בדופן מערכת העיכול , לאורך הושט-קיבה-מעי דק- מעי גס-חלחולת (רקטום) נמצאים תאים מיוחדים האחראיים על תנועתיות המעי (פריסטלטיקה). התאים תוארו לראשונה על ידי חוקר בשם CAJAL
צפו בפרופ' עפר מרימסקי מתראיין על כך לתכנית סטטוסקופ
בקרום תא מסוג זה ישנו חלבון c-kit מסוג טירוזין קינאז, כאשר חלקו החיצוני פונה אל סביבת התא וחלקו הפנימי פונה לתוך התא.
גירוי חיצוני של החלבון מפעיל שרשרת תגובות ביולוגיות הגורמות לתא לפעול ולשרוד.
תקלה בחלבון (מוטציה) גורמת לו לשגר אותות רצופים אל גרעין התא.
כתוצאה מכך מתחיל התא להתרבות ללא כל פיקוח, ונוצר גידול סרטני מסוג GIST.
מהם הסימפטומים לסרטן מסוג גיסט?
הגידול מתפתח בדופן האיבר, נניח הקיבה, ורובו פונה אל חלל הבטן, ולא אל חלל הקיבה.
הביטוי הקליני כולל כאב בטן, מלאות, אי-נוחות בבטן, ולעיתים דימום לתוך חלל הבטן או חלל האיבר.
אין ביטוי ספציפי לגיסט, כך שלא ניתן לקבוע את נוכחותו לפי הסימפטומים הנ"ל.
חשוב לציין, כי בכל מקרה של סימפטומים לא מוסברים, רצוי לבצע הערכה רפואית על ידי רופא המשפחה.
יש לבצע גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה ובדיקת דימות של הבטן כדי לראות מה הבעיה, ולא כדי למצוא גידול.
גידול הוא כמובן אחת התוצאות האפשריות של הבירור הרפואי.
כיצד מתבצע האבחון?
האבחון עצמו נעשה בביופסיה ובבדיקה של סוג המוטציה שאירעה בתא ובגינה התפתח הגידול.
קביעת שלב המחלה נעשית על ידי פט-סיטי או סיטי.
לאחר מכן נערך דיון צוות רב-תחומי הכולל אונקולוגים וכירורגים, ונקבעת האסטרטגיה הטיפולית המתאימה אישית לאותו מטופל.
מהם הטיפולים הקיימים?
המיוחד בגידול גיסט היא העובדה שהוא מגיב מצויין לתרופות ביולוגיות בטבליות, הניתנות בצורה פומית, וחוסמות את החלבון הפגום, כך שהוא מפסיק לפעול, והגידול נסוג.
לגיסט אין כימותרפיה אלא רק תרופות ביולוגיות.
הטיפול העיקרי בגיסט הוא ניתוח למטרת ריפוי, ולאחריו טיפול מונע בתרופה הנקראת אימטיניב, והיא מכוונת אל מטרה ספציפית בתוך החלבון הגידולי, כך שפעילותו הלא-מבוקרת נחסמת, ותאי הגידול מתים.
הטיפול המונע באימטיניב ניתן לשלוש שנים, והוא תורם לשיפור השליטה על המחלה ולשיפור תוחלת החיים.
במקרים נדירים, בהם הגידול נקרע או דימם לתוך חלל הבטן, וזרע פיזור מיקרוסקופי, ניתן הטיפול המונע למעשה לכל תקופת החיים.
הניסיון מלמד, שאם מפסיקים את הטיפול במקרים הללו, המחלה מתפרצת בצורת גרורות.
במחלה מפושטת, מטפלים בעזרת אותה קבוצת תרופות המכונות טירוזין קינאז אינהיביטור (TKI).
כל אחת מהתרופות: אימטיניב, סוניטיניב, רגורפניב, ולאחרונה גם ריפרטיניב, חוסמת אתר מסויים בחלבון ומונעת את פעילותו הלא-מבוקרת.
חשוב לציין כי ישנו חלבון נוסף בשם PDGFRa עם פעילות דומה לטירוזין קינאז, וגם הוא עלול לתרום להתפתחות גיסט.
לאחרונה התבשרנו על תרופה ספציפית למוטציה ספציפית בחלבון זה, הנקראת אבאפריטיניב עם יעילות גבוהה.
במקרים מסוימים יש מקום לניתוח, אפילו שמדובר במחלה מפושטת. גם כאן דיון צוות רב תחומי הכרחי לקביעת הגישה המשולבת.
מחלה מתקדמת מקומית לא תמיד ניתנת לניתוח פשוט.
אם מדובר למשל בגיסט בדופן הקיבה, בגודל משמעותי, עם חדירה לסביבה ולאיבר סמוך, ניתוח עלול להיות מסוכן ולגרום לנכות קבועה וקשה.
במקרה כזה ניתן להתחיל בטיפול תרופתי טרום ניתוחי, למשך 6-9 חודשים, להביא לצמצום הגידול, ולאפשר ניתוח מצומצם למטרת ריפוי.
פרופ' עפר מרימסקי הינו מומחה לאונקולוגיה, בעל מרפאה פרטית בתל אביב. סגן מנהל המערך האונקולוגי, מנהל היחידה לאונקולוגיה של שלד ורקמה רכה ומנהל מרפאת מעקב אונקולוגית בבית החולים איכילוב. בין השנים 1984-1989 שירת כרופא גדודי וכרופא...
להתייעצות עם פרופ' מרימסקי
השאירו פרטים או חייגו
077-9972364