחון כאשר יש ממצאים לא ברורים בבדיקות קודמות.

סוגי בקעים מרכזיים

כאמור, בקע עשוי להופיע באזורים שונים בגוף, ובכלל זה בקע בגב, בסרעפת, בצלקת וכן הלאה. יחד עם זאת, ישנם שלושה סוגי בקעים, שנחשבים לנפוצים ביותר:

בקע טבורי

הבקע הטבורי שנחשב לשכיח ביותר מבין בקעי דופן הבטן, מופיע מן הסתם, באזור הטבור ונובע מחולשה בדופן הבטן בגין מאמץ חריג וממושך, הזדקנות או חולשה מולדת בדופן הבטן.

בקבוצות הסיכון ניתן למצוא נשים שעברו מספר הריונות, אנשים בעלי עודף משקל חריג ואנשים הסובלים מעצירות כרונית או שיעול ממושך.

הסיכון המרכזי הנובע מן הבקע הטבורי הוא, חדירה של אברים פנימיים דרך הבקע, מה שמחייב טיפול דחוף באמצעות ניתוח לסגירת הבקע.

בקע מפשעתי

הבקע המפשעתי, שמופיע בקרב 2%-3% מכלל האוכלוסייה, נחשב לבקע הנפוץ והשכיח ביותר, ומופיע בהיקפים גבוהים יותר בקרב גברים. בקע זה נובע מחולשה ברקמות התעלה המפשעתית העוטפת את צינור הזרע, המחבר בין האשכים ובין צינור השופכה.

מאחר ובקע זה יכול להופיע גם כתוצאה מחולשה בתעלה הפמורלית, הוא אינו ייחודי לגברים ויכול להופיע גם אצל נשים.

בקע ברום הבטן

בקע ברום הבטן, או בשמו המקצועי, בקע אפיגסטרי, הוא בקע המופיע בעיקר אצל גברים בגילאים 20-50. המדובר בדרך כלל בבקע קטן למדי, ובדיוק מכך נובע הסיכון הרב שבהיווצרותו.

לאור גודלו הקטן, חדירה של איברים פנימיים דרך הבקע תוביל בדרך כלל לכליאתם וחוסר יכולתם לחזור למקומם. בהתאם לכך, עם אבחון הבעיה נהוג להכניס את המטופל לניתוח מיידי לצורך סגירת הבקע.

ניתוח לתיקון בקע – איך זה נעשה?

ניתוח לתיקון בקע מיועד להשיג את התוצאה הטכנית הפשוטה של איטום הקרע שנוצר ברקמות המעטפת. איטום זה מבוצע על ידי הצמדת רשת כירורגית סביב אזור הקרע באופן שיסגור מחדש את מעטפת הרקמות.

תיקון זה יכול להתבצע בשני סוגים של ניתוח: ניתוח בשיטה הלפרוסקופית או ניתוח בשיטה הפתוחה.

מתי לא מומלץ לעשות תיקון של בקע מפשעתי?

למרות שתיקון כירורגי של בקע מפשעתי נחשב לטיפול מקובל ונפוץ מאוד, ישנם מצבים שבהם התיקון פחות מומלץ ולא רצוי.

למרות שתיקון כירורגי של בקע מפשעתי נחשב לטיפול מקובל ונפוץ מאוד, ישנם מצבים שבהם התיקון פחות מומלץ ולא רצוי. 

• במקרים של בקע קטן, לא מורגש וללא תסמינים, הרופא עשוי להמליץ על גישה שמרנית. כלומר, מעקב והמשך טיפול רק אם מרגישים שינוי. 
• בקרב מטופלים עם בעיות רפואיות קשות או אצל מטופלים מבוגרים מאוד, הסיכון בניתוח יכול להיות גדול ביחס ליתרונות. הרופא יתייחס לכל ההיבטים, כלומר סיכוי מול תועלת. 
• נציין כי ההחלטה לגבי תיקון, שהוא טיפול כירורגי לכל דבר, צריכה להביא בחשבון שיקולי גיל, סגנון חיים, מצב רפואי כללי. הרופא הוא המייעץ אך המטופל הוא המחליט.

ניתוח בשיטה הלפרוסקופית

במסגרת שיטת ניתוח זו, נכנס הרופא אל חלל הבטן דרך 2-3 חתכים קטנים המבוצעים בבטן, ודרכם מוחדרים מצלמה וכלי ניתוח זעירים. על מנת לנווט את צינורות המצלמה וכלי הניתוח בתוך הבטן, מבוצע ניפוח של הבטן באמצעות גז פחמן דו חמצני.

לאחר ההגעה לאזור הבקע, יחזיר הרופא למקומו כל איבר שנכלא בתוך הבקע, ויציב את הרשת הכירורגית באמצעות מהדקים כירורגיים.

ניתוח בשיטה הפתוחה

במקרים מסויימים, עשוי הרופא להחליט על ביצוע הניתוח בשיטה הפתוחה בהתאם לשיקול דעתו המקצועי. ניתוח זה מבוצע על ידי ביצוע חתך באורך 6-10 ס"מ באזור הבקע, ומכאן נמשך הניתוח בצורה דומה לשיטה הלפרוסקופית.

ניתוח לתיקון בקע יכול להתבצע תחת הרדמה כללית או אזורית על פי שיקול דעתו של הרופא.

השיטה הלפרוסקופית היא שיטת ברירת המחדל, הן לאור האפקטיביות שלה, קלות הביצוע וקלות ההחלמה מהניתוח, אך כאמור יכול הרופא להחליט על ביצוע הניתוח בשיטה הפתוחה, על פי הצורך.

עם הזמן, נבנות רקמות חדשות על גבי הרשת הכירורגית, שהופכת לחלק אינטגרלי מרקמת המעטפת.

מהם הסיבוכים וסיכויי ההצלחה בניתוח לתיקון בקע?

ניתוח לתיקון בקע נחשב לניתוח פשוט יחסית בעל שיעור הצלחה גבוה במיוחד, מעל 90%. ב-5% מן המקרים, יצטרך המטופל לעבור ניתוח נוסף בגין הישנות הבקע באותו המקום.

פרט לכך, נחשב הניתוח לבטוח מאוד, למעט הסיבוכים והסיכונים האופייניים לכל סוגי הפעולות הכירורגיות, ובכלל זה זיהום, דימום, סיכוני הרדמה וכדומה.

בניתוח לפרוסקופי, עלול החולה לסבול מכאבים בבטן הפנימית לאור הלחץ שמפעיל הגז לניפוח הבטן, על הסרעפת. כאבים אלה חולפים כעבור שעות ספורות.

יחד עם זאת, שיטה זו נחשבת לשיטה העדיפה מבחינת קלות ההחלמה, לעומת השיטה הפתוחה הכרוכה בחתך גדול, הדורש זמן ריפוי רב.

איך נראית החלמה אחרי הניתוח?

אופי ההחלמה לאחר ניתוח תלויה בסוג הניתוח ובמצבו הרפואי של המטופל. על פי רוב, המטופלים יכולים להשתחרר הביתה כבר ביום הניתוח או לעיתים למחרת היום. אפשר לצפות לכך שבשבועות הראשונים תהיה מגבלה פיזית מסוימת.

למעשה, גם אם מרגישים טוב מאוד, מומלץ להימנע ממאמץ פיזי ומהרמת משאות כבדים. הרופא עשוי לתת לכם הוראות נוספות לגבי חזרה לפעילות, ספורט או עבודה (תלוי במשלוח היד שלכם). הניסיון הרפואי מראה כי רוב המוחלט של המטופלים שעברו ניתוח בקע מפשעתי או אחר, חוזרים לפעילות מלאה בתוך זמן קצר יחסית. הניתוח בדרך כלל נחשב לטיפול קל ולרוב מסתיים בהצלחה וללא סיבוכים מיוחדים.

האם ניתן למנוע בקע?

מבחינה רפואית קשה למנוע בקע באופן מוחלט, אך אין זה אומר שלא ניתן לעשות דבר. ישנן כמה דרכים שיכולות להפחית את הסיכון, למשל, שמירה על משקל גוף תקין והימנעות מהרמת משאות כבדים או אימונים מאומצים יתר על המידה.

תרגילי חיזוק לשרירי הבטן או הגב יכולים לסייע, הם עוזרים בחיזוק דופן הבטן (וגם טובים לשיפור היציבה). לפני אימונים אינטנסיביים, רצוי להתייעץ עם רופא לפני תחילת תכנית אימונים. ככלל, תזונה מאוזנת, שינה מספקת, מניעת סטרס והימנעות מעישון או התמכרויות אחרות, שומרים על הבריאות הכללים וגם מקטינים במידת מה את הסיכוי להופעת בקע.

מהו בקע כלוא?

הבקע הכלוא פירושו מצב שבו חלק מהמעי "נלכד" בתוך הבקע ואינו יכול לחזור פנימה בחזרה למקומו הטבעי בגוף (למשל לתוך חלל הבטן, למפשעה וכו'). אם לא מטפלים בכך, עלולה להיווצר חסימת מעיים מסוכנת.

משמעות הדבר היא פגיעה באספקת הדם לרקמה הכלואה וזה עלול לגרום להרס הרקמה (נמק). נבקש לציין כי תסמינים של בקע כלוא הם כאב חזק ופתאומי, לעיתים בחילה והקאות, נפיחות חריגה ורגישות באזור הבקע.

במקרה שמזהים תסמינים כאלה יש לפנות מיד לטיפול רפואי. שימו לב שבקע מפשעתי רגיל עלול להפוך לכלוא בשלב כלשהו. לכן, כדאי להתייעץ עם הרופא לגבי טיפול מונע או לכל הפחות מעקב מעת לעת.