שחיקת סחוסים: ניתוח החלפת מפרקים

שחיקת סחוסים הינה מחלה ניוונית הגורמת לשחיקת המפרק. הסחוס המפרקי הינו חסר יכולת לתיקון נזקים שנוצרו, במהלך החיים, ולפיכך יובילו לבסוף לשחיקה בה כל מפרק בעל תנועה יכול להיפגע. למפרקים אשר הינם נושאי משקל כגון; ירך, ברך וקרסול קיימת שכיחות גבוהה להיפגע. המדריך המלא לטיפול בשחיקת סחוסים בברך וירך

צפו בד"ר ברין מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי בווידאו

בעולם המערבי מאובחנים מידי שנה מקרים חדשים של שחיקת סחוסים:

שחיקת סחוסים של ירך- 88 מקרים חדשים בשנה ל- 100,000 איש בארה"ב.

שחיקת סחוסים של ברך- 240 מקרים חדשים בשנה ל- 100,000 איש בארה"ב.

מהם גורמי הסיכון לשחיקת סחוסים: 

• פציעה קודמת למפרק- שבר שמערב את המפרק, פגיעה סחוסית, פגיעה במבני רקמה רכה כמו מניסקוס או רצועה צולבת בברך.
• חולשת שרירים.
• משקל גבוה.
• נמצא קשר בין הסינדרום המטבולי (השמנה, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם, וסוכרת) לאוסטאוארתריטיס של הברך והירך.
• מין- נשים סובלות יותר מגברים.
• גיל- עלייה בשכיחות עם העלייה בגיל.
• גנטיקה.

שינויים אנטומיים במפרק

שינוי בתכונות הסחוס, הכוללים: עליה בכמות המים, שינוי מספרי במרכיבים מולקולאריים שונים בסחוס, שינוי במבנה סיבי הקולגן ובארגון המרחבי שלהם.

למדריך "ניתוח להחלפת מפרק ירך" הכולל מחירים, סוגי משתלים וניתוחים

למדריך "ניתוח להחלפת מפרק ברך" הכולל מחירים, סוגי משתלים וניתוחים

רקמת הסינוביה המזינה את המפרק מדגימה שינוי דלקתי קל, שיכול להחמיר לפי חמרת המחלה.

שינויים בעצם הסמוכה למפרק בניסיון לפצות על הפגיעה- הופעת ציסטות, מקטעי עצם סקלרוטיים, בליטות גרמיות.

טיפול בשחיקת סחוסים בברך וירך 

ניתן לטפל בארתריטיס של מפרק הירך והברך באופן שמרני ובאופן ניתוחי, תלוי כמובן בחמרת המחלה.

הטיפול השמרני: ללא ניתוח 

בטיפול השמרני צריך "לתפור" למטופל "חליפה" שמכילה מס' דרכי טיפול,  שנותנות מענה למחלה יחדיו:

ירידה במשקל- לרב, המטופלים הסובלים מארתריטיס סובלים גם מהשמנת יתר. לכן, במקום הראשון אני מבקש מהמטופלים לרדת במשקל. ירידה במשקל תוריד עומס מהמפרק, ובנוסף, באם יוחלט בסוף התהליך להמשיך לניתוח, הרי שירידה במשקל מורידה את הסיכון לסיבוך בניתוח ולאחריו.

פיזיותרפיה– ניתן להשיג בפיזיותרפיה שיפור משמעותי של תפקוד המפרק ע"י עבודה על טווחי תנועה, חיזוק שרירים, טיפול מקומי בכאב, עבודה על תבנית הליכה ועוד. כל הנ"ל יביאו לשיפור בתפקוד המפרק ובכאב. חשוב להבין שפיזיותרפיה לפני ניתוח החלפת מפרק, תביא לשיקום טוב יותר לאחר הניתוח.

הידרותרפיה– טיפול פיזי הנעשה במים. מלבד הטמפרטורה הנעימה, במים יש ביטול של המשקל, ולכן ניתן לבצע עבודה על טווחי תנועה וחיזוקים, עם נשיאת משקל נמוכה ממשקל המטופל, ובכך ניתן להוריד את העומס של משקל הגוף בעבודה על המפרק.

שימוש במקל הליכה או במקלות הליכה נורדיים- מוריד עומס רב מהמפרק ומשפר את תבנית ההליכה.

טיפול ב-APOS THERAPY– למעשה מדובר כאן בטיפול פיזיותרפי הנעשה ע"י נעילת נעליים מיוחדות המותאמות למטופל, ובעת נעילתן המטופל מבצע פיזיותרפיה באופן עצמאי.

נוגדי כאב– נוגדי הכאב הם חלק בלתי נפרד מהטיפול במחלה. הם ניתנים לפי חומרת הכאב. לעתים קרובות טיפול פשוט באקמול פעמיים ביום למשך תקופה ארוכה, יכול לתת שיפור משמעותי בכאב, ובכך לתת שיפור לאיכות חיי המטופל.

נוגדי דלקת– לעתים בהתלקחות של המחלה יש צורך במתן טיפול בנוגדי דלקת. לרב אני מנסה לא למשך את הטיפול בנוגדי דלקת לאורך זמן בשל הסכנות בטיפול ארוך בנוגדי דלקת, כגון: פגיעה כלייתית, פגיעה במערכת העיכול, עליית לחץ דם, ועוד.

הזרקות תוך מפרקיות– ניתן להזריק חומרים שונים שעשויים להביא לשיפור בתלונות ובתפקוד המפרק.

בין החומרים מצויים להזרקות תוך מפרקיות:

• החומצה ההיאלורונית המתוארת גם כ"הכרבולת של התרנגול".
• PRP-מיצוי של פקטורי צמיחה מדם המטופל והזרקתם לתוך המפרק.
•  אורתוקין- מיצוי נוגדנים למרכיבי דלקת שנמצאים במפרק מדמו של המטופל והזרקתם בחזרה למפרק.

הטיפול הניתוחי למפרקי הברך והירך

באם הטיפולים השמרניים לא מביאים לשיפור, לרב אנו מציעים למטופלים את הזרוע הניתוחית.

חשוב לזכר, שמכיוון שמדובר במחלות לא מסוכנות לחיי המטופל, אלא מחלות שפוגעות באיכות החיים בלבד, ניתוח אינו חובה, ולכן אני נמנע מלהציע ניתוח במטופלים שאני מעריך כי קיים סיכון גבוה עבורם בניתוח.

החלפת מפרק ברך-TOTAL KNEE ARTHROPLASTY

מטרת הניתוח היא השגת ברך לא כאובה עם טווחי תנועה טובים. בניתוח מוציאים את החלקים המפרקיים החולים של הברך, ומחליפים אותם בתותבות שיוצרות מפרק חדש.

המפרק החדש נותן טווחי תנועה פונקציונאליים של הברך, ופותר את בעיית הכאב בהנעת המפרק ונשיאת המשקל.

הרדמה:

הניתוח נעשה בהרדמה ספינאלית (הרדמה של פלג גוף תחתון ע"י זריקה בעמוד השדרה) או בהרדמה כללית בהתאם להחלטת המרדים והמטופל.

הגישה הניתוחית– חתך אורכי בקדמת הברך. חשיפת המפרק. חיתוך החלקים המפרקיים החולים והוצאתם. התאמת תותבות במקום החלקים שהוצאו, שיוצרות מפרק מלאכותי ביניהן.

שיקום לאחר הניתוח

השיקום לאחר הניתוח מתחיל ביום הניתוח או ביום למחרת. השיקום מתבצע בהדרכת וליווי פיזיותרפיסטים עם דגש לעבודה על חיזוק שרירי ירך, השגת טווחי תנועה, עבודה על תבנית הליכה, וטיפול מקומי בכאב.

המנותחים מתחילים ללכת עם הליכון, ובהדרגה לפי הדרכת הפיזיותרפיסטים עוברים לאמצעי עזר תומכים פחות, עד להליכה ללא אמצעי עזר,  שמושגת לרב בין חודש וחצי ל 3 חודשים.

החלפת מפרק ירך

מטרת ניתוח החלפת מפרק הירך היא הגעה למפרק ירך מתפקד בעל טווחי תנועה טובים ואפשרות נשיאת משקל ותפקוד ללא כאב.

בניתוח מוציאים את החלקים המפרקיים החולים של הירך (ראש וצוואר הירך, והחלק הסחוסי הפגוע ב"גג" של המפרק- באצטבולום) ומחליפים אותם בתותבות שיוצרות מפרק חדש.

המפרק החדש נותן טווחי תנועה פונקציונאליים של הירך, ופותר את בעיית הכאב בהנעת הירך ונשיאת משקל הגוף.

הרדמה לפני ניתוח החלפת מפרק ירך 

הניתוח נעשה בהרדמה ספינאלית או (חצי גוף תחתון) או בהרדמה כללית בהתאם להחלטת המרדים והמטופל.

ניתוח החלפת מפרק ירך 

קיימות מספר גישות ניתוחיות. הגישה נקראת עפ"י האיזור ממנו נגשים למפרק הירך.

הגישות המוכרות הן: אחורית, צידית וקדמית. לכל גישה קיימים יתרונות וחסרונות, ונהוג לומר שכעבור מספר חודשים מהניתוח אין יתרון לגישה אחת על פני אחרת מבחינת תפקוד ויכולת ההליכה של המנותחים.

עם זאת, לגישה הקדמית שלאחרונה צוברת פופולאריות רבה בעולם, קיימים מספר יתרונות ברורים המאפשרים שיקום מהיר וחזרה מהירה יותר לתפקוד טוב לאחר הניתוח.

היתרונות של הגישה הקדמית נובעים מכך שהיא עוברת בין שרירים מבלי לפגוע בהם, מכאן ההליכה לאחר הניתוח תהיה טובה יותר, המטופל יצלע פחות, ויהיה פחות כאוב. יתרון משמעותי נוסף בגישה הקדמית הוא דיוק באורך הרגליים.

שיקום לאחר הניתוח

השיקום לאחר הניתוח מתחיל ביום הניתוח או ביום למחרת. השיקום מתבצע בהדרכת וליווי פיזיותרפיסטים עם דגש לעבודה על חיזוק שרירי ירך ואגן, השגת טווחי תנועה, עבודה על תבנית הליכה, וטיפול מקומי בכאב.

המנותחים מתחילים ללכת עם הליכון, ובהדרגה עוברים למקל עד להליכה ללא אמצעי עזר,  שמושגת לרב לאחר חודש וחצי.

סיבוכים בניתוחי החלפת מפרק ברך וירך ומניעתם

שני הסיבוכים העיקריים בניתוחי החלפת מפרקים הם זיהום סביב התותבת וקריש דם בוורידי הרגליים העמוקים (Deep Vein Thrombosis).

זיהום– ע"מ להימנע מזיהום על המטופלים להתרחץ עם סבון אנטי בקטריאלי יום לפני הניתוח ובבוקר הניתוח.

בחדר הניתוח המטופלים מקבלים אנטיביוטיקה מניעתית דרך הוריד לפני תחילת הניתוח, ולאחר הניתוח יש צורך בשמירה על היגיינה, ושחרור לבית המטופל בהקדם.

קיימים מקומות בעולם בהם ניתוחי החלפת ברך וירך נעשים במסגרת אשפוז יום, והמטופלים משתחררים לביתם מספר שעות לאחר הניתוח, ע"מ לקצר את השהות המסוכנת בביה"ח.

קריש דם בוורידי הרגליים העמוקים (Deep Vein Thrombosis)

תופעה הקיימת בניתוחים אורתופדיים של הגפיים התחתונות, ועלולה להיות קטלנית במקרה שהקריש הופך לתסחיף ריאתי.

על מנת להימנע מסיבוך זה, המטופלים נוטלים מדללי דם בזריקות תת-עוריות או בכדורים למשך שבועיים עד 35 יום, לפי פרוטוקולים שונים המקובלים על הצוות המנתח.