פגיעות סחוס: איך מאבחנים וכיצד מטפלים?

פגיעות סחוס הן פגיעות הנגרמות כתוצאה מחבלה או פציעה. הטיפול בפגיעות אלה תלוי מאוד במאפייני והיקף הפגיעה, ויכול לכלול הליך כירורגי לתפירת הסחוס חזרה למקומו, השתלת סחוס או יישום של טכניקות טיפול חדשניות המעודדות גדילה מואצת של סחוס חדש מתאי גזע במח העצם

ד"ר רון ארבל מסביר על פגיעות סחוס בתכנית המילון הרפואי בווידיאו בהנחיית פרופ' רפי קרסו

מהו סחוס?

הסחוס הוא רקמה סיבית צפופה אותה ניתן למצוא באזורים רבים בגוף, לרבות מפרקים כמו מפרק הברך ועוד, גידים, אף, אוזן, צלעות וכו'. הסחוס מספק את התשתית לצמיחת העצמות וכן מספק משטח חלק ויציב המונע חיכוך בין העצמות בזמן תנועה. במקרים מסוימים, משמש הסחוס למתן גמישות לאיבר, כמו למשל באף או באוזן.

מהן פגיעות סחוס וכיצד הן מתרחשות?

פגיעות סחוס הן פגיעות במבנה הסחוס, הנגרמות כתוצאה מחבלה או פציעה, ולא כתוצאה מתהליך של שחיקה טבעית לאורך שנים או בגין מחלות סחוס. פגיעות אלה יכולות להתרחש בשלוש צורות מרכזיות:

• פציעה – פציעה בתאונה או נפילה יכולה לגרום לנזק ישיר לסחוס כחלק מפגיעה רחבה יותר באזור הפגוע
• פגיעה ישירה – תנועה חדה כמו יישור יתר או כיפוף יתר, באופן שיוצר לחץ על הסחוס ופגיעה בו
• פגיעה עקיפה – תנועה חדה, בדרך כלל סיבובית, שגורמת למתיחה של הסחוס ופגיעה בו

האבחנה של פגיעות סחוס נעשית ראשית על פי סיפור מכניזם הפגיעה, תלונותיו של הפצוע ובדיקתו הפיזיקלית ע"י רופא מומחה. במידה ומועלת האפשרות לפגיעה בסחוס המפרקי, בדיקת הדימות הטובה ביותר וגם היחידה שמראה את מצב הסחוס הינה בדיקת MRI תהודה מגנטית.

מהן דרכי הטיפול הקיימות בפגיעות סחוס?

הטיפול במקרים של פגיעות סחוס נחלק למעשה לשני סוגים: טיפול בפגיעה במצב אקוטי, קרי מייד לאחר הפציעה או החבלה, וטיפול בפגיעה בהמשך הדרך. סוג הטיפול המוענק נקבע בהתאם להיקף הפגיעה, גודל האזור הפגוע ומאפייני הפגיעה. במקרה של הינתקות חתיכת סחוס ממקומה, מבצעים הליך כירורגי בטכניקה זעיר-פולשנית על מנת להדביק או לתפור חזרה את הסחוס למקומו, במטרה לאפשר לו להתאחות ולחזור לתפקד בצורה מלאה.

במצב בו הסחוס מתפרק למספר חתיכות ולא ניתן להחזירו למקומו, ניתן ליישם מספר שיטות טיפול, שהבולטת והשכיחה ביותר בהן היא שיטת טיפול באמצעות גירוי מח העצם. גירוי זה מבוצע באמצעות קידוח של חורים זעירים בתוך העצם – מיקרו-שברים, עד לשכבת מח העצם. מתוך מח העצם "מייבאים" תאי גזע אל שטח הפנים של העצם, תאים שיודעים לגרום לבניית סחוס חדש. הסחוס החדש יהיה ברובו צלקתי שהינו בעל איכות ביומכנית ירודה יותר מהסחוס המקורי, אך כאשר מדובר באזורי פגיעה קטנים יחסית, טיפול זה נותן תשובה טובה ומספקת לאורך זמן.

מה עושים במקרה של פגיעה רחבה יותר?

כאשר מדובר באזורי פגיעה נרחבים יותר, על הרופא לקבל החלטה לגבי אופן הטיפול המתאים, ובהיבט זה ישנם מספר טיפולים חדשניים הנמצאים בשלבים מתקדמים של פיתוח. פיתוח ישראלי חדשני, הנמצא בשלב של ניסויים קליניים, מבוסס על הטיפול במיקרו-שברים עם הזרקה של חומר נוזלי אל האזור הפגוע בשם Gelrin c, והקרנה של קרני אור אולטרה סגול במשך 90 שניות. קרני האור הופכות את הנוזל לג'ל הממלא את החלל הפגוע. ג'ל זה שומר על הארכיטקטורה של העצם במקומה, וכן כולא את התאים המגיעים ממח העצם על מנת ליצור ריכוז גבוה של תאים הנדרשים לבניית סחוס חדש.

האם ניתן להשתיל סחוס?

אפשרות נוספת לטיפול בפגיעות סחוס נרחבות היא השתלת סחוס. טיפול זה מבוסס על נטילת דגימות מהסחוס של המטופל ושליחתן למעבדה לצורך גידול רקמות הסחוס באמצעות תרבית. גידול הסחוס נמשך 2-3 שבועות והתאים מושתלים על גבי מטריקס (שלד) ששומר על הריקמה אחידה. לאחר שהרקמה הגיעה לגודל הרצוי, משתילים אותה חזרה אל האזור הפגוע.

טיפול נוסף בפגיעות סחוס הנמצא כעת בשלבי פיתוח בישראל, הוא טיפול באמצעות השתלת אלמוג. לאלמוגים מבנה דומה מאוד לעצמות האדם, ובניסויים שנערכו נמצא כי השתלת אלמוג (שעבר ניקוי וחיטוי כנדרש), מאפשרת צמיחת תאי עצם וסחוס סביב האלמוג והעצם גם יחד ומילוי הפגם הסחוסי בסחוס בעל איכות טובה.