אבחנה וטיפול בפריקות של הכתף

פריקה של הכתף הינה פציעה שכיחה בקרב צעירים העוסקים בפעילות גופנית. מנגנון הפגיעה האופייני הינו תנועה חדה של היד המשלבת הרמה של הזרוע מעל גובה השכמה וסיבוב חיצוני של הכתף, אשר שכיח כי נגרמת בעת נפילה, היתקלות בספורט מגע לסוגיו השונים (כדורגל, כדורסל, אומנויות לחימה וכיוב'), תאונות רכב דו-גלגלי ועוד

צפו בד"ר אופיר אורי מתראיין על כך בתוכנית סטטוסקופ, רשת 13

מהי פריקת כתף?

פריקה של הכתף היא למעשה תזוזה חריגה של ראש עצם הזרוע אשר יוצא ממקומו הטבעי מול המכתש בעצם השכמה ונע קדימה בשל אנרגית החבלה תוך גרימת נזק לרצועות שמייצבות את הכתף.

פריקת כתף מלאה הינה לרוב אירוע טראומתי משמעותי הגורם לכאב בעוצמה גבוהה, שינוי צורה בכתף וחוסר יכולת להניע את היד.

נדרשת בדיקה רפואית וצילום רנטגן באופן דחוף (במוקד רפואה דחופה או בחדר מיון בבי"ח) בכדי להבחין בין פריקה לשבר בכתף, שיכולים להיגרם באותו מנגנון חבלה ולהיראות דומים בבדיקה גופנית.

ניסיון להחזיר את הכתף למקומה במקום האירוע בטרם בדיקה ע"י גורם מוסמך וביצוע צילומי רנטגן של הכתף (כפי שמוצג לעיתים באופן חסר אחריות בסרטי פעולה) אינו מומלץ, לאור חשש מגרימת נזק נוסף במידה שמדובר בשבר או בשבר-פריקה בכתף.

מה הטיפול במצב של פריקת כתף?

לאחר ביצוע הבירור הרפואי הנדרש, יבוצע שחזור של הכתף הפרוקה למקומה ע"י הצוות הרפואי באחת הטכניקות המקובלות בהרדמה מקומית או תחת טשטוש בהתאם לנסיבות.

לאחר מכן תקובע היד במתלה למשך מספר שבועות עם המלצה לתחילת פיזיותרפיה בהקדם, ביצוע הדמייה מתקדמת של הכתף (בדיקת CT או MRI) לבירור היקף הנזק וייעוץ מומחה בשאלת המשך הטיפול.

יש לזכור שלעיתים קרובות לא מדובר בפריקת כתף מלאה בה נותר ראש עצם הזרוע מחוץ למקומו, אשר ניתנת לזיהוי בבדיקה ובצילום, אלא בתת-פריקה רגעית של הכתף עם שחזור ספונטני מיידי של ראש עצם הזרוע.

במקרים אלו לא ניתן לזהות בבירור את הנזק בבדיקה גופנית ובצילום רנטגן (שיהיה תקין לחלוטין במרבית המקרים) ויש צורך בחשד קליני גבוה שמבוסס על מנגנון הפגיעה ותלונות המטופל/ת בכדי להפנות להדמייה מתקדמת של הכתף אשר תדגים את הנזק.

הבעיה העיקרית לאחר אירוע פריקה/ תת-פריקה של הכתף באנשים צעירים ופעילים גופנית הינה הסיכוי הגבוה לפתח אי-יציבות של הכתף, אשר מתבטאת באירועים חוזרים של פריקות/ תת-פריקות בתנועה של היד עם הפרעה ניכרת לשגרת החיים.

לעיתים אירועי הפריקה החוזרים כואבים פחות וניתנים לשחזור בקלות (שכן הנזק לרקמות נגרם כבר בפריקה הראשונה), אולם לעיתים גם אירועי הפריקה החוזרים מלווים בכאב ניכר בדומה לפריקה הראשונה ודורשים פנייה דחופה לחדר מיון לטיפול ושחזור בעזרה רפואית.

באופן כללי ניתן לומר שכמחצית המטופלים בגילאים 20 עד 40 שנים, אשר חוו פריקה חבלתית מלאה של הכתף, יסבלו מפריקות חוזרות של הכתף לאחר מכן (בהשוואה לשיעור פריקות כתף של כ-1% באוכלוסייה הכללית).

ככל שמדובר בגיל צעיר יותר ובשגרת חיים הכוללת פעילות גופנית בעצימות גבוהה יותר, שיעור הפריקות החוזרות עולה.

במרבית המקרים אין דחיפות להתערבות ניתוחית מיד לאחר פריקה ראשונה של הכתף וניתן לדון בצורך בניתוח רק אם מופיעים אירועי פריקה/ תת-פריקה חוזרים.

במקרים בהם הסיכון הגבוה להופעת פריקות כתף חוזרות (לאחר פריקה חבלתית ראשונה) משבש את תוכניות החיים (ספורטאים מקצועיים, לוחמים בכוחות הביטחון וכיוב') מקובל לשקול ניתוח כבר לאחר הפריקה הראשונה.

ניתוחים לייצוב הכתף ומניעת פריקות חוזרות הינם מהניתוחים השכיחים המבוצעים כיום בתחום הכירורגיה של הכתף בשיעור הצלחה גבוה מאוד.

מהן שיטות הטיפול לפריקות כתף חוזרות?

קיימים מספר סוגי ניתוחים שמטרתם למנוע פריקות חוזרות בכתף ויש לבחור את סוג הניתוח המתאים בהתאם לאופי הפגיעה ומאפייני המטופל/ת.

מרבית הניתוחים לשחזור יציבות הכתף מבוצעים כיום בטכניקה ארתרוסקופית (זעיר פולשנית), בה בעד חתכים זעירים של כ- 1 סמ' מחודרת לכתף מצלמה זעירה ומכשור רפואי מתקדם אשר מאפשר לבצע שחזור של הרצועות מייצבות הכתף אשר ניזוקו בעת הפריקה.

בעד חורי קידוח זעירים בקוטר כ- 0.2 סמ' מוחדרים לעצם עוגנים ייעודיים מהם יוצאים תפרים אשר מועברים דרך הרקמה ומאפשרים מתיחה ושחזור של רצועות הכתף.

העוגנים החדשניים בהם נעשה שימוש כיום בניתוחי ייצוב כתף עשויים מתפרים גמישים ונספגים אשר מתכווצים לצורה כדורית בעת החדרתם לעצם ובכך מאפשרים כוח עיגון מירבי של רצועות הכתף לעצם תוך גרימת נזק מזערי לרקמה הסמוכה ולמעשה ללא הותרת גוף זר קשיח בכתף.

במקרים בהם פרט לנזק לרצועות הכתף קיים גם חסר גרמי משמעותי, נדרש לעיתים שחזור גרמי ע"י שתל עצם שמאפשר להגדיל את שטח הפנים של מפרק הכתף וע"י כך לשפר את יציבותו.

לאחר הניתוח נדרשת תקופת החלמה ופיזיותרפיה של מספר חודשים, בטרם חזרה לפעילות מלאה ועיסוק בספורט בעצימות גבוהה. שיעור ההצלחה של ניתוחים אלו גבוה ועומד על כ-90%.

לסיכום, כמחצית הצעירים בגלאי 20 עד 40 שנים שסבלו מפריקת כתף חבלתית יפתחו אי-יציבות של הכתף עם אירועי פריקה/ תת-פריקה חוזרים.

במקרים מסוימים ניתן להסתפק בטיפול שמרני תוך התאמות תפקודית ולהימנע מניתוח, אולם במקרים בהם חוזרים ונשנים אירועי פריקה/ תת-פריקה המפריעים לשגרת החיים מומלץ לדון בניתוח לשחזור יציבות הכתף.

ייעוץ ואבחון הולם ע"י מומחה בתחום צפוי להוביל לטיפול מתאים וחזרה לתפקוד מלא.