CLL: סרטן הדם הנפוץ ביותר שחשוב להכיר

בכל שנה מאובחנים 500 אנשים בישראל עם  לוקמיה לימפתית כרונית- CLL, רובם ממוצא אשכנזי בגיל מבוגר

פרופ' תמר תדמור, מנהלת המכון ההמטולוגי ובנק הדם במרכז הרפואי בני ציון, מדברת על הנושא בתכנית סטטוסקופ בערוץ 13

הכתבה מוגשת כשירות לציבור וללא מעורבות בתכנים באדיבות חברת ABBVIE 

לוקמיה לימפטית כרונית CLL היא הלוקמיה השכיחה בעולם המערבי והיא פוגעת בכשליש מכלל הסובלים מלוקמיה למרות זאת, לא הרבה ידוע עליה.

לשם כך ביקשנו מפרופ' תמר תדמור, מנהלת המכון ההמטולוגי ובנק הדם במרכז הרפואי בני ציון, לשפוך מעט אור על המחלה שבה מאובחנים כ-500 חולים מדי שנה.

מהי לוקמיה לימפטית כרונית?

"בלוקמיה לימפטית כרונית CLL תאי הדם שמייצרים תאי דם לבנים לא מבשילים, מתרבים ללא בקרה ולא מתים", אומרת פרופ' תדמור.

"התאים הללו מצטברים במח העצם, בלוטות הלימפה, הטחול ולפעמים גם בכבד. עם הזמן הם תופסים את מקומם של תאי הדם התקינים (לבנים, אדומים וטסיות), לכן צריך לייצר מצב של מוות תאי מתוכנת".

לדברי פרופ' תדמור, מהלך המחלה איטי ובשלבים הראשוניים נוכחות המחלה לא מפריעה לתפקוד היומיומי, אולם בשלבים מתקדמים יש פגיעה הדרגתית במערכת החיסון עם נטייה לזיהומים.

"מכיוון שהמחלה מתקדמת בקצב איטי יש כיום אלפי אנשים עם CLL בארץ".

פרופ' תמר תדמור מסבירה: "המחלה מורכבת ולפעמים היא מתנהגת בצורה מאוד מאוד שקטה. כשליש מהאנשים חיים עם המחלה הזו ללא סימפטומים והם לא זקוקים לטיפול במהלך כל המעקב".

איך אתם עולים על המחלה הזו, בבדיקות דם אקראיות?

"כן. הרבה פעמים אנחנו עולים על המחלה כשאנחנו רואים שבדיקות הדם הלבנות הן מעל הנורמה ומבין כדוריות הדם הלבנות רואים שהתאים הלימפוציטים, שבדרך כלל מגנים מפני זיהומים ויראליים, פתאום הם גבוהים.

במצב כזה רופא המשפחה אומר למטופל: 'בוא נחזור על הבדיקות'. אם הערכים שוב גבוהים הולכים אחורה ורואים שבעצם זה היה המצב במשך חודשים ושנים.

במצב כזה אתה כרופא בא למטופל ואומר לו 'יש לך לוקמיה, אבל אני לא מטפל בך'. אתה שולח אותו הביתה.

כל בן אדם אינטליגנטי שאומרים לו בשורה כזו רוצה לעשות משהו פרואקטיבי ואיכשהו לטפל, אבל כאן במשך הרבה זמן אין כל כך מה לעשות".

מתי כן מתחילים לעשות משהו?

"כשרואים שהמחלה מייצרת בלוטות לימפה שגדלות לאופן משמעותי. זה מתחיל להפריע לתפקוד ואז אנחנו מחליטים לתת טיפול".

מה הטיפול הישן לעומת החדש?

"הטיפולים הקלאסים באונקולוגיה כוללים טיפולים כימותרפים, טיפולי קרינה והשילוב ביניהם, שבאים כנגד עצירת מנגנון ההתחלקות המאסיבי של התא הסרטני.

הטיפולים האלה מרפאים, אבל הם גם עלולים לגרום לשורה של סיבוכים ומחלות חדשות.

הרפואה כיום כל כך התקדמה שהגענו למצב של 'כימו פרי', כלומר ללא כימו.

במקום זאת, אנחנו מבצעים טיפול יותר ממוקד מטרה מבלי לערער אזורים לא נגועים.

עם יעילות מיטבית וצמצום ככל האפשר תופעות לוואי ופגיעה באיכות החיים".

איזה סוגי טיפול אימונותרפי ניתן להציע?

"יש שלוש משפחות של תרופות ביולוגיות מכוונות מטרה וכולן נכללות בסל התרופות.

יש קבוצה של BTKi שניתנות בכדורים. החיסרון של הקבוצה הזאת הוא שמדובר על טיפול לכל החיים.

הקבוצה השנייה היא מעכבי BCL-2 הניתנים בכדורים. הם משיגים תגובה עמוקה ואפשר לתת אותם לשנה בלבד.

עד עכשיו נתנו אותם עם תרופה מהמשפחה השלישית – נוגדנים מונוקלונליים הניתנים דרך הוריד".

פרופ' תדמור: "בניגוד לטיפולים ביולוגים אחרים כאן ניתן לשלב בין התרופות והכל במטרה להגיע למה שהצוות הרפואי מכנה "תגובה עמוקה" – מונח שמשמש לתיאור מספר קטן מאוד של תאים סרטניים שנשארים בגוף במהלך הטיפול או לאחריו".

מה ההשלכה של הטיפולים החדשים על החיים של החולים במחלת CLL?

"היתרון הוא שלהבדיל מהרבה חולי סרטן אנחנו יכולים לתת טיפול קצוב בזמן רק לשנה.

היתרון השני זה שאנחנו יכולים להגיע לעומק תגובה כל כך טוב שאנחנו לא מזהים תא CLL אחד מתוך 10,000 תאים או מתוך מיליון תאים ואז אנחנו יכולים לנבא שיהיה למטופל שקט לטווח ארוך.

צריך להבין שטיפולים ממושכים קשורים בהצטברות תופעות לוואי, רכישת עמידות או חוסר תגובה ועומס טיפולי הפוגע באיכות החיים ומכאן היתרון הגדול של שיטות הטיפול החדשות שהן בבחינת בשורה של ממש לחולים".