החזרת עוברים: המדריך המלא

החזרת עוברים הוא השלב האחרון והקריטי בתהליך ההפריה החוץ גופית, במסגרתו מוחזרת הביצית המופרית אל רחם האישה לצורך קליטת הריון. לרוב, מבוצע שלב ההחזרה 48-72 שעות לאחר ביצוע ההפריה. תהליך ההחזרה מבוצע באמצעות צינורית דקה המוחדרת לרחם דרך צוואר הרחם, בדרך כלל תחת הנחיית אולטראסאונד.

במאמר זה נדון על:

1. גורמים שיכולים להקשות על החזרת עוברים
2. מה עושים לפני ההליך?
3. מתי מבצעים?
4. האם קיימים סיכונים?
5. תופעות לוואי
6. כמה זמן ההליך?
7. סיכויי ההצלחה
8. כיצד מבצעים החזרת עוברים?
9. כיצד בוחרים את כמות העוברים שיש להחזיר?
10. אילו מטופלות נמצאות בקבוצות סיכון?
11. כמה עוברים מוחזרים בתהליך?
12. מה קורה לאחר החזרת עוברים?
13. איך עובד תהליך ההשרשה?

מהי החזרת עוברים?

החזרת עוברים היא למעשה השלב האחרון בתהליך ההפריה החוץ גופית, ואשר כולל את כל השלבים הבאים:

• גירוי שחלתי
• מתן זרע
• שאיבת ביציות
• הפריה בתנאי מעבדה והתפתחות טרום עוברים
• החדרת הביצית המופרית לרחם האישה

השלב האחרון בתהליך הוא למעשה שלב החזרת העוברים, בו מוחזרים העוברים שהתפתחו בתנאי מעבדה אל רחם האישה לצורך השרשה ברירית הרחם.

שלב זה הוא השלב המותח והקריטי שהצלחתו או כישלונו ישליכו על הצלחת תהליך ההפריה כולו.

גורמים שיכולים להקשות על החזרת עוברים

מספר גורמים יכולים להקשות על השגת ההצלחה מיטבית בהליך החזרת עוברים, למשל:

1. גיל – ככל שהגיל עולה ישנו סיכוי נמוך יותר להחזרה מוצלחת וסיכון גבוה יותר להפרעות כרומוזומליות בעוברים. מטופלות מעל גיל 40 הן בעלות סיכון רב יותר להפלות ולסיבוכים בהריון.
2. איכות העוברים – איכות העוברים משחקת תפקיד משמעותי בהצלחת הטיפול. עוברים באיכות נמוכה הם כאלה בעלי סיכוי מופחת להשרשה ויותר סיכוי להפלה. גורמים שיכולים להשפיע על איכות העוברים הם הפרעות גנטיות לצד האיכות של הזרע והביצית המשמשים להפריית העובר.
3. הכנת רירית הרחם לקליטת העובר – גורמים כגון חוסר איזון הורמונלי, הפרעות ברחם (למשל מיומות, פוליפים), או כאשר רירית הרחם דקה, אלה גורמים המקשים עם קליטת העובר. טכניקות רפואיות מודרניות יכולות לסייע בהכנת הרירית או בזיהוי הרגע הטוב ביותר להחזרת העובר. 
4. מספר עוברים שהוחזרו – החזרת עוברים רבים מגדילה את הסיכוי להריון אך גם מעלה את הסיכון להריון בסיכון, מסוג היריון מרובה עוברים. בשנים האחרונות מתרבים הקולות הקוראים להחזרת עוברים בכמות נמוכה אך באיכות גבוהה יותר. 
5. גורמי אורח חיים – עישון, עודף משקל או תת משקל עלולים להשפיע לרעה סיכויי ההצלחה בהחזרת עוברים ולהגביר את הסיכון לסיבוכים במהלך ההריון. אורח חיים בריא מאידך, משפר את סיכויי ההצלחה. 

מה צריך לעשות לפני הליך החזרת העוברים?

לפני הליך החזרת עוברים, יש צורך במספר צעדים והכנות התורמים להגדלת סיכויי ההצלחה. הצעדים הללו נחוצים כדי להבטיח שההליך יעבור בצורה טובה ככל האפשר: 

1. תשאול רפואי יסודי, בדיקה גופנית וכן בדיקות פוריות לשני בני הזוג. בדיקות מקובלות הן בדיקות דם, אולטרסאונד ובדיקת איכות הזרע.
2. האישה עוברת גירוי שחלתי באמצעות תרופות לפוריות, כדי לעודד ייצור ביציות מרובות.
3. התפתחות הביציות נמצאת במעקב צמוד. לאחר שהביציות בשלות, הן נלקחות מהשחלות בהליך כירורגי מינורי.
4. הביציות שנשאבות מופרות עם זרע במעבדה, ליצירת עוברים.
5. הביציות המופרות נבדקות בשעה שהן מתפתחות לעוברים. יתכן שיתבצעו בדיקות גנטיות לפני ההשרשה, לבחירת עוברים ללא מומים גנטיים.
6. הכנת הרחם על ידי הורמונים, כך שיהיה במיטבו לקראת החזרת העוברים. 
7. אחד או יותר מהעוברים האיכותיים נבחרים לצורך החזרה.

מתי מתבצעת החזרת עוברים?

בתהליך ההפריה הטבעי, נותרת הביצית המופרית בחצוצרת האישה למשך 5 יממות שלמות, עד שהיא עוברת אל הרחם בשלב הנקרא בלסטוציסט, בו העובר הוא בן 100-120 תאים ויכול להשתרש ברירית הרחם.

החזרת עוברים לרחם לאחר הפריה חוץ גופית, מתבצעת 48-72 שעות (2-3 יממות) לאחר ההפריה, בשלב שבו התפתחה הביצית המופרית לעובר בן 2-8 תאים.

לאחר החזרת העוברים הם נותרים ברחם עד הגיעם לשלב הבלסטוציסט ורק אז משתרשים ברירית הרחם, בדומה לתהליך הטבעי.

על אף שתנאי הרחם הטבעיים הם הטובים והנכונים ביותר לעובר, כיום באמצעות טכנולוגיות חדשניות להתפתחות העובר בתנאי מעבדה, ניתן לבצע החזרת עוברים גם 5-6 יממות לאחר ביצוע ההפריה.

אפשרות זו מתאימה למקרים של כישלונות חוזרים, בהם נעדיף המשך התפתחות של העוברים בתנאי מעבדה על מנת שנוכל לבחור את העובר העמיד ביותר, שאותו נחזיר לרחם.

צילום: 123RF

האם קיימים סיכונים בהליך החזרת העוברים?

הליך החזרת העוברים הוא בדרך כלל בטוח, אך יש להכיר כמה סיכונים אפשריים ורצוי לשוחח על כך עם הרופא מבעוד מועד:

1. החזרת יותר מעובר אחד עלולה להוביל להריונות מרובים, הנושאים סיכון מוגבר הן לאם והן לתינוקות, למשל לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך.
2. קיים סיכון קטן שהעובר ישתרש מחוץ לרחם (למשל בחצוצרה), כלומר ייווצר הריון חוץ רחמי.
3. בכל הליך של החדרת מכשיר רפואי לגוף, קיים סיכון קל לזיהום או לדימום.
4. יש להביא בחשבון גורמים רגשיים שנלווים אל טיפולי פוריות, במיוחד אם הטיפול אינו מצליח.
5. קיימת האפשרות שהחזרת העוברים לא תביא להריון או שתתרחש הפלה בשלב מוקדם של ההיריון.

האם קיימות תופעות לוואי עקב הטיפול?

החזרת העוברים עצמה היא נפוץ למדי ופשוט מבחינה רפואית, אך עדיין עשויות להיות תופעות לוואי.

למשל, התכווצויות קלות ונפיחות יחסית נפוצות, מכיוון שהרחם רגיש למדי עקב שינויים הורמונליים והליך ההחזרה עצמו. תסמינים אלה חולפים תוך מספר ימים וניתן לטפל בהם באמצעות משככי כאבים ומנוחה.

אפשרי שייווצר דימום קל בזמן החזרת העוברים או בשל היבטים הורמונליים.

זה בדרך כלל לא סיבה לדאגה והדימום חולף בתוך כמה ימים. עם זאת, דימום כבד או מלווה בכאב חמור מצריך פנייה מידית לרופא.

תופעה של זיהום אפשרית אך נדירה. אם מרגישים עלייה בחום, כאבי אגן חזקים והפרשות חריגות, יש לפנות מיד לרופא.

זיהומים דורשים טיפול מהיר באנטיביוטיקה. במקרים נדירים, עובר עשוי להיקלט מחוץ לרחם, בדרך כלל בחצוצרה.

זה נקרא הריון חוץ רחמי והוא יכול להיות מסכן חיים אם לא מבחינים ומטפלים בכך בשלב מוקדם. הסימפטומים כוללים כאבי אגן חמורים ודימום בנרתיק.

כמו כן אפשרית תסמונת גירוי יתר בשחלות. זהו סיבוך שיכול להתרחש בשלב גירוי השחלות לפני החזרת עוברים. עלול לגרום לתסמינים כגון כאבי בטן, נפיחות, בחילה וקוצר נשימה.  

כמה זמן אורך הליך החזרת העוברים?

תהליך החזרת עוברים לרחם במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית נחשב מהיר ופשוט יחסית. על פי רוב נמשך כ-10 עד 20 דקות בלבד. במהלך הליך זה, מכניסים בעדינות צינורית דקה דרך צוואר הרחם כדי למקם את העוברים ברחם. שלב זה נחשב לשלב מפתח מרכזי בהצלחת טיפול ההפריה החוץ גופית. כדאי לדעת שההחזרה מבוצעת בדרך כלל ללא צורך בהרדמה, שכן אי הנוחות מינימלית. עם זאת, יתכן שהמטופלת תתבקש להגיע זמן מה קודם לכן, לצורך הכנות לקראת הליך החזרת העוברים.

מה משפיע על סיכויי ההצלחה של ההליך?

ההצלחה של החזרת עוברים וההיקלטות שלהם ברחם תלויים במספר גורמים. סיכויי ההצלחה מושפעים בין השאר מאיכות העוברים, מועד ההחזרה, מיומנות הצוות הרפואי ומצבה של רירית הרחם.

כיצד מתבצעת החזרת עוברים?

החזרת העוברים לרחם מתבצעת באמצעות החדרת צינורית דקיקה אל הרחם דרך צוואר הרחם, דרכה מועברת הביצית המופרית אל הרחם.

מחקרים מראים כי החזרת עוברים בעזרת הנחיית אולטראסאונד מעלה את ההסתברות לקליטתם ברחם, ובמקרים אלה על המטופלת להגיע עם שלפוחית שתן מלאה שמאפשרת הדגמה מלאה ומיטבית של הרחם – בזמן שאיש צוות אחד מחדיר את הקתטר ודרכו את הביצית המופרית, איש צוות אחר עוקב אחר התהליך באמצעות אולטראסאונד ומנחה את ההחזרה למיקום האופטימלי ברחם.

במקרים של קושי כניסה לרחם דרך תעלת צוואר הרחם, ניתן לבצע החזרת עוברים גם באמצעות מחט המוחדרת מדופן הרחם ישירות אל רירית הרחם.

בשתי הצורות, נמשך התהליך דקות ספורות בלבד, שלאחריו יכולה המטופלת לחזור לשגרה ללא צורך במנוחה מיוחדת. כ-12 ימים לאחר החזרת העוברים, ניתן לבצע בדיקת דם להריון.

כיצד בוחרים את כמות העוברים שיש להחזיר?

למטופלות מתחת לגיל 35 נהוג להמליץ על החזרת עובר אחד כדי להפחית את הסיכון להריון מרובה עוברים.

במטופלות מעל גיל 35 ניתן לשקול להחזיר שני עוברים או יותר, מכיוון שהסיכוי של כל עובר להשתרש יורד עם הגיל.

ככלל, אם מזהים עוברים באיכות נמוכה יחסית, ניתן להגדיל את כמות העוברים המוחזרים כדי להעלות את סיכויי ההצלחה.

קודם לכן מחזורי הפריה חוץ גופית שלא הסתיימו בהצלחה עשויות לבחור להחזיר יותר עוברים כדי להגדיל את הסיכוי להריון.

עם זאת, החלטה זו צריכה להתקבל בזהירות, תוך התייעצות עם הרופא ובהתחשב בסיכונים ובהשפעה על בריאות האם והעובר.

אילו מטופלות נמצאות בקבוצת סיכון?

קבוצות מסוימות של מטופלות עשויות להתמודד עם סיכון מוגבר במהלך תהליך החזרת העוברים:

• מטופלות עם בעיות ברחם – מיומות ברחם, פוליפים או מומים ברחם עלולים להפריע להחזרת העוברים ולהגדיל את הסיכון להפלה. מיומות, גידולים לא סרטניים בדופן הרחם, עלולות לפגוע בזרימת הדם לרירית הרחם. כמו כן רחם עם מחיצה (סוג של מום מלידה) עלול להוביל לאי הצלחה בהחזרת העוברים או להפלה.
• מטופלות עם הפלות חוזרות – גורמים גנטיים והפרעות כרומוזומליות בעובר עלולים לגרום להפלות חוזרות. הפרעות בבלוטת התריס למשל וכן גורמים הקשורים למערכת החיסון עלולים להפריע להשתרשות ולהתפתחות הריון. 
• מטופלות עם הפרעות אוטואימוניות – מחלות אוטואימוניות עלולות לפגוע בפוריות וקליטת עוברים לאחר החזרתם. מערכת חיסונית פעילה יתר על המידה ודלקות המתלוות לכך לצד חוסר איזון הורמונלי יכולים להשפיע על איכות הביציות, השתרשות ברחם והתפתחות העובר. פתרונות כגון תרופות לדיכוי מערכת החיסון עשויים לעזור. 
• מטופלות עם רזרבה שחלתית מופחתת – מטופלות אלה עשויות להזדקק למינונים גבוהים יותר של תרופות לגירוי השחלות או שיצטרכו לשקול שימוש בתרומת ביציות כדי לשפר את סיכויי ההצלחה. 

כמה עוברים מוחזרים בתהליך?

טיפולי הפריה חוץ גופית מיועדים להפיק כ-15 ביציות, שאותן ניתן להפרות באמצעות זרע הגבר.

יחד עם זאת, על מנת להימנע ממצבים של הריונות מרובי עוברים, המהווים סכנה הן לעוברים והן לאישה ההרה, בתהליך החזרת עוברים מוחזרים 1-2 עוברים לכל היותר.

את יתר הביציות ניתן להקפיא על מנת לעשות בהן שימוש בניסיונות הבאים, ואם וכאשר יידרשו, ובכך לחסוך את השלב המורכב של שאיבת הביציות.

מה קורה לאחר החזרת עוברים?

על מנת להבטיח את התנאים הטובים ביותר לקליטת העוברים שהוחזרו לרחם, יש להקפיד על מספר כללים בתקופה שלאחר ביצוע ההחזרה.

במהלך 48 השעות הראשונות, על המטופלת להימנע מהרמת חפצים כבדים ומישיבה באמבטיה או שחייה. לאחר ההחזרה אין לעשות שימוש בטמפונים או בידה, אין לשתות אלכוהול, לעשן או לצרוך סמים ויש להימנע מיחסי מין ואורגזמה עד לאישור דופק של העובר בבדיקת אולטראסאונד.

פרט לכך, ניתן לחזור לשגרה מלאה, לעבוד, לטייל, לבצע פעולות קלות של נהיגה ומטלות בבית ובעבודה – הכל על פי הוראות הרופא המטפל.

במהלך 12-14 הימים עד לביצוע בדיקת דם להיריון, נשים רבות חוששות כי העוברים עלולים ליפול החוצה, וכן חוששות במקרים של הופעת כתמים למיניהם.

ובכן, העוברים אינם יכולים ליפול מהרחם החוצה, ואין כל צורך ללכת על קצות האצבעות או להגביל את תנועתך באופן כלשהו מעבר להוראות הרופא.

כמו כן, כתמים שמופיעים יכולים לנבוע מדימום קל שנובע מפגיעה שולית שנגרמה לרירית הרחם במהלך תהליך ההחזרה, ואף כתוצאה מתהליך של היקלטות העוברים ברירית הרחם בתהליך שנקרא Implantation Spotting, ומאופיין בכתמים בגווני ורוד בהיר או חום בהיר.

איך עובד תהליך ההשרשה?

לאחר ההפריה, העובר עובר מספר שלבי התפתחות. השרשה היא התהליך שבו העובר מתחבר לרירית הרחם ומתחיל להתפתח.

1. לפני החזרת העוברים העובר צריך "לבקוע" מתוך המעטפת המגינה עליו. זה קורה סביב ה-5-7 ימים לאחר ההפריה. המעטפת הזו היא מעין קליפה דקה שמקיפה את העובר, ומונעת ממנו להשתרש מוקדם מדי. כאשר העובר גדל, הוא לוחץ על המעטפת, עד שהיא נפתחת. במידת הצורך, במעבדה יכולים לסייע לתהליך של יציאת העובר מהמעטפת הזאת, כדי לשפר את סיכויי ההחזרה.
2. בשלב הבא העובר מתחיל ליצור מגע עם רירית הרחם. נוצר חיבור ובו התאים החיצוניים של העובר נצמדים לתאי רירית הרחם. לאחר מכן העובר מכוון את עצמו כך שהגוף שבהמשך יהפוך לתינוק פונה לכיוון חלל הרחם. ככל שהעובר מתפתח היא מתחבר חזק יותר לרירית הרחם בתהליך של מעין הידבקות.
3. בשלב הבא העובר מתחיל להתחבר חזק יותר ויותר אל רירית הרחם. משתחררים אנזימים המפרקים את רקמת רירית הרחם, ומאפשרים לעובר להתחפר עמוק יותר בתוך הרירית. זהו צעד שמאפשר לעובר להתחבר למערכת הדם של האם. התאים המתחברים שייכים לשני סוגים, סוג אחד מהווה את השכבה החיצונית של השליה (תאים שאחראים להעברת חומרי מזון וחמצן לעובר). סוג שני נועד לחבר את השליה לדופן הרחם וחיבור עם כלי הדם של האם. 
4. ההשתרשות נחשבת מושלמת כאשר העובר צמוד במלואו לרירית הרחם והשליה מתחילה להתפתח. זה קורה  סביב 8-10 ימים לאחר ההפריה. המקום שבו הוחזר העובר כבר  מכוסה לחלוטין על ידי תאי רירית הרחם, כך שזו סביבה מוגנת לעובר לקראת המשך גדילתו. השליה ממשיכה לגדול ולהבשיל במהלך השליש הראשון להיריון. אפשר להוסיף שבהמשך השיליה תמשיך לייצר את ההורמון hCG שהוא ההורמון התומך בהריון ומהווה את הבסיס לרוב בדיקות ההריון הצפויות. hCG מגרה את השחלות להמשיך לייצר פרוגסטרון, אשר מסייע לשמור על רירית הרחם.

מתי ניתן לצפות לתוצאות הנראות לעין?

לאחר החזרת העוברים, מטופלות צפויות לעבור שלב שבו עליהן לגלות סבלנות, וזה לא קל. אין ספק שמדובר בתקופת המתנה המלווה באי וודאות ואי נוחות רגשית, בטרם ניתן קבוע האם ההליך היה מוצלח. בדרך כלל, בדיקת הריון מתבצעת כשבועיים לאחר החזרת העוברים, בכדי לבדוק את נוכחותו של  hCG, שהוא הורמון המיוצר במהלך ההיריון. 

אם הבדיקה נמצאה חיובית, יבוצעו לאחר מכן מעקב ובדיקות נוספות כדי לאשר את תקינות ההיריון והתפתחות העובר. חשוב לציין כי בעוד בדיקה חיובית היא סימן מעודד, השבועות הראשונים של ההיריון הם תקופה רגישה, זהו זמן חשוב ביותר ונדרש מעקב קפדני. אם בדיקת ההיריון המתקבלת היא שלילית, המטופלת  תקבל ייעוץ רפואי מעמיק וצמוד. ניתן לשקול על פי המצב מחזור נוסף של הפריה חוץ גופית או בחינת אפשרויות חלופיות לקליטת הריון.