דום נשימה בשינה: הטיפולים השונים

כשלושה אחוזים מהילדים סובלים מדום נשימה בשינה (הפסקות נשימה במהלך השינה). מדובר בבעיה בעלת השלכות התפתחותיות רבות

צפו בד"ר כץ מסביר על כך בראיון לתכנית בקו הבריאות

במאמר זה נדון על: 

אבחון | טיפול | תהליך ניתוחי | החלמה מהניתוח

דום נשימה בשינה היא התופעה שכיחה והיא שייכת למשפחה גדולה של הפרעות נשימה, שבהם ישנם אירועים של חסימה חלקית או מלאה של מערכת הנשימה העליונה אשר גורמת לבעיית חמצון והפרעות שינה.

הפסקת נשימה מלאה אורכת כעשר שניות, כ-2-3 נשימות. לתופעה זו דרגות חומרה שונות, החל מחומרה קלה, כאשר מדובר על 1-5 הפסקות נשימה בשעה בילדים ועד חומרה קשה, כאשר מדובר מעל 10 הפסקות נשימה בשעה אחת.

מהם הגורמים לדום נשימה בשינה?

הגורמים השכיחים לדום נשימה בילדים הם הגדלה של השקדים, הגדלה של האנדרואידים והשמנת יתר, בעיקר אצל נערים. גורמים נוספים אשר עלולים להחמיר תסמינים של דום נשימה בשינה הם בעיות בנשימה אפית, כגון קונכיות אף מוגדלות, סטיית מחיצת האף ונזלת כרונית.

כיצד ניתן לאבחן?

דום נשימה בשינה הינה בעיה רפואית רצינית, המצריכה אבחון וטיפול בהקדם. בביקור אצל רופא אא"ג, הרופא יקבל אנמנזה מלאה מההורים. לרוב, אנמנזה שנלקחת מההורים מגלה תסמינים ברורים לדום נשימה.

ילדים אשר סובלים מדום נשימה עלולים לסבול מ:

1. עייפות יתר
2. קושי בלימודים
3. כאב ראש
4. היפראקטיביות
5. לעיתים הרטבת לילה בגיל בית הספר
6. בשלב מתקדם יותר עלול להתפתח יתר לחץ דם ריאתי

במהלך השינה עצמה התסמינים השכיחים הם:

1. נחירות, לרוב בעוצמה גבוהה
2. נשימה פומית
3. השתנקות ושיעול

כל זה גורם בסופו של דבר לשינה לא יעילה.

השלב הבא בתהליך האבחון הוא בדיקה פיזיקלית שבה הרופא יבדוק את:

1. גודל השקדים
2. חללי האף
3. החיך
4. רקמת אדנואידים עם אנדוסקופ קטן שמוחדר לאף

במרבית המקרים, אנמנזה ובדיקה פיזיקלית מספיקות לבחירת טיפול נכון לילד.

מעבדת שינה היא בדיקת ה-,GOLD STANDARD אך משתמשים בה לרוב כבדיקת עזר. רופא אא"ג יחליט במצבים מסוימים להפנות למעבדת שינה.

מעבדת השינה בוחנת את פעילויות רבות של הגוף בזמן שינה:

1. פעילות המח
2. תנועות עיניים
3. פעילות שרירים
4. נשימה ורווי חמצן בדם
5. קצב לב

מעבדת שינה נועדה בעיקר לקבוע אם מדובר בבעיה מרכזית (שליטה מוחית/עצבית בשרירי הנשימה) אל מול בעיה חסימתית של דרכי נשימה עליונות כאשר יש ספק בכך. כמו כן, ניתן להשתמש בה לאחר ניתוח כריתת שקדים, כשאין שיפור מספק ולמעקב אם ישנו צורך. לעיתים אנו רוצים לדעת את חומרת דום הנשימה על מנת לארגן צוות רפואי תומך במקרה הצורך.

כיצד ניתן לטפל בדום נשימה?

טיפול תרופתי/שמרני בדום נשימה ניתן כאשר הבעיה העיקרית הינה בנשימה אפית, שמחמירה את הנחירות ומשפיעה על יעילות השינה.

במקרה זה ניתן לנסות לנסות טיפול תרופתי מסוג סטרואידים נאזאלים לתקופה של מספר חודשים ולעתים לשלב טיפול בסינגולאייר, שהינה תרופה שמשמשת גם כטיפול מונע לאסטמה ויכולה לשפר ולהקל על לחץ שנוצר בדרכי נשימה עליונות עקב ריבוי תאי דלקת. כמו כן, מומלץ במקרה של נערים עם משקל עודף לפנות למומחה תזונה ולהוריד במשקל.

ההחלטה לנתח את הילד לעתים אינה פשוטה ותלויה בחומרת המצב. תמיד יש לשקול את סיכוני הניתוח אל מול התועלת.

כיצד מתבצע הניתוח?

בעת הניתוח, אנחנו מסירים את הרקמה החוסמת באמצעות ניתוח כריתת שקדים מלאה, או הסרה חלקית שלהם (TONSILLOTOMY). הניתוח מבוצע בשיטות שונות ומגוונות, לבחירת המנתח וההורים.

החלמה לאחר הניתוח

בימים הראשונים לאחר ניתוח, הכאב יכול להיות משמעותי לכן חשוב לדאוג שהילד שותה מספיק, למנוע התייבשות. אכילה מסודרת תגיע בהמשך לאחר מספר ימים.

רצוי להיעזר בימים הראשונים בתרופות שמפחיתות את סף הכאב כגון אקמול. חשוב להיות בשבוע הראשון בסמוך לילד על כל מקרה של דמם לאחר ניתוח. במקרה של דמם לאחר ניתוח יש לפנות מיד לחדר מיון וליצור קשר עם הרופא המנתח.

כשבוע לאחר ניתוח, ללא תלות בשיטה, ניתן לראות שהילדים חוזרים לשגרה ואיכות החיים והשינה שלהם משתפרת מאד ואף ההורים מציינים לרוב גם שיפור בהישגים וביכולת הריכוז.