מי מפחד מסרטן הערמונית?

סרטן הערמונית הוא מהמחלות השכיחות בעולם המערבי וגורם התמותה הרביעי בגברים, אבל גילוי מוקדם עשוי להציל חיים

ד"ר אביבית פאר, מומחית באנקולוגיה, מנהלת מרפאת גידולי דרכי השתן ומין ומנהלת היחידה לגידולים קליניים ברמב"ם, מסבירה על חידושים בטיפול ותרופות מותאמות אישית

הערמונית היא בלוטה הקיימת אצל גברים וממוקמת במוצא שלפוחית השתן ובתוכה עוברת השופכה. בשלב כלשהו בחיים, רוב הגברים, יסבלו מתסמינים שונים הקשורים לערמונית כתוצאה מגדילתה הטבעית: הפרעות במתן שתן (חסימה או חוסר יכולת להתאפק), קימה מרובה בלילה למתן שתן, ירידה בתפקוד המיני ועוד.

הגדלה של בלוטת הערמונית עשויה להיות שפירה או ממאירה ולכן יש לבצע בדיקה מקיפה של הערמונית, כאשר ההמלצה היא לכל גבר מעל גיל 50.

אם חליתם בסרטן הערמונית אתם לא לבד. אחד מכל תשעה גברים בארץ ואחד מכל שישה גברים בארצות הברית מאובחן עם הסרטן שהפך לגורם התמותה הרביעי בקרב גברים. השכיחות לחלות במחלה עולה עם הגיל, אבל גילוי מוקדם עשוי להציל חיים לא רק של החולה עצמו אלא גם של בני משפחתו, שכן מדובר על מחלה בעלת פקטור גנטי. 

מה הסימפטומים של המחלה?

"ערמונית נמצאת בבסיס צינור השתן ולכן הסימפטום הקלאסי למחלה הוא הפרעות במתן שתן, הזרם הולך ונחלש וקמים יותר לשירותים בלילה. כשיש סימפטומים צריך לברר למה זה שייך ולא להניח שזה עניין של גיל".

מה הסיכוי שסרטן ערמונית יהפוך לגרורתי?

"בדרך כלל סרטן הערמונית מאובחן בשלב מוקדם ורק 10% מאובחנים בשלב גרורתי". 

מה סיכוי ההצלחה של הטיפולים במחלה?

"70 אחוז, כמובן שככל שתופסים את המחלה בזמן הסיכוי להחלמה גבוה יותר". 

באיזה גיל גבר צריך להיבדק?

"זה עניין מורכב. ההנחיות אומרות לא לעשות בדיקה מוקדמת. זה לא כמו סרטן שד, קולונוסקופיה, דם סמוי בצואה. על פי המחקרים זה לא חד משמעי שיש תועלת לבדיקה מוקדמת כי זה אומר שיהיה אבחון יתר וטיפולים שלא ממש נחוצים. צריך להבין שלטיפולים האלה יש מחיר לא פשוט במתן שתן וגם בתפקוד מיני. עם זאת, אם יש סיפור גנטי במשפחה של סרטן הערמונית חובה לעשות בדיקות סביב גיל 50. אפשר גם קודם, סביב גיל 45. תלוי מתי בני המשפחה האחרים חלו. במקרים אלה מומלץ לפנות לאורולוג ולערוך בדיקות מקיפות". 

לדבריה, לא כל אבחנה של סרטן הערמונית מחייבת טיפול, ובמקרים שבהם המחלה מקומית ניתן להסתפק במעקב. "ברגע שאנחנו מאבחנים גידול אנחנו עושים פרופיל גנטי שלו וזה עוזר לנו להחליט אם צריך לטפל עם קרינה או ניתוח", היא מסבירה. "לעומת זאת, כאשר המחלה מתקדמת ויש גרורות אנחנו מטפלים, אחרת המחלה תקפח את חייו של החולה".

ד"ר פאר, בוגרת הטכניון, מעורבת בפיתוח תרופות חדשות.

ד"ר אביבית פאר: "כיום יש רפואה מותאמת אישי לחולי סרטן הערמונית. הבסיס העיקרי של הטיפולים הוא דיכוי הטסטוסטרון שהוא גורם הגדילה העיקרי של המחלה. זה סוג של סירוס כימי והוא ניתן בזריקות וכדורים. הגידול כל כך תלוי בטסטוסטרון שגם אם נוריד את הרמה שלו באשכים הוא ייצר לעצמו את הטסטוסטרון. לכן אנחנו מורידים את הרמה גם בתאי הגידול. לעתים אנחנו מוסיפים גם כימותרפיה ומנסים להתקיף את הגידול מכל הכיוונים. במקביל אנחנו יוצרים לגידול פרופיל גנטי".

לדברי ד"ר פאר, ל-20-30 אחוז מהחולים יש מוטציות ולכן יש להם טיפול מכוון מטרה על ידי תרופות ביולוגיות שיחד עם הטיפול ההורמונלי נותן תוצאות מאוד טובות ומשפרות את תוחלת החיים של המטופל. "הרפואה המותאמת אישית מתבססת על הדמיה ספציפית שבה רואים את החלבונים על פני הגידול. לבדיקה זו קוראים פט סיטי. במקרים כאלה מזריקים דרך הווריד חומר רדיואקטיבי שמגיע ישירות לתאים הסרטניים. כיום יש טיפולים שמשלבים כמה שיטות, עם כימותרפיה, בלי כימותרפיה. בסופו של דבר הבשורה הטובה היא שלמרות הקושי שבמחלת הסרטן אפשר לחיות עם המחלה הרבה מאוד שנים ובאיכות חיים טובה".

לאן הולך התחום הזה?

"אנחנו הולכים למקום שבו ככל שאנחנו נותנים יותר קומבינציות אנחנו רואים תוצאות יותר טובות, גם במקרה של גרורות. בעתיד אנחנו מקווים שתהיה הטמעה של תיקון גנים".