ניתוחי הייפק: כריתת גרורות בחלל הבטן

ניתוח הייפק CRS+HIPEC Cytoreductive Surgery and Hyperthermic intra-peritoneal Chemotherapy הוא ניתוח לכריתת גרורות מחלל הצפק והזלפה של כימותרפיה מחוממת. ניתוח זה מיועד לחולים עם פיזור צפקי (בטני) ממקור סרטן המעי הגס, סרטן הקיבה, סרטן שחלות, סרטן התוספתן ומזותליאומה

ד׳׳ר אלמוג בן יעקב, מומחה בכירורגיה כללית וכירורגיה אונקולוגית מסביר על כך בתוכנית "סטטוסקופ", רשת 13

ניתוח הייפק מורכב משני שלבים, כאשר בשלב הראשון כורתים את כל הגרורות שניתן לראות בחלל הבטן, ובשלב השני הזלפה של כימותרפיה מחוממת לצורך הרס התאים הסרטניים שלא ניתן לראותם.

הסיפור של אלחנן זעירא

אלחנן זעירא סבל מכאבים עזים אשר מנעו ממנו לישון, בבדיקות מעמיקות יותר הגיעה הבשורה שמדובר בגידול.

לאלחנן היה גידול במעי הגס, כשבזמן הגילוי היה כבר מפושט בחלל הבטן.

במשך חצי שנה עבר אלחנן טיפולים כימותרפיים, עד שהגיע לניתוח להוצאת הגידול (ניתוח מסוג הייפק) על ידי ד"ר אלמוג בן יעקב.

ד"ר בן יעקב ביצע מעל 700 ניתוחים מסוג זה בארץ ובעולם, הוא חבר ב- ISSPP וב- PSOGI שהם שני הגופים העולמיים המרכזים ניתוחים מסוג זה לחולים עם פיזור צפקי בחלל הבטן. בין היתר כתב מאמרים רבים ומוביל בתחום זה בארץ ובעולם. בנוסף מעביר קורסים ומוזמן לנתח בעולם בתחום זה.

אלחנן זעירא: "היום ברוך השם, חזרתי לשגרה מלאה, עובד ומבלה בחיק המשפחה שלי ומודה שפגשתי את המלאך ד"ר אלמוג בן יעקב"

כיצד מגיעים לניתוח?

לאחר האבחנה של גידול עם פיזור צפקי, רוב החולים מופנים לאונקולוג לצורך טיפול ומעקב. לרוב בשלב הראשוני או לאחר תחילת הטיפול, תתקיים פגישה עם כירורג אונקולוג המומחה בניתוחים מסוג זה. חשוב לפנות לכירורג עם ניסיון עשיר בתחום אשר ביצע מספר רב של ניתוחים מסוג זה ואשר לאחר מכן יעקוב באופן מסודר אחר החולה. 

לפני הניתוח תתקיים פגישה ובה הסבר מפורט על הניתוח, משך הניתוח, סיכויי הצלחה, סיבוכים וסיכונים. 

למי מיועד הניתוח?

מדובר בחולים עם פיזור צפקי (בטני) ממקור סרטן המעי הגס, סרטן התוספתן, סרטן קיבה, סרטן שחלות וסרטן הצפק (מזותליאומה). בנוסף לרוב אין התוויה לניתוח לחולים אלו כאשר ישנו גם פיזור לכבד, ריאות, עצמות וכדומה. 

חולים המועמדים לניתוח צריכים להיות במצב גופני כללי טוב, עם רמת תפקוד יומיומי תקינה. 

כיצד מתבצע הניתוח?

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, משך הניתוח הממוצע הוא כ 5 שעות לחלק הראשון שכולל את כריתת הגרורות, וכ 1.5 שעות נוספות להזלפה של הכימותרפיה. כלומר בסך הכל מדובר בממוצע של כ 7 שעות ניתוח. 

חלקו הראשון של הניתוח כולל חתך אורכי נרחב במרכז הבטן, לאחר כניסה לחלל הבטן הכירורג מבצע סקירה מדוקדקת של כל איברי הבטן בצורה מאוד מסודרת. לרוב מתחילים בבטן שמאלית עליונה, מעבר על אזור הקיבה, סרעפת, טחול, לבלב, כבד. לאחר מכן מעבר לבטן ימנית עליונה ואזור הכבד וסרעפת ימנית. בהמשך מעבר על המעי הדק, מעי גס ולבסוף באגן. כל אזור נבדק בקפדנות, במידה ורואים גידול, מסירים/כורתים אותו. לעתים יהיה צורך בכריתה של איבר כגון כיס מרה, מעי דק או גס, תוספתן, אומנטום וכדומה. 

לאחר השלמת חלק זה של הניתוח, סוגרים את הבטן ומחברים את החולה דרך צינורות חיצוניים למכונה אשר מזליפה את הכימותרפיה. בשלב זה החולה עדיין מורדם ומונשם. הזלפת הכימותרפיה מבוצעת למשך כשעה וחצי. ישנם מספר סוגי כימותרפיה תלוי במקור הגידול. 

לאחר סיום הניתוח מעירים את המטופל והוא/היא עוברים להתאוששות למשך 24 שעות להמשך מעקב וטיפול.

לאחר הניתוח:

ב 24 שעות לאחר הניתוח, המטופל עובר להתאוששות או לטיפול נמרץ למשך 24 שעות, ובהמשך למחלקה לחדר בודד למשך שאר האשפוז. משך אשפוז ממוצא הוא 9 ימים, תלוי במורכבות הניתוח ובמחלות רקע של החולה. לרוב יוצאים מהניתוח עם זונדה, קטטר, ייתכן עם נקז בטני ואף נקז חזה. ככל שהאשפוז מתקדם ויש התקדמות במצב המטופל, כך גם יוצאים הנקזים, קטטר, וזונדה. בהמשך מתחילים לשתות ולאחר מכן לאכול. כאשר יש פעולות מעיים, בדיקות הדם תקינות, החתך במראה תקין, מדדים ומעבדה תקינים, ניתן לשחחר את המטופל לביתו. 

לציין שיש סיכוי של עד 30% לסיבוכים בניתוח זה. לרוב מדובר בסיבוכים פשוטים כגון זיהום בחתך הניתוחי, דימום, זיהום בדרכי השתן וכדומה. אך יש כ 10-15% סיכוי לסיבוך משמעותי יותר כגון דליפה מהשקה של מעי, ניתוח חוזר ואף הוצאת סטומה. 

התאוששות:

משך התאוששות מניתוח כזה מורכב מאשפוז של כשבוע עד 10 ימים. לאחר מכן תקופת החלמה ביתית של חודש וחצי עד 3 חודשים שבו יש תחושת חולשה, חוסר תאבון, ירידה במשקל וכאבים. לרוב לאחר תקופה זו תהיה חזרה הדרגתית לפעילות יומיומית ואף לפעילות גופנית.

מהם סיכויי הצלחת הניתוח?

סיכויי הצלחת הניתוח תלוי בגורמים רבים, בראש ובראשונה מקור המחלה (מעי גס, קיבה, תוספתן וכדומה), ובנוסף היקף המחלה הבטנית, היכולת לכרות את כל מוקדי המחלה, מצבו הכללי של החולה, והתגובה שנתן לראות לאחר תחילת הטיפול הסיסטמי.

עפ"י הספרות העולמית והמעקב אחר מעל 1000 חולים שאנחנו ניתחנו:

סרטן המעי הגס – כ 40% סיכוי לחיות ב- 5 שנים.

סרטן התוספתן – כ 70-80% סיכוי לחיות ב- 10 שנים.

מזותליאומה – כ 70% סיכוי לחיות ב- 10 שנים.