צנתור ערמונית מוגדלת: הטיפול החדשני ופורץ הדרך שמונע כריתה

בקרב 50 אחוזים מהגברים מעל גיל 50 ישנה ערמונית מוגדלת שפירה ושכיחות זו הולכת ועולה עם הגיל. הטיפול הנפוץ והשכיח בערמונית מוגדלת הוא כריתת ערמונית, אך ישנו טיפול נוסף שרבים מן הגברים כלל אינם מודעים לקיומו, טיפול באמצעות צנתור ערמונית. 

שיעור ההצלחה של הטיפול הינו מעל 90 אחוזים ומאושר ע"י ה- NICE באירופה וע"י ה-FDA בארה"ב. חשוב לציין שפעולת הצנתור מובילה לשיפור משמעותי באיכות חייו של המטופל ואינה כרוכה בתופעות לוואי מיוחדות, ללא כאבים, ומבוצעת בהרדמה מקומית וטשטוש

צפו בד"ר זלמן יצחקוב מסביר על כך בתוכנית סטטוסקופ

מהם הסימנים הנפוצים של ערמונית מוגדלת?

את הסימנים לערמונית מוגדלת ניתן לזהות לאורך סדר יום טיפוסי של אדם הסובל מהבעיה.

סימנים אלה מתחילים בהתעוררות לצורך מתן שתן החל מפעמיים ועד שמונה פעמים בלילה.

בבוקר קיים קושי לתת שתן שפשוט מסרב לצאת גם בעמידה ארוכה מול האסלה.

לאורך היום השתן יוצא במנות קטנות במסגרת ביקורים תכופים מאוד בשירותים, כשבכל המקרים לאחר שהשתן כבר יוצא, צריך לחזור שוב לשירותים כי הריקון לא הושלם.

סיפורו של עודד שושני

עודד סובל כבר מספר שנים מבעיה במתן שתן, עד שהגיע למצב של עצירת שתן מוחלטת. הטיפול שהומלץ לו על ידי מרבית הרופאים הינו כריתה מלאה של הערמונית בשיטה פתוחה.

עודד לא קיבל את המלצת הרופאים וחיפש אלטרנטיבה אחרת.

כך הגיע למידע אודות טיפול באמצעות צינתור הערמונית. לאחר פגישה עם ד"ר זלמן יצחקוב בה עברו על נתונים והבדיקות של עודד הוחלט לבצע את הליך הצינתור.

עודד שושני: "אני חודש אחרי הצינתור, מרגיש ממש טוב, אני מתרוקן לחלוטין במתן שתן, לא מתעורר בלילה. הכל חזר להיות ממש 10 שנים אחורה, כשהייתי צעיר."

מהן האפשרויות הטיפוליות בערמונית מוגדלת?

האבחון מתחיל כמובן מסיפור התסמינים שמספק המטופל עצמו, אם כי תסמינים אלה אינם בלעדיים לערמונית מוגדלת ויש לאבחן האם מדובר בהגדלה שפירה או בגידול ממאיר או שאולי מדובר בהתכווצות של כיס השתן, מצב שמתאפיין בתסמינים דומים.

המשך האבחון מבוצע באמצעות בדיקת דם PSA, בדיקת סקר לקיומו של גידול בגוף.

לאחר מכן עובר המטופל בדיקה רקטלית או בדיקת מישוש לבחינת גודל הערמונית וכן ישנן בדיקות עזר לבדיקת עוצמת הזרימה, התכווצות של כיס השתן, פלומטריה או אורודינמיקה, אם כי בדיקות אלה אינן מחויבות המציאות וכאשר מתבסס חשד לערמונית מוגדלת כבר בשלב הקליני, זה הכיוון שאיתו מתקדמים.

האם האבחון כולל גם בדיקת הדמיה כלשהי?

בדרך כלל מבוצעת בדיקת אולטרסאונד על מנת לבחון את נפח הערמונית.

אם נפח הערמונית הוא מעל 35-40 סמ"ק, מתחילים לטפל בשיטת הצנתור.

כמו כן, מיועדת הבדיקה לבחון את השאריות אצל המטופל ולוודא שאין נזקים סביבתיים כמו בעיית הידרו נפרוזיס במקרה של המטופל דורון.

כיצד מבוצע הטיפול בצנתור?

תחילה יש להחליט על נקודת הכניסה המיטבית לצנתור והבחירה היא בין שתי אפשרויות: דרך עורק הזרוע או דרך המפשעה.

בהמשך מבוצעת הדמיה תלת ממדית, המאפשרת לבסס התמצאות מיטבית שתאפשר את הזיהוי המדויק של עורק הערמונית במהלך הצנתור.

הדמיה דו ממדית מאפשרת לראות את העורקים, אך ישנם מקרים בהם עורק אחד מסתיר עורק אחר ובמקרה כזה, אנו עלולים לזהות עורק לא רלוונטי כמו עורק הרקטום כעורק הערמונית, מה שיכול להוביל לתוצאות מאוד לא רצויות.

הדמיה תלת ממדית, לעומת זאת, מספקת לנו תמונה מלאה, המאפשרת זיהוי מדויק וספציפי של עורק הערמונית.

עם ההגעה לעורק הערמונית, מוזרק חומר המורכב מכדוריות קטנות, במטרה לסתום את העורק ולגרום למעשה להקטנה של הערמונית ולפתיחת השופכה.

איך ניתן לקבל את הטיפול של הצנתור לערמונית מוגדלת? 

ד"ר זלמן יצחקוב מציין: "כל מי שיש לו ביטוח בריאות פרטי, יכול לקבל אותו כטיפול מחליף ניתוח. כמו כן ניתן לבצע את הטיפול במימון פרטי".

ומה לגבי יתר התפקודים של הערמונית?

ההליך של צנתור הערמונית ממוקד בליבה של הערמונית, שהיא זו שמתרחבת ומובילה למצב של ערמונית מוגדלת.

בכל יתר חלקי הערמונית אין כל התערבות ולכן הערמונית ממשיכה לתפקד ולייצר את נוזל הזרע כך שאין להליך כל השפעה על התפקוד המיני של המטופל.

כמה זמן לוקח לערמונית להתכווץ לאחר הצנתור?

תהליך הריפוי נמשך כ-8 שבועות מיום ביצוע הצנתור ועד שהערמונית קטנה ומאפשרת את פתיחת השופכה.

יחד עם זאת, השאלה החשובה היא לא בכמה קטנה הערמונית, אלא כיצד מרגיש המטופל עצמו.

מחקרים מראים שאין קורלציה בין היקף ההקטנה של הערמונית ובין שכיחות התסמינים של ערמונית מוגדלת ולכן, מה שחשוב הוא השיפור שחש המטופל הספציפי.

צפו בד"ר זלמן יצחקוב בתוכנית בקו הבריאות

במקרה הספציפי של דורון, קיימת גם בעיה כלייתית שעדיין משמרת חלק מהתסמינים, אם כי גם הם חוו שיפור משמעותי בעקבות הצנתור, ברמה שלא ניתנת להשוואה למצב טרום הצנתור.

על החוויה של ערמונית מוגדלת מספר המטופל דורון הורנפלד, שהחל לסבול מערמונית מוגדלת בסביבות גיל 50 על כל התופעות המוכרות של הבעיה ובעיקר ריצות אינסופיות לשירותים, קושי במתן שתן וקימה תדירה בלילה לצורך מתן שתן.

בעיית הערמונית המוגדלת אצל דורון, התגלתה במסגרת בדיקת סי.טי שנערכה אצל אורולוג לצורך בדיקה לבעיית הידרו נפרוזיס (הגדלה של המערכת המאספת של הכליה).

במקום לכרות את הערמונית, כפי שקורה במקרים רבים, בחר דורון בצנתור הערמונית על מנת לשמר את הערמונית בשלמותה.

המטופל דורון הורנפלד מעיד כי השיפור שחווה בעקבות צנתור הערמונית הוא יוצא דופן עם הקלה משמעותית וירידה משמעותית בתכיפות מתן השתן. "חבל שלא שמעתי על הטיפול הזה קודם, אף אחד מעולם לא סיפר לי על הטיפול הזה, הייתי מגיע הרבה יותר מוקדם".