דליפת שתן בנשים: כל הפתרונות למבוכה

דליפת שתן במאמץ היא איבוד שתן בזמן עליית הלחץ התוך בטני. לחץ זה נוצר בעקבות ביצוע פעילות גופנית, הרמת משאות כבדים, שיעול וצחוק. ריכזנו עבורך מדריך לאבחון וטיפול בדליפת שתן במאמץ 

על כך מסביר פרופ' דוד גורדון בתכנית המילון הרפואי בווידאו בהנחיית פרופ' קרסו

על מנת להבין מה גורם לדליפת שתן במאמץ, עלינו להגדיר שתי קבוצות שרירים: שרירי ריצפת האגן ושריר שלפוחית השתן :

מהם שרירי רצפת האגן?

שרירים אלו נמצאים בחלק התחתון של האגן; הם אחראים על שליטה במתן השתן ומניעת דליפת שתן במאמץ. פגיעה בשרירי רצפת האגן, כמו שמתרחשת לאחר לידות והריונות, או בגיל המעבר, תביא לדליפת שתן במאמץ ויכולה גם לגרום לצניחת שלפוחית השתן, וצניחת הרחם. נשים רבות אכן סובלות הן מדליפת שתן והן מצניחת הרחם ושלפוחית השתן.

מהו שריר שלפוחית השתן?

דופן שלפוחית השתן הנה רקמת שריר הנמתחת כאשר שלפוחית השתן מתמלאת. התכווצויות לא רצוניות של שריר שלפוחית השתן יגרמו לתסמונת השלפוחית הרגיזה (דחיפות ותכיפות במתן שתן) וחשוב להדגיש שמצב זה אינו קשור לצניחת הרחם או שלפוחית השתן.

הבירור האורוגינקולוגי– נשים הסובלות מדליפת שתן במאמץ, דליפת שתן כתוצאה מחוסר יכולת להתאפק, או מצניחת הרחם ו/או השלפוחית – צריכות לעבור בירור אורודינמי. נשים רבות סובלות מיותר מסמפטום אחד הקשור לרצפת האגן והבירור יעזור להתאים לכל אשה את הטיפול הנכון לה.

חשוב לציין, שלא בכל מקרה צריך לבצע הערכה אורודינמית, שהינה בדיקה הכרוכה בהחדרת צינורית אל שלפוחית השתן.

דליפת שתן במאמץ הינה הסיבה השכיחה ביותר לאיבוד שתן בנשים. חשוב להדגיש, שהיא מופיעה לרוב בשילוב עם תסמינים אחרים כגון צניחת הרחם והשלפוחית, או שלפוחית רגיזה.

מהן הסיבות לדליפת שתן במאמץ?

1. הריון ולידה – לידה גורמת נזק לרצפת האגן. עיקר הנזק נגרם בלידה ראשונה וכל לידה נוספת מוסיפה נזק נוסף. לידות מכשירויות או של תינוקות גדולים יגרמו לנזק רב יותר לרצפת האגן. גם ההריון עצמו, ללא קשר לאופן היילוד,  אחראי לחלק מהנזק לרצפת האגן.  הנזק לרצפת האגן עלול להביא לאיבוד שתן במאמץ, לצניחת הרחם או השלפוחית, או לשילוב של סימפטומים אלה.
2. גיל המעבר – עם הכניסה לגיל המעבר וירידה ברמות ההורמון אסטרוגן המופרש על ידי השחלה, נפגע גם תפקוד רצפת האגן. לכן, פעמים רבות פונות נשים עם דליפת שתן במאמץ או צניחה עם כניסתן לגיל המעבר. טיפול הורמונלי תחליפי באסטרוגן עשוי להיות יעיל בחלק מהמקרים ורק בשילוב עם טיפול נוסף.
3. מצבים שונים בהם הלחץ התוך בטני מוגבר – מחלות ריאה כרוניות, השמנה, או עבודות מסוימות הכרוכות בהרמת משאות כבדים לאורך זמן מגבירים את הלחץ על רצפת האגן ועלולים לפגוע בתפקודה.
4. גורמים גנטיים – בחלק קטן מהקרים (כ-15%) ניתן למצוא קשר תורשתי. ההסבר לכך קשור בחלבון קולגן, המהווה חלק מרצפת האגן.

מהם הטיפולים בדליפת שתן במאמץ?

חשוב לציין, שבניגוד לדעות קדומות ומיתוסים, בחלק גדול מהמקרים של דליפת שתן במאמץ וצניחת הרחם והשלפוחית ניתן לטפל באמצעים שמרניים.

כמו כן, יש לדעת שדליפת שתן במאמץ בדרך כלל איננה מופיעה כסימפטום בודד ומלווה לרוב בצניחת הרחם ושלפוחית השתן, ובסימפטומים של שלפוחית רגיזה (דחיפות ותכיפות במתן שתן). לכן, חשוב לראות את התמונה המלאה ולהציע לכל אשה טיפול מותאם לה אישית.

הטיפולים לדליפת שתן במאמץ הם: 

1. תרגול שרירי רצפת האגן – במספר מפגשים, האישה לומדת לזהות ולתרגל את שרירי רצפת האגן על מנת לחזק אותם. ניתן לתרגל בטכניקות שונות כגון גירוי חשמלי, פידבק, או תרגול עצמי. לאחר לימוד השיטה, יש להמשיך לתרגל יום יום כעשר דקות על מנת לשמר את ההצלחה הטיפולית. פיזיותרפיה מתאימה לנשים הסובלות מדליפת שתן קלה עד בינונית, בעלות מוטיבציה לתרגל, ושאינן מעוניינות בניתוח.
2. טיפול הורמונלי סיסטמי או מקומי – בכדורים, מדבקות או משחה מקומית. ניתן לנשים בגיל המעבר. יש לשלבו בדרך כלל עם תרגול שרירי רצפת האגן. יעיל במקרים קלים ובינוניים.
3. טיפול ניתוחי – תוארו ניתוחים רבים לתיקון דליפת שתן במאמץ. התיקון הניתוחי המומלץ היום הינו ניתוח ה-TVT. זהו ניתוח זעיר-פולשני המבוצע בהרדמה אזורית או כללית, נמשך כ-15 דקות, עם אשפוז קצר, התאוששות מהירה וחזרה לפעילות יומיומית.

פרופ' דוד גורדון : "שיעור ההצלחה של הניתוח לטיפול בבריחת שתן עומד על 90-95%. חשוב לציין, שבמרבית המקרים נוסיף ניתוח TVT גם כשנבצע תיקון להרמת שלפוחית השתן, או תיקון צניחת רחם" 

בניתוח זעיר פולשני (minimal invasive) מניחים סרט סינתטי מתחת לצינורית השתן ותומכים במוצא השלפוחית, ובכך מונעים דליפת שתן במאמץ. יש להניח את הסרט באופן מדויק וללא מתח על מנת להימנע מעצירת שתן לאחר הניתוח. מכאן, שחשוב שהניתוח יבוצע על ידי מי שמיומן בכך  ושעיקר עיסוקו הנו ניתוחי רצפת האגן.  הניתוח תואר לראשונה לפני כ-20 שנה והוא עמד במבחן הזמן. שיעור ההצלחה עומד על 90-95 אחוזים. חשוב לציין, שבמרבית המקרים נוסיף ניתוח TVT גם כשנבצע תיקון להרמת שלפוחית השתן, או תיקון צניחת רחם.

רצוי לבצע את הניתוח לאחר סיום תכנית הילודה של כל אישה, שכן לידה רגילה לאחר תיקון ניתוחי עלולה לפגוע בהצלחתו.