ניתוחים להוצאת גידול מבלוטת המגן ללא חתך חיצוני או צלקת

ניתוחים לכריתת בלוטת המגן (בלוטת התריס, תירואיד) הינם שכיחים ומחייבים באופן מסורתי חתך צווארי במקום בולט. בשנים אחרונות, חל מהפך עם פרסומה של גישה אנדוסקופית חדשה לכריתת בלוטת המגן ללא חתך חיצוני

פרופ' אבי חפץ מתראיין על כך בתוכנית סטטוסקופ

בכל שנה מבוצעים בארץ אלפי ניתוחים לכריתת בלוטת המגן ובלוטת יותרת המגן. ניתוחים אלו, ובמיוחד כריתות בלוטת המגן, שכיחים יותר בקרב נשים צעירות, עבורן חתך צווארי נתפס כהפרעה אסטטית משמעותית ביותר.

כיצד הצלקת הצווארית פוגעת באיכות החיים?

בחלק מהחולים מתפתח מצב של צלקת בולטת במיוחד (אדומה ובולטת- קרויה צלקת היפרטרוטפית) וצלקות בולטות אלו מפריעות מאוד להתנהלות התקינה של החולים והחולות ומהוות מטרד עד ירידה משמעותית באיכות חייהם.

במחקרים שונים הוכח כי צלקת צווארית מפחיתה את מדדי איכות החיים באחוז מסוים של החולים.

לא די בכך, אך במחקר עכשווי שנערך באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שבבולטימור ארה"ב, הוכח כי נוכחותה של צלקת בצוואר גורמת לאנשים למקד את מבטם בצלקת הניתוחית ולא בעיני האדם שמולם, כפי שמתנהלת שיחה רגילה.

לדבר זה עלולה אף להיות השלכה על סיכויו של המועמד לעבור ראיון ולהתקבל לעבודה.

עקב כך, נעשו ניסיונות מרובים בעשורים האחרונים לבצע כריתות של בלוטות המגן ויותרת המגן תוך מזעור הצלקת הניתוחית, אך אף אחת לא הפכה תחליף אמיתי לכריתה בגישה צווארית בעיקר מכיוון שעצם נוכחותה של צלקת בצוואר, ללא קשר לגודלה, מהווה הפרעה משמעותית ביותר.

ניסיונות לכריתת הבלוטה באמצעות רובוט, דרך בתי השחי או מתחת לשדיים, היו מסורבלים ויקרים ובד"כ התאימו רק לצד אחר של הבלוטה.

איך ניתן לבצע את הניתוח ללא צלקת?

בשנת 2016, תיאר ד"ר אנגון מבנקוק, תאילנד, גישה לכריתה אנדוסקופית של בלוטת התירואיד, ללא חתך חיצוני.

הגישה מבוססת על ציוד אנדוסקופי שיגרתי ומבוצעת דרך חתך הממוקם בחלקה הפנימי של השפה התחתונה ומכאן שהינו נסתר מהעין.

הניתוח מבוצע בעזרת מצלמה קטנה המוחדרת דרך החתך בשפה ודרך אותו החתך גם נשלפת הבלוטה מהצוואר.

בעזרת מצלמה זו, אנו רואים את השדה הניתוחי על גבי מסך גדול ובאיכות מדהימה.

העצב המעצבב את מיתרי הקול נראה גדול וברור וכן גם בלוטות יותרת המגן אותן אנו מזהים ושומרים.

הסיכוי לפגיעה במבנים אלו נמוך ביותר.

בסיום הפעולה החולה נתפר והתפרים נמסים תוך זמן קצר.

ההפרעה לחולה עקב החתכים הניתוחיים הקטנטנים הינה מינימלית והחולה יכול לאכול ולשתות כרגיל ומיידית לאחר הניתוח במרבית המקרים.

פרופ' אבי חפץ, עבר הכשרה ייעודית מידי מובילי הגישה החדשה הן בארה"ב והן בתאילנד ולאחר כשנה, החל לבצע בארץ את הניתוח בהצלחה יתרה והינו אחד מחלוצי השיטה בעולם כולו.

עד כה, בוצעו על ידו כ-150 ניתוחי תירואיד ופרתירואיד ללא חתך צווארי, עם אחוז סיבוכים דומה לניתוח המבוצע בגישה הצווארית.

אחוזי ההצלחה בניתוח הינם מעל ל-99% ומרבית החולים (מעל ל-95%) משוחררים לביתם כבר למחרת הניתוח, עם מגבלות מינימליות ועם כלכלה רגילה או רכה.

החולה "פטור" מהתעסקות עם הצלקת הניתוחית הצווארית – שלא קיימת אצלו.

מהם היתרונות בניתוח האנדוסקופי?

חולים רבים מעדיפים לעבור את הניתוח האנדוסקופי על מנת שיוכלו לשמור לעצמם את דבר המחלה והניתוח, בכדי לא להדאיג את בני משפחתם וסביבתם הקרובה או אף בכדי להימנע מהסברים מיותרים במקום עבודתם.

מתוך מגוון החולים שעברו את הניתוח, ישנן גם נשים צעירות לפני חתונתן, ילדים וילדות (הנוטים לצלקות בולטות יותר) וגם "סתם" חולים שמעוניינים באפשרות החדשנית של ניתוח ללא צלקת.

ניתן לסכם עד כה כי הגישה האנדוסקופית, שמבוצעת כיום במאות מרכזים ברחבי העולם, מספקת תחליף בטוח לגישה הצווארית ללא תוספת סיכון או תחלואה עקב כך.

הניתוח האנדוסקופי משפר את התוצאה האסתטית אך גם משפר את איכות חייהם של אלפי חולים וחולות בארץ, המתוכננים לעבור את הניתוח מידי שנה ושנה.

במקביל לרכישת ניסיון בגישה זו תיאר פרופ' חפץ, לראשונה בעולם, השטחת גרוגרת בגישה אנדוסקופית זהה.

בשיטה זו נחסך החתך הצווארי והחולה עובר שיוף של סחוס הגרון (הגרוגרת) באמצאות מכשור אנדוסקופי שהותאם במיוחד לפעולה זו.

עד כה עברו 9 נשים וגברים את הפעולה בהצלחה של 100% ועם מדדי שביעות רצון הגבוהים ביותר.

הגישה תוארה בעיתונות בארץ ובחו"ל כולל פרסום ב Time magazine הנחשב.

בקרוב, עתיד פרופ' חפץ להנחות לראשונה עמיתים מניו-יורק בגישה חדשה זו, במסגרת ניתוח זה, שהינו ראשון מסוגו בארה"ב ושנדחה עקב הקורונה.