חידושים בהחלפת ברך בשיטה הרובוטית

כאשר אנו מבצעים ניתוח החלפת ברך מטרותינו העיקריות הן, ראשית, החזרת המטופל לתפקוד מלא תוך השגת מפרק יציב וקרוב ככל הניתן לתפקוד הטבעי. שנית, לפעול להשגת ברך מלאכותית שתחזיק לפחות 20-30 שנה אם לא יותר ותמנע ניתוחים חוזרים בהמשך הדרך. כמו כן, חשוב לדאוג להחלמה מהירה יותר ושיקום זריז

פרופ' דרור לקשטיין מתראיין על כך בתוכנית סטטוסקופ

מהם החידושים הטכנולוגים בתחום?

בשנים האחרונות באים לעזרתנו מספר שיפורים מרשימים בטכנולוגיה, אם זה שיפור בעיצוב ובחומרים מהם עשויים המשתלים, ואם זה בטכנולוגיה העדכנית של שימוש במערכות רובוטיות.

המערכת הרובוטית היא אמצעי עזר המסייע למנתח להשיג מטרות אלו ולבצע את החלפת ברך באופן אופטימלי בשני היבטים:

1. בניית תכנית ניתוחית אישית מותאמת לכל מטופל.
2. ביצוע קפדני ומדויק של הניתוח ללא סטייה מן התכנית.

הרובוט הוא אמצעי עזר, כלי העומד לרשות המנתח ואיננו מחליף את שיקול הדעת, הניסיון, ההבנה והכרת המטופל שיש לרופא המנתח.

הבחירה בין מספר אפשרויות לביצוע הניתוח מצריכה עדיין שיקול דעת וניסיון אנושיים.

בזמן הניתוח עצמו, הרובוט לא עובד לבד, הרופא מבצע את הניתוח כאשר הרובוט בידיו ומשמש ככלי ניתוחי, משוכלל מאוד, שמאפשר הבטחה של דיוק ורמת בטיחות של הביצוע. זה עדיין לא "נהג אוטומטי".

כיצד מתבצע הניתוח הרובוטי?

הניתוח מתבצע במספר שלבים:

בשלב הניווט- מצמידים לעצם הירך ולעצם השוק חיישנים מיוחדים ומייצרים למערכת תמונה תלת ממדית ממוחשבת של עצמות הברך ושל מתח הרצועות בזויות השונות של טווח התנועה.

בשלב התכנון- המחשב מסייע למנתח לקבוע מהי התכנית הניתוחית האופטימאלית ולבצע הדמיה ממוחשבת שתבחן ותדגים את ביצועי התכנית שנקבעה באופן דינמי ותלת ממדי.

בשלב הביצוע- המנתח אוחז בזרוע הרובוטית, כבכלי ניתוח לכל דבר, ומשתמש בו בכדי לשייף ולפסל את העצם כהכנה לקליטת המפרק המלאכותי. המחשב משווה בכל רגע ורגע את מיקום עצמות הברך במרחב למיקום קצה מכשיר השיוף הרובוטי, ויעצור אוטומטית את המכשיר עם כל ניסיון לסטייה, ולו מינימלית, מהתכנית שנקבעה. רמת הדיוק היא מילימטרית. מכשיר השיוף מקל על המנתח בהגנה על הרקמות הרכות סביב הברך ובכך מקנה יתרון נוסף.

האם הניתוח הרובוטי מתאים לכל אחד?

הניסיון מלמד כי ישנם מטופלים בהם יתרונותיו של הרובוט יתבטאו באופן משמעותי יותר, ומטופלים אחרים בהם יתרון השימוש ברובוט איננו משמעותי ביחס לשיטות הקונבנציונאליות.

ישנם גורמים רבים שאותם יש להביא בחשבון כאשר בוחרים בשיטה המתאימה לכל מטופל וביניהם חומרת העיוות של הברך, כיוון העיוות של הברך (למשל רגלי X לעומת רגלי O), מצב הרקמות הרכות סביב הברך, חומרת הפגיעה ברצועות השונות ואיכות העצם עצמה (לדוגמא אוסטאופורוזיס).

ההחלטה המיטבית לגבי כל מטופל ומטופל איננה אוטומטית ומחייבת ניסיון רב, שיקול דעת ומחשבה.

מה מצפה לנו בעתיד?

ההתפתחות הטכנולוגית מהירה מאוד.

ישנם מספר נושאים שעשויים להתפתח בשנים שלפנינו.

מגמה של מזעור הרובוטים אנו כבר רואים בשנים האחרונות – רובוטים נוחים יותר לשימוש, מסורבלים פחות שהשימוש בהם דומה פיזית לשימוש בכלי ניתוח קונבציונאליים.

מגמה אחרת היא שיפור בתכנה העומדת מאחורי הרובוט ומאפשרת הדמיה דינמית חכמה יותר של התכנית הניתוחית עוד טרם ביצועה.

בעתיד הרחוק יותר אנו מקווים לראות מערכות שאינן תלויות בחיישנים המוצמדים לעצמות הירך והשוק שיהפכו את הניתוח למהיר, יעיל ונוח יותר הן למטופל והן למנתח.

כמו כן, נקווה לראות בעתיד מערכות שידעו להבין ולצפות אף טוב יותר את מרכיב הרקמות הרכות שסביב הברך, מרכיב שנכון להיום עדיין תלוי ברובו בהבנת וניסיון המנתח.