תפקידה והשפעותיה של בלוטת התריס

כולם שמעו על בלוטת התריס, אך לא תמיד מכירים ויודעים מה תפקידה והשפעותיה של בלוטת התריס. ברוב המקרים, אנשים שעלו במשקל יכולים לטעון כי מדובר בבעיית תפקוד של בלוטת התריס, אלא שמתברר שלבלוטת התריס תפקידים רבים ולא רק השפעה על משקל הגוף, אם בכלל

צפו בסרטון: ד"ר גלינה שנקרמן מסבירה על טיפול בבעיות, תפקידה והשפעותיה של בלוטת התריס בראיון לתכנית "בקו הבריאות"

מהם תפקידה והשפעותיה של בלוטת התריס?

בלוטת התריס היא בלוטה הורמונאלית אשר נמצאת בבסיס הצוואר ואחראית על תפקוד תקין של מערכות רבות בגוף האדם, החל מפעילות תקינה של מערכת הלב וכלי הדם, מערכת העצבים המרכזית, ועד מערכת העיכול ומטבוליזם (חילוף חומרים) תקין. ולה תפקיד חשוב ביותר בכל הנוגע לתפקוד תקין של הגוף.

מה יכול לפגוע בבלוטת התריס?

שינוי בתפקוד של הבלוטה קשור לעתים לגורמים פנימיים עקב היווצרות נוגדנים (חלבונים שמזהים תאים זרים בגוף והורסים אותם) ואז הבעיה היא לעתים קרובות משפחתית, עם יחס של 7 ל-1 מנשים לגברים.

גם סיבות חיצוניות כמו תרופות, שימוש ביוד, הקרנה, ניתוחים, זיהום, סטרס או הריון עלולים לפגוע בתפקוד של בלוטת התריס.

מה יכול לגרום לתת פעילות ומה התסמינים?

תת פעילות של בלוטת המגן, היא בעיה די שכיכה והיא מופיעה בקרב 10% מהאוכלוסייה הכללית.

הבעיה קשורה ברוב המקרים לנוכחות הנוגדנים שפוגעים בתפקוד תאי הבלוטה וזה מה שגורם לירידה הדרגתית בהפרשת הורמוני התריס. מצב כזה נקרא תירואידיטיס אוטואימונית או תירואידיטיס, על שם השימוטו.

בנוסף קיימות סיבות חיצוניות לתת פעילות, כגון ניתוחים להסרת בלוטת המגן או חלק ממנה, קרינה לאזור צוואר ובית החזה העליון, טיפול ביוד רדיואקטיבי, שימוש בתרופות מסוימות שמכילות יוד (כמו פרוקור) או תרופות ביולוגיות חדשות לטיפול אונקולוגי.

התסמינים הם: יובש בעור, נשירת שיער, חוסר אנרגיה, הפרעות במחזור, עליה מתונה במשקל או נפיחות בגוף, שינוי במצב רוח עד כדי אפטיה, דיכאון, לפעמים ירידה בזיכרון, וגם בעיות פוריות. 

מה גורם לפעילות יתר?

גם במקרה זה, נוגדנים (מסוג שונה) עלולים לגרום לפעילות יתר של בלוטת המגן, מצב שנקרא מחלה על שם GRAVES.

כמו כן, פעילות יתר עלולה להופיע עקב נוכחות של קשרים בבלוטה אשר מפרישים הורמונים בצורה לא מבוקרת.

כאשר הסיבה לפעילות יתר נובעת מדלקת תת חריפה של בלוטת המגן שנגרמת על ידי וירוסים או תרופות מסוימות, ייתכן שזו נגרמת משימוש ביוד הן ממקור תרופתי או לאחר הזרקת חומר ניגוד, וזאת הסיבה שנהוג לבצע בדיקת הורמוני התריס למטופלים הנוטלים תרופות מסוימות באופן קבוע.

בפעילות יתר של בלוטת המגן ניתן לראות שינוי בהרגשה הכללית של המטופל, המלווה בדפיקות לב, ירידה במשקל, רעד בידיים, הזעת יתר, חוסר שינה, התנהגות לא רגילה עם עצבנות יתר, בכי ללא סיבה, ולעתים בלט בעיניים במקרים של בעיה אוטואימונית.

למדריך "ניתוח בלוטת התריס ובלוטת פאראתירואיד" הכולל תמונות לפני ואחרי, מחירים ושיטות טיפול

מה המשמעות של בלוטה לא מאוזנת?

כאשר מופיעים הסימנים הנ"ל, מבצעים בדיקות דם של הורמוני בלוטת התריס ולפי התוצאות מגיעים לאבחנה.

כאשר תוצאות הבדיקות לא בנורמה, נבדקת אפשרות של מצב לא מאוזן.

אם ההורמונים של בלוטת התריס תקינים אך המטופל בכל זאת מתלונן על התסמינים, סימן שהסיבה לתלונות היא אחרת ונדרש בירור נוסף.

כיצד עוקבים אחר התפקוד של הבלוטה?

נוכל לומר דברים רבים אודות תפקידה והשפעותיה של בלוטת התריס. למשל, אחר רמת תפקוד בלוטת התריס עוקבים בעיקר באמצעות בדיקות דם. בדיקות אלה נועדו למדוד את רמות ההורמונים של בלוטת התריס (כגון למשל תירוקסין) והורמון מגרה בלוטת התריס (TSH), אשר משוחרר על ידי בלוטת יותרת המוח בכדי לווסת את ייצור הורמוני בלוטת התריס.

1. בדיקת TSH זוהי הבדיקה הנפוצה. רמות גבוהות של TSH לרוב מצביעות על תת-פעילות של בלוטת התריס. מצד שני רמות נמוכות מצביעות על פעילות יתר של בלוטת התריס.
2. בדיקות T3 ו-T4 נועדו למדוד את רמות הורמוני בלוטת התריס בדם. רמות חריגות יכולות לאשר את קיומה הפרעה בבלוטת התריס.
3. בדיקות נוגדנים לבלוטת התריס עוזרות לזהות מצבים אוטואימוניים של בלוטת התריס, כדוגמת דלקת עקב מחלת השימוטו או מחלת גרייבס.
4. ניתן לבצע אולטרסאונד כדי להעריך את גודלה, צורתה ותפקודה של בלוטת התריס.

איך מטפלים?

כאשר מדובר בתת פעילות, הטיפול הנכון הוא טיפול בהורמוני התריס.

במצב של פעילות יתר של בלוטת התריס, הטיפול תלוי בסיבה שגרמה לכך .

כאשר הבעיה היא אוטואימונית, הטיפול ההתחלתי הוא טיפול תרופתי תוך שימוש בתרופות מסוג טיאונאמידים, שמטרתן להוריד ייצור של הורמוני התריס, ובמידה ואין אפשרות לטפל בתרופות, נציע טיפול כירורגי או טיפול ביוד רדיואקטיבי.

כאשר מדובר בטירואידיטיס תת חריפה, כלומר בדלקת של בלוטת התריס אז הטיפול יהיה שונה לחלוטין, והוא כולל שימוש בתרופות אנטי דלקתיות או בסטרואידים מסוג פרדניזון.

במקרים של קשרים בבלוטת התריס שמפרישים הורמונים הטיפול הוא כירורגי או ביוד רדיואקטיבי. אך גם פה אנחנו לפעמים משתמשים בתרופות על שמירת רמה הורמונאלית תקינה.

איך מאבחנים גידולים שונים בבלוטה?

כיום בעידן של טכנולוגיות מתקדמות ברפואה, ניתן לזהות גידולים של בלוטת התריס באמצעות אולטרסאונד אקראי של הצוואר, CT או MRI הצוואר או ב- PET-CT. אך עדיין נדרשת בדיקת גופנית פשוטה על ידי רופא, בה ניתן לגלות גידולים.

יחד עם זאת, במצב של גידולים גדולים ואגרסיביים יותר, לעתים תספיק רק תלונה של החולה, וזה מה שיוביל לבירור מעמיק לצורך גילוי הבעיה.

במצבים של תסמונת משפחתית, מתבצעות בדיקות לגילוי מוקדם של גידולים מסוג זה.

מה הטיפול? האם לעתים מסתפקים במעקב?

קודם כול צריך לבדוק מה טיבו של הגידול. אם הגידול מעל 1.0 ס"מ עם מאפיינים מחשידים באולטרסאונד, המטופל יעבור ביופסיה עם מחט עדינה תחת אולטרסאונד.

במקרה של תשובה ציטולוגית שפירה, אפילו בגידול/קשר גדול, יתבצע מעקב אולטרסאונד ותפקוד הבלוטה בלבד.

במידה והבדיקה הציטולוגית (רקמתית/תאית) מאשרת שמדובר בגידול ממאיר, המטופל מופנה לניתוח של הסרת הבלוטה או חלק ממנה. ההחלטה על סוג הניתוח תלויה במאפיינים של הגידול, גודלו והסוג שלו.

לאחר הליך זה המטופל מקבל מינונים גבוהים של הורמוני בלוטת התריס. 

קיימים מספר סוגים של גידולים ממאירים בבלוטת המגן: סרטן פפילירי, פוליקולירי, מדולירי וסרטן אנפלסטי.

לכל אחד מהם תמונה שונה בבדיקה הציטולוגית וכל סוג מצריך גישה טיפולית שונה.

המצב השכיח ביותר הוא סרטן פפילירי של התירואיד. מדובר בגידול ממאיר עם פוטנציאל נמוך להתפשטות, והוא מופיע ב-85% ממקרי הסרטן של בלוטת התריס.

אולי יעניין אתכם לקרוא בנושא על טיפולים חדשים: סרטן בלוטת התריס.

טיפולים משלימים להפרעות בבלוטת התריס

בתחום הטיפולים המשלימים קיימות מספר גישות אשר זכו לתשומת לב בשל היתרונות שלהן (לצד טיפולים רפואיים קונבנציונליים).

1. שינויים תזונתיים ותוספי תזונה – אחד הטיפולים הנגישים ביותר להפרעות בבלוטת התריס מבוסס על שינויים תזונתיים ושימוש בתוספים. לדוגמה, יוד נחשב חיוני לתפקוד בלוטת התריס. תזונה עשירה ביוד יכולה להועיל לחלק מהאנשים. יודגש כי יש להיזהר מעודף יוד, שכן עודף עלול להחמיר מחלות מסוימות של בלוטת התריס. גם סלניום ואבץ ומינרלים אחרים נחשבים למועילים לתפקוד בלוטת התריס.
2. צמחי מרפא – טיפולים צמחיים שימשו במשך מאות שנים במצבים בריאותיים שכיום יודעים כקשורים לבלוטת התריס. בצמחי מרפא, צמח כמו ויתניה משכרת מהווה דוגמא טובה לצמח שנחשב יעיל בוויסות בלוטת התריס. ישנם צמחים נוספים שעוזרים לאזן את הורמוני בלוטת התריס בין אם בתת פעילות ובין אם בפעילות יתר. אצה חומית שהיא אצה עשירה ביוד, נחשבת טובה לטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס. חשוב לציין כי שימוש בצמחי מרפא צריך להיעשות בזהירות ותוך קבלת ייעוץ, משום ששימוש יתר להיות בעל השפעות משלו.
3. דיקור סיני – ידוע כאקונפונקטורה. שיטה זו הגיעה למערב מהרפואה הסינית המסורתית. בטיפול מוחדרים מחטים עדינות לנקודות ספציפיות בגוף כדי לאזן את זרימת האנרגיה (צ'י). יש הסבורים כי דיקור סיני כטיפול משלים להפרעות בבלוטת התריס יכול להועיל לפחות בחלק מהאנשים. ידוע כי ישנן עדויות מטופלים תומכות בכך אך חשוב לומר שבשלב זה אין מדובר בטיפול שמחליף לחלוטין טיפול רפואי. שילוב עם טיפול קונבנציונלי עשוי להניב תוצאות טובות.

מלבד שלושת הגישות הללו, ישנם טיפולים אלטרנטיביים אחרים שעשויים להועיל לבריאות בלוטת התריס. יש הסבורים כי למשל טכניקת יוגה ומדיטציה להפחתת מתח וחרדות עשויים להועיל. מקובל להניח כי מתח יכול להשפיע על תפקוד בלוטת התריס וטכניקות ההתרגעות נחשבות לטכניקות ללא שום תופעות לוואי. על כל פנים, אין להתבסס על טיפול משלים מבלי להתייעץ קודם לכן עם הרופא המטפל, בייחוד כאשר מקבלים טיפול תרופתיים או אחרים המשפיעים על בלוטת התריס.

אולי יעניין אתכם לקרוא בנושא על טיפול בגלי רדיו לקשריות בבלוטת התריס.

האם ניתן להסתפק רק במעקב ולא בטיפול אגרסיבי?

במקרים של קשרים קטנים בבלוטת התריס, פחות מ-1.0 ס"מ, ניתן לעקוב אחרי הקשרים באמצעות אולטרסאונד. במידה ואין גדילה, ניתן להסתפק במעקב בלבד. אך כל מקרה לגופו.

אנדוקרינולוגים מומלצים באתר מדיקו

הפרעת בבלוטת התריס אצל ילדים

הפרעות בבלוטת התריס יכולות להתבטא בכל גיל, גם אצל ילדים. בילדים, הפרעות בבלוטה עלולות להשפיע על גדילה, התפתחות וחילוף חומרים. הפרעות בבלוטת התריס יכולות להופיע מינקות ואילך, כאשר תת פעילות מולדת בבלוטת התריס נבדקת כבר בלידה. בנוסף, תת פעילות של בלוטת התריס אצל ילדים קשורה לעיכוב בגדילה והופעת בעיות התפתחות. פעילות יתר, מצב פחות נפוץ בילדים אך אפשרי, עלולה לגרום לצמיחה מואצת, היפראקטיביות והשפעות רגשיות כגון חרדה.

טיפים להורים מודאגים:

• ניתן לבצע גילוי מוקדם באמצעות בדיקות סקר ליילודים ובדיקות תקופתיות.
• היו ערים לעיכוב בגדילה, עלייה או ירידה חריגה במשקל, או שינויים בהתנהגות שיכולים להעיד על הפרעות בבלוטה (לאחר שלילת סיבות אחרות).
• התייעצו עם אנדוקרינולוג ילדים במידת הצורך. ניתן לקבל טיפול במקרים רבים של הפרעות בבלוטת התריס אצל ילדים.