ניתוח ערמונית מוגדלת: המדריך השלם

הערמונית, הממוקמת מתחת לשלפוחית השתן וחובקת את השופכה, מתחילה לגדול החל מגיל 30, ומייצרת הפרעה משמעותית באיכות החיים בקרב מחצית מאוכלוסיית בני 65 ומעלה. במקרים אלה, ניתן לבצע ניתוח המיועד להסיר את הלחץ מעל צינור השופכה, וכיום קיימות שורה של טכניקות לטיפול בבעיה, לרבות ניתוח פתוח או סגור, שיטת האידוי ושיטת הלייזר

צפו בד"ר אנגלשטיין מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי בוידיאו

במאמר זה נדון ב:

1. מצבים שהם צריך ניתוח לערמונית מוגדלת
2. ביצוע ניתוח זה
3. ניתוח פתוח או סגור: לפי מה קובעים?
4. שיטת אידוי כטיפול
5. טיפול בלייזר

המשמעות של ערמונית מוגדלת נגזרת למעשה ממיקומה, ומההשפעה של גדילתה על האיברים הסמוכים לה. הערמונית ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן וחובקת את השופכה.

בהתאם לכך, כאשר הערמונית גדלה, היא יוצרת לחץ על שלפוחית השתן ובמקביל מצרה את השופכה, באופן שמקשה על הוצאת השתן.

ככלל, הערמונית מתחילה לגדול החל מגיל 30, ומתחילה ליצור תנאים שיוצרים הפרעה קלינית בקרב מחצית מהאוכלוסייה מעל גיל 65-70.

ההשפעה של גדילת הערמונית היא השפעה סובייקטיבית כשישנם מקרים בהם מאובחנת ערמונית מוגדלת באוטופסיות שנערכות למטופל, אך אין לכך כל השפעה על איכות חייו של המטופל, לעומת מקרים בהם הערמונית המוגדלת יוצרת הפרעה משמעותית למטופל, בעיקר בצורת תכיפות במתן שתן שהיא התלונה השכיחה ביותר, מתן שתן לילי, קושי במתן שתן, זרם חלש, קושי בהתרוקנות וכדומה.

מהם המצבים בהם נדרש ניתוח לטיפול בערמונית מוגדלת?

ההחלטה על טיפול בערמונית מוגדלת יכולה להתקבל בהמשך לבחינה סובייקטיבית, או לחלופין בהמשך לבחינה אובייקטיבית של המצב. במצבים סובייקטיביים, בהם מדווח המטופל על הפרעה משמעותית לאיכות חייו בגין הערמונית המוגדלת, יינתן מן הסתם הטיפול הנדרש. כיום ישנם שאלונים מסודרים, המיועדים לכמת את רמת ההפרעה הסובייקטיבית של ערמונית מוגדלת.

השאלה האחרונה בשאלון זה מנוסחת בצורה הבאה: "איך היית מגיב לו היית נדרש לתת שתן במצב הנוכחי שלך, למשך שארית ימיך?" במידה והמטופל מציג חוסר שביעות רצון מרעיון זה, המשמעות היא שיש להעניק לו את הטיפול הנדרש.

הבחינה האובייקטיבית שיכולה אף היא להוביל להענקת טיפול בערמונית מוגדלת, נשענת למעשה על שיקולים רפואיים קליניים כדוגמת זיהומים חוזרים, דימומים, אבנים בשלפוחית השתן והחמור מכל, עצירת שתן חמורה וכרונית והפרעה בתפקוד הכלייתי. התדרדרות בתפקוד הכלייתי היא אינדיקציה חד משמעית להתערבות טיפולית.

כיצד מבוצע הניתוח לטיפול בערמונית מוגדלת?

חשוב לציין כי, לפני שניגשים לאופציית הניתוח, ישנו טיפול שמרני שניתן להעניק למטופל, בהתבסס על תרופות שמיועדות להקל על המצב הקליני. הליכה לניתוח מתבצעת במקרים בהם הטיפול השמרני לא השיג את התוצאות הרצויות.

מטרתו העיקרית של ניתוח לטיפול בערמונית מוגדלת, היא להסיר את החלק בערמונית שלוחץ על השופכה. הערמונית שבמרכזה עובר צינור השופכה, דומה בצורתה לתפוז שבמרכזו עוברת הפולפה הלבנה.

במסגרת הניתוח, מסירים למעשה את כל התכולה הפנימית של הערמונית ומותירים את הקליפה בלבד, כך שהגורם הלוחץ על צינור השופכה אינו קיים עוד.

כיצד מתקבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח פתוח או סגור?

ניתוח פתוח מבוצע במצבים מיוחדים כדוגמת ערמונית גדולה במיוחד, או במקרים בהם ישנם מצבים פתולוגיים נוספים שיש לטפל בהם תוך כדי הניתוח, כמו למשל אבן בשלפוחית השתן.

יחד עם זאת, המשמעות של ניתוח פתוח היא בסך הכל נשיאה של צנתר ליממה אחת נוספת, ולכן כאשר הרופא ממליץ על ניתוח פתוח כדאי לקבל את דעתו המקצועית. בכל יתר המקרים, מבוצע ניתוח סגור בשיטה זעיר פולשנית.

מהי שיטת האידוי לטיפול בערמונית מוגדלת?

שיטת האידוי היא שיטה שמבוססת על צריבה/ המסה של רקמת הערמונית. מאחר והשיטה מבוססת על צריבה של כלי דם, רמת הדימום בטיפול היא פחותה משמעותית, ולכן טיפול זה מועדף גם במקרים של מטופלים הנוטלים מדללי דם.

חסרון של שיטת האידוי הוא, שמדובר בהליך ארוך יותר מההליך הניתוחי, וכן שלאחר ביצוע הטיפול לא נמצאת בידי הרופא דוגמת רקמה של הערמונית לבדיקה היסטולוגית, על מנת לקבוע האם מדובר ברקמה שפירה או ממארת.

מהי שיטת הטיפול בלייזר לטיפול בערמונית מוגדלת?

שיטת הלייזר דומה במהותה לשיטת האידוי. שיטה זו מבוססת על קרן לייזר ממוקדת מאוד ובעוצמה גבוהה, המיועדת לצרוב כלי דם ולהמיס את רקמת הערמונית.

כיום, ישנם מכשירי לייזר המאפשרים גם לבצע כריתה של חלקי רקמה כך שניתן יהיה לבצע עליהם בדיקה היסטולוגית. שיטה זו צוברת יותר ויותר תאוצה, אם כי ראוי לציין שכל השיטות מיועדות לבצע את אותה הפעולה, כשכל שיטה עושה זאת בצורה מעט שונה, ותמיד יעילה.