טיפולים חדשים בלימפומה של תאי B מעניקים תקווה חדשה לחולים. לימפומה של תאי B הינה מחלה ממארת, שבאה לידי ביטוי בהתרבות לימפוציטים. טיפול מתקדמים חדשים מביאים עימם בשורה לחולים
ד"ר אורי רוביו מתראיין על כך בתכנית בקו הבריאות
גורם | תסמינים | אבחון | טיפול | ריפוי
מהי מחלת לימפומה מסוג B?
לימפומה מסוג B היא מחלה ממארת, שבאה לידי ביטוי בהתרבות לימפוציטים, כדוריות הדם הלבנות, בדם.
השם לימפומה נובע מהתסמין הוויזואלי של המחלה – גדילה של בלוטות הלימפה שבתוכן למעשה מתרבים הלימפוציטים וגורמים להתרחבות בלוטות הלימפה באופן שניתן לזהות כבליטות על פני העור.
מה גורם למחלה?
ישנן השערות רבות סביב האופן בו פורצת מחלת הלימפומה, אבל לא ידוע בבירור מהו אותו אירוע ספציפי שגורם להתפרצותה אצל חולה כזה או אחר.
יחד עם זאת, מחקרים שונים מצביעים על קשר בין התפרצות המחלה ובין הופעה של וירוסים שונים כמו וירוס מחלת הנשיקה, וירוס ההרפס על סוגיו השונים, וירוס HIV וכדומה.
מהם תסמיני המחלה?
במחלת לימפומה של תאי B מדובר בעיקר בשלושה תסמינים מרכזיים, שהראשון שבהם הוא חום ממושך לאורך זמן, המופיע בתבנית קבועה של חום גבוה מעל 38 מעלות בשעות הערב למשך שבועות ולאחר מכן הפסקת החום למספר שבועות.
התסמין הבולט השני הוא ירידה משמעותית במשקל, בהיקף של יותר מ-10% ממשקל הגוף בתוך פחות מחצי שנה, ללא הסבר נראה לעין.
התסמין השלישי הוא הזעות לילה, כשמדובר בהזעות משמעותיות שגורמות להרטבה משמעותית של המצעים בשעות הלילה.
ככל שהלימפומה אגרסיבית יותר, כך יופיעו התסמינים בצורה מובהקת יותר. על כל אלה יש להוסיף כמובן את התסמין של בלוטות לימפה הבולטות על פני העור.
כיצד מאבחנים את מחלת הלימפומה?
במרבית המקרים, מגיע החולה אל הרופא עם תלונות "סטנדרטיות" על חום גבוה לאורך זמן, ירידה לא מוסברת במשקל ואולי בליטות שהתחילו להופיע על פני העור.
במקרה זה, אמור להתעורר אוטומטית החשד ללימפומה מה שדורש הוצאה של קשר לימפה באמצעות ביופסיה של אחת מבלוטות הלימפה.
בהמשך לכך, מבוצעת סריקה כדוגמת PET-CT המיועדת לבחון עד כמה המחלה מפושטת בגוף.
מאחר והלימפומה היא מחלה של הדם, הרי שהיא יכולה להתפשט בקלות בכל הגוף ולכן מבוצעת סריקה זו בכדי לבחון עד כמה הספיקה כבר המחלה להתפשט בגוף ולאילו אזורים.
מהו טיפול הקו הראשון בלימפומה?
בקו הראשון, מבוסס הטיפול על טכניקת טיפול מתחילת שנות האלפיים, המבוססת על נוגדנים חד שבטיים (מונוקלונליים) המיועדים להילחם בתא הלימפומה הממאיר (לרוב CD20), בשילוב עם כימותרפיה מהדור הישן.
טיפול זה, המשלב גם מרכיב ביולוגי וגם כימותרפיה, נחשב לטיפול מאוד יעיל בעל שיעור הצלחה של שני שליש מכלל החולים בלימפומה אגרסיבית.
מטופלים שעבורם קו הטיפול הראשון לא השיג את הריפוי המיוחל, עוברים לקו טיפול שני המבוסס על כימותרפיה מוגברת ובמקרים בהם ניתן, משולב גם טיפול בתאי אב עצמיים.
עד לפני חמש שנים מטופלים שלא השיגו ריפוי גם בטיפול קו שני, לא שרדו בדרך כלל יותר ממספר חודשים.
כיום מועברים מטופלים אלה לקווי טיפול מתקדמים עם כמה טיפולים חדשניים מרתקים, מתוכם שניים בולטים במיוחד.
הטיפול המתקדם הראשון הוא טיפול המבוסס על נוגדנים מצומדי תרופות, טיפול שבמסגרתו ניתנת למטופל תרופה השולחת נוגדנים הממוקדים כמו טיל מונחה כנגד תאי לימפומה B ממאירים בלבד, ללא פגיעה בתאים סמוכים ועם תופעות לוואי מינוריות.
טיפול זה ניתן בשילוב עם נוגדנים מסוגים נוספים ובליווי כימותרפיה להגברת יעילות הטיפול.
הטיפול המתקדם השני, שנחשב לטיפול המתקדם ביותר בתחום, מבוסס למעשה על שפעול מערכת החיסון של המטופל עצמו כנגד תאי לימפומה B.
בשיטת טיפול זו נלקחים תאי T מגופו של המטופל ועוברים התמרה שממקדת אותם ספציפית אל תאי הלימפומה הממאירים.
לאחר מכן מוחזרים תאים אלה אל גופו של המטופל באמצעות עירוי ומאותו רגע, למשך מספר חודשים, נלחמים תאים אלה באופן קבוע כנגד התאים הממאירים.
שיטת טיפול זו מציגה תוצאות מצוינות גם אצל חולים שעברו ארבעה וחמישה קווי טיפול קודמים ללא כל הצלחה, והיא צפויה להתרחב בשנים הקרובות גם לסוגי סרטן נוספים.
מהו שיעור הריפוי מהמחלה?
כאמור, כשני שליש מהחולים נרפאים לחלוטין מהמחלה לאחר קו טיפול ראשון. מתוך שליש החולים הנותרים, כ-50% מהחולים יוכלו ליהנות מהארכת חיים משמעותית ללא התקדמות המחלה, באמצעות שיטות הטיפול החדשניות אותן פירטנו לעיל.
יחד עם זאת, גם היום לא ניתן להבטיח ריפוי מלא לכלל החולים בלימפומה של תאי B.
ואולם, טכנולוגיות הטיפול החדשות, ובמיוחד הטיפול באמצעות תאי T, פותחות פתח להתאמות לכל סוגי הסרטן ולסוגים רבים של נוגדנים מותאמים למאפייני המחלה אצל כל מטופל ומטופל.
הצפי כי בתוך 7 שנים ניתן יהיה להתאים את הטיפול באופן מלא ולהשיג תוצאות טובות הרבה יותר עד כדי ריפוי מלא אצל כלל החולים.
ד"ר אורי רוביו הינו מומחה לרפואה פנימית ולהמטולוגיה, מנהל מחלקה פנימית א' וסגן מנהל המכון להמטולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. ד"ר רוביו השתתף במחקרים בינלאומיים בתחום מיאלומה נפוצה ומחלות המטולוגיות.