התחום האונקולוגי עובר בשנים האחרונות מהפיכה של ממש עם כמה סוגים חדשניים של טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים, ובראש צועד הטיפול במלנומה
צפו בד"ר בן בצלאל מדבר על כך בראיון לתכנית "חיים בריא"
הבדלים בין BCC ל-SCC | מהי מלנומה | גורמי הסיכון | חשד למחלה | טיפול | הצלחה
מהם הסוגים הקיימים של סרטן עור?
ככלל, סרטן העור נחלק לשתי קטגוריות מרכזיות: סרטני עור שאינם מלנומה ובראשם BCC ו-SCC וסרטני עור מלנומה. שני סוגי סרטן אלה מתנהגים בצורה שונה מאוד, כשהקבוצה הראשונה ניתנת בדרך כלל לטיפול קל ופשוט באמצעות הסרת הגידול עצמו בעוד סרטני מלנומה הם אגרסיביים יותר ודורשים בדרך כלל טיפול סיסטמי לכל הגוף על מנת לרפא את המחלה או לפחות לשלוט בה באופן מיטבי.
מה ההבדל בין BCC ל-SCC?
המדובר בשני סוגים של סרטני עור שאינם מלנומה, הנבדלים זה מזה בסוג התאים מהם פורץ הסרטן. BCC (באזאל סל) נובע מהשכבה הבאזאלית בעור, נחשב לאיטי מאוד ובעל הסתברות נמוכה לשליחת גרורות לגוף, בעוד SCC (סקוואמוס סל) נובע מתאי הקשקש בעור ונחשב למעט יותר מסוכן אבל לרוב, ניתן גם הוא לטיפול באמצעות הסרה כירורגית בלבד.
ד"ר גיא בן בצלאל: "אם עד לפני 7 שנים, עמד זמן ההישרדות החציוני של חולי המלנומה על חצי שנה, כעת הוא עומד על 5 שנים (מאז נכנסו הטיפולים לשימוש), כשבקרב כ-20% מהמטופלים מושג ריפוי מלא. כיום נעשים מחקרים רבים להעלאת שיעור הריפוי עד לכדי 70%, בין היתר גם באמצעות משלבים בין שני סוגי הטיפולים."
מהו גידול מלנומה?
מלנומה הוא סוג סרטן אגרסיבי יותר עם הסתברות משמעותית להתפתחות גרורות בגוף. המלנומה הוא סרטן שמקורו בחלוקה בלתי מבוקרת של תאי המלנין, קרי התאים המייצרים את גוון העור. נגעי המלנומה יכולים להופיע לעיתים בתוך נקודת חן או שומה קיימת בעור, מה שגורם לשינוי צורתה וצבעה של השומה, או באמצעות הופעת שומה חדשה לחלוטין על גבי העור. ככלל, נקודות חן חדשות מופיעות על גופנו עד גיל 40, אבל כבר החל מגיל 20-30 כדאי לבחון כל נקודת חן חודשה שמופיעה על גבי העור ונקודת חן קיימת, אם היא משתנה, גדלה, מגרדת או מדממת.
מהי השכיחות של מלנומה?
בישראל מאובחנים כ-1,800 מקרים חדשים בכל שנה, כשרובם המוחלט מתגלים בשלב מוקדם מה שמאפשר ריפוי באמצעות טיפול כירורגי בלבד. בחלק מהמקרים הצליחה המלנומה לנדוד מהעור אל בלוטות הלימפה (שלב 3) ובמיעוט המקרים המלנומה כבר התפשטה בגוף כולו (שלב 4).
מהם גורמי הסיכון למלנומה?
התפיסה הרווחת היא כי חשיפה לשמש הוא גורם הסיכון העיקרי למלנומה, אם כי תפיסה זו אינה מדויקת. גורם הסיכון העיקרי להופעת מלנומה הוא סוג העור ומאפיינים גנטיים אחרים של האדם. חשיפה לשמש יכולה להשפיע, אך מלנומות יכולות להופיע גם ללא חשיפה לשמש ובאזורי גוף שאינם חשופים לשמש כלל (אפילו אברים פנימיים). חשיפה לשמש מסוכנת בעיקר באפיזודות חוזרות של חשיפה חזקה וקצרה, למשל אפיזודות של "שריפת" העור בתקופת הילדות או בגיל הנעורים. חשיפה קבועה לשמש (למשל בקרב חקלאים) היא יותר גורם סיכון ל-BCC ו-SCC ופחות למלנומה.
מתי צריך לחשוד שמדובר במלנומה?
כל שומה, נקודת חן או נגע בעור שמשתנה, ובכלל זה שינוי גודל, שינוי צבע, שינוי צורה, הופעת גירוד ולבטח הופעת דימום – בכל מקרה כזה, יש לבצע בדיקה של רופא עור שיבצע ביופסיה, לרוב באמצעות הסרה מלאה של השומה ושליחתה למעבדה. במידה ואכן מדובר במלנומה, הטיפול הכירורגי בהמשך הדרך יכלול הסרה של השומה עם שוליים מאוד רחבים מסביבה (עד 2 ס"מ מכל צד) בכדי להבטיח הסרה מלאה של כל תא סרטני בסביבת השומה הנגועה.
מה קורה בשלב 3 של המלנומה?
מרבית מקרי המלנומה מאובחנים כבר בשלבים 1 ו-2, כאשר המלנומה לא התפשטה מתאי העור, מה שמאפשר טיפול באמצעות הסרה כירורגית של הגידול בלבד. בשלב 3, מתפשט הגידול לבלוטות הלימפה. בעבר היה נהוג להסיר את כל בלוטות הלימפה האזוריות (שקרובות לגידול) באמצעות ניתוח, אך הוכח כי טיפול זה אינו יעיל וכעת ניתנים טיפולים משלימים שמיועדים להפחית את ההסתברות של הפיכת הגידול לגרורתי בגוף.
מה קורה בשלב 4 של המלנומה?
בשלב 4 המלנומה כבר שלחה גרורות לגוף והטיפול הופך להיות סיסטמי, בכל הגוף. טיפולים אלה נחלקים לטיפולים ביולוגיים ולטיפולים אימונותרפיים.
הטיפול הביולוגי במלנומה
טיפולים ביולוגיים מוכוונים מטרה ניתנים באמצעות כדורים ומיועדים לחולים שאצלם נתגלתה מוטציה בגן שנקרא בי-ראף (מדובר בכ-50% מחולי המלנומה הגרורתית). הטיפול הביולוגי נחשב למאוד יעיל ומאוד מהיר וכבר בתוך ימים ספורים של נטילת התרופה, ניתן לשחרר חולים מאשפוז עם שיפור משמעותי בהרגשתם.
הטיפול האימונותרפי במלנומה
טיפולים אימונותרפיים ניתנים באמצעות הווריד, ומטרתם להסיר מחסומים שמונעים ממערכת החיסון להילחם בגידול המלנומה. טיפולים אלה למעשה מנטרלים את הסוואת הגידול כך שמערכת החיסון תדע לזהות אותו וכן מנטרלים את מחסומי מערכת החיסון ומאפשרים לה לעבוד בצורה אינטנסיבית יותר כדי לזהות את הגידול, להילחם בו ולהשמיד אותו. טיפולים אלה מתאימים עבור מרבית החולים אך לא כולם. אצל מטופלים אלה נתגלה כי מערכת החיסון "זוכרת" את הגידול ואם מתישהו בעתיד, תרים המלנומה שוב ראש, מערכת החיסון תדע להשמיד אותה בעודה קטנה.
מהו שיעור ההצלחה של הטיפולים החדשים?
ד"ר גיא בן בצלאל: "אם עד לפני 7 שנים, עמד זמן ההישרדות החציוני של חולי המלנומה על חצי שנה, כעת הוא עומד על 5 שנים (מאז נכנסו הטיפולים לשימוש), כשבקרב כ-20% מהמטופלים מושג ריפוי מלא. כיום נעשים מחקרים רבים להעלאת שיעור הריפוי עד לכדי 70%, בין היתר גם באמצעות משלבים בין שני סוגי הטיפולים."
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il
אולי יעניין אותך גם:
> מלנומה בשלב המוקדם
> כל מה שרצית לדעת על אימונותרפיה
> אושר השימוש באופדיבו
> מלנומה גרורתית
> כירורגיה של מלנומה