התרופה שמונעת זיהומים מחולי CLL

זיהומים עלולים לגרום סיבוכים ארוכי טווח בקרב חולים המטולוגים. התרופה שנמצאת בסל התרופות, מחוללת שינוי של ממש באיכות חייהם

פרופ' תמר תדמור, מנהלת המכון ההמטולוגי ובנק הדם במרכז הרפואי בני ציון,
מספרת על תרופה מהפכנית בתכנית סטטוסקופ ברשת 13

הסיבה השכיחה לתחלואה ותמותה בקרב חולי לוקמיה ו-CLL היא זיהומים שעלולים לגרום לאשפוז וסיבוכים ארוכי טווח.

לכן אחת המטרות של הצוות הרפואי שמטפל בחולים אלה היא לנסות למנוע זיהומים ככל האפשר, ואם אפשר להרחיקם ממסגרות שבהן כידוע יש מנעד רחב של זיהומים.

עד כמה חמור זיהום בחולה לוקמיה CLL?

"זה לא סוד שזיהום עלול להיות מסוכן לחולים, אבל יש מקרים שבהם הוא עלול ממש לסכן חיים.

בין השאר זיהום עלול להתפתח לדלקת ריאות חריפה. בגלל זיהום חיידק קטלני עלול להיכנס למערכת הדם של החולה ולגרום למותו.

גם אם הזיהום לא מביא תוצאות קטלניות הוא עלול בהחלט לגרום לנזקים ארוכי טווח ולכן כל פתרון שימנע את הזיהום הוא משמעותי מאוד", אומרת פרופ' תמר תדמור, מנהלת המכון ההמטולוגי ובנק הדם במרכז הרפואי בני ציון.

התרופה שיעילותה כבר הוכחה בשטח, מצליחה לשמור את הזיהומים המסוכנים רחוק מהחולים ובכך לשפר מאוד את איכות חייהם והצלחת הטיפול שלהם.

התרופה היא למעשה אוסף של נוגדנים שניתן לחולים האלה ומעלה את העמידות שלהם.

"בדרך כלל אנחנו ממליצים על חיסונים שמונעים זיהומים, אבל בגלל שהחולים הללו לא תמיד מצליחים לייצר נוגדנים יש צורך לתת תוספת של נוגדנים", אומרת פרופ' תדמור.

מה בעצם הטיפול שניתן לחולים?

"למי שיש רמת נוגדנים נמוכה וצריך, אנחנו מחליטים לתת טיפול מונע ולתת להם עירוי פעם בחודש של הנוגדנים, כדי להעלות את הרמה בדם.

זה טיפול שניתן קבוע, ולפעמים יש מטופלים שלמרות שהרמה שלהם נמוכה אבל לא מפתחים זיהומים משמעותיים, אז לא ניתן להם את העירוי, אבל מטופל שמפתח זיהומים, לפחות שני זיהומים בשנה, אז אנחנו מחליטים שזה מוצדק לתת לו נוגדנים פעם בחודש שימנעו אשפוזים וסיבוכים".

מהיכן ואיך מגיעים הנוגדנים?

"הנוגדנים הם מתרומת דם שנאספו מאלפי אנשים וסוננו. עד עכשיו זה ניתן בעירוי בבית חולים. בגלל שזמן החיים של הנוגדנים זה בערך שלושה שבועות, אז כל חודש צריך לתת שוב".

לדבריה, מי שנזקק עד כה לנוגדנים קיבל עירוי בבית חולים, שבמסגרתו פותחים וריד ומחברים לעירוי תוך ורידי פעם בחודש.

פרופ' תמר תדמור: "להביא חולים עם כשל חיסוני למקום כמו בית חולים זה לא פתרון אידיאלי, וכאן בעצם הבשורה בתרופה שנותנת אפשרות לתת את הנוגדנים בזריקה תת עורית".

איך זה עובד? האם זה מסובך לחולים לבצע את הטיפול לבד?

"זה לא מסובך. אנחנו מדריכים את החולים בפעמיים הראשונות כיצד לבצע את הטיפול ואחר כך הם יכולים לעשות זאת לבד בבית. כמובן שאנחנו מתאימים את המינון לפי המטופל".

מעבר לכך שהתרופה הזו חוסכת טרטורים אפשר גם לומר שהיא משפיעה באופן פסיכולוגי, שכן ההנחה הרווחת היא שברגע שאתה מגיע פחות פעמים לבית החולים אתה מרגיש פחות חולה.

יש שיגידו שגם קבלת האחריות על הטיפול ולא היסמכות על גורם אחר מבורכת כשלעצמה. השאלה העיקרית שנשאלת היא האם התרופה הזו יעילה באותה מידה כמו העירוי שמקבלים בבית החולים.

על כך משיבה פרופ' תדמור באופן חד משמעי: "זה יעיל באותה מידה כמו העירוי ובזמן קצר יותר מאשר עירוי. את היעילות הגבוהה של התרופה ראינו בקורונה כשלא רצינו להביא מדוכאי חיסון לבית חולים, אבל כן רצינו לחזק אותם. כיום הקורונה מאחורינו, אבל הפתרון הזה איתנו והוא משנה את החיים של החולים, שיכולים להיות עצמאים ולנהל את שגרת החיים שלהם".

האם התרופה בסל התרופות?

"לאנשים שנולדו עם דיכוי חיסוני זה קיים כבר כמה שנים, אבל לאחרונה התרופה נכנסה לסל התרופות ונגישה גם למטופלים עם לוקמיה כרונית CLL.

נראה שההתוויה הולכת וגדלה ואני חייבת לומר שבעולם ההתוויה רחבה יותר והתרופה הזו ניתנת גם במקרים נוספים.

כך שהאינדיקציות רק יורחבו בעתיד, אבל רק כעת ניתן לקבוע כי זו דרך מצוינת לשמור על החולים האלה רחוק מבית החולים ולחסוך להם חשיפה לזיהומים, שכאמור גורמים לנזקים אדירים".