התסמינים האבחון והטיפולים של סרטן הקיבה

הקיבה הוא איבר חשוב ומרכזי הבנוי בצורת האות האנגלית J, וממוקם באזור הבטן העליונה. דופן הקיבה כולל 3 שכבות נפרדות: רירית, שרירית ומעטפת. במרבית המקרים, מתחיל סרטן הקיבה השכיח ביותר (אדנוקרצינומה) להתפתח בשכבת הרירית, ומשם מתפשט אל השכבות האחרות.

קיימים טיפולים מגוונים לסרטן הקיבה, ואלו נקבעים בהתאם למאפייני הסרטן בכל מקרה.

במאמר זה נדון על:

אבחנה | דרכי טיפול | סוגי ניתוחים

סרטן הקיבה – גורמי סיכון ותסמינים

ככלל, ניתן למנות כ-10 גורמי סיכון להתפתחות סרטן הקיבה:

• הידבקות בחיידק Pylory
• דלקת קיבה כרונית
• אנמיה בגין חוסר ויטמין B12
• החלפה של רירית הקיבה ברירית המעי הדק
• מחלות משפחתיות (FAP ופוליפים קיבתיים)
• תזונה עתירת מלח ומזונות מעושנים, וצריכה לקויה של פרות וירקות
• אכילת מזונות שלא שומרו כנדרש
• מין – אצל גברים
• עישון
• היסטוריה משפחתית (מקרבה ראשונה) של סרטן קיבה

תסמיני סרטן הקיבה נחלקים לתסמינים מוקדמים, שעשויים להיגרם גם ממחלות רקע וכוללים נפיחות, בחילות, אבדן תאבון וכדומה, ותסמינים מאוחרים של סרטן קיבה מתקדם, ובהם: דם בצואה, הקאות, ירידה במשקל ללא סיבה ניכרת, כאבים בבטן העליונה והשמאלית עליונה, מיימת וקושי בבליעה.

כיצד מאובחן סרטן הקיבה?

• בדיקה גופנית ותשאול – בדיקה קלינית כוללת ואיתור סימנים לנוכחות הרחבת קיבה חריגה, מעורבות של בלוטות הלימפה ומיימת. תשאול בנושא תזונה, הופעת אי נוחות, היסטוריה בריאותית אישית ומשפחתית
• בדיקות דם וכימיה – ספירת דם, ספירת תאים לבנים וטסיות ובדיקות כימיה
• אנדוסקופיה עליונה – החדרת אנדוסקופ תחת טשטוש ובדיקת רירית הוושט, הקיבה ותחילת המעי הדק
• בליעת באריום – סט צילומי רנטגן לאחר בליעת באריום. נקראת גם בדיקת וק"ת (וושט, קיבה, תריסריון)
• טומוגרפיה ממוחשבת CT – סדרת צילומי רנטגן ואיחודם לתמונה אחת. הבדיקה נעשית לאחר הזרקה או שתייה של חומר ייחודי להדגמת כלי הדם והאיברים בצילום. בבדיקה זו נבחנים לראשונה גם האיברים הסמוכים לקיבה.
• ביופסיה – דגימת תאי רקמה לבדיקה תחת מיקרוסקופ. תאי הרקמה שנדגמו, משמשים לבדיקות נוספות בהמשך הטיפול.

סיכויי ההחלמה מסרטן הקיבה תלויים במצב בריאותו הכללי של המטופל ובשלב הממאירות, קרי התפשטות התאים הסרטניים, כפי שהוא נבחן באמצעות שיטת TNM:

• דירוג T – מודד את התקדמות הסרטן על פי מידת החדירה לשכבות הקיבה
• דירוג N – מודד את מעורבות בלוטות הלימפה מרמה 0 ועד רמה 3 המשקפת מעורבות של יותר מ-6 בלוטות מעורבות. זהו המדד החשוב ביותר בבחינת סיכויי ההחלמה.
• דירוג M – מודד קיום של גרורות מרוחקות

תוצאות הדירוג מסייעות בגיבוש תכנית הטיפול הכירורגי והאונקולוגי, ובחיזוי סטטיסטי של רמת שרידות החולה.

כיצד מטפלים בסרטן קיבה?

הטיפול המיטבי כולל לפחות 2 מבין ארבעת הטיפולים: ניתוח, כימותרפיה, קרינה וטיפול מוכוון.

ניתוח

ניתוח מהווה חלק מרכזי בטיפול בחולי סרטן הקיבה, ומתבצע בפני עצמו או בשילוב טיפולים נוספים. מטרתו להסיר את הגידול על ידי כריתה חלקית או מלאה של הקיבה ו/או כריתת בלוטות לימפה, ולעתים יתבצע הניתוח לצורך הקלה על המטופל ומניעת תסמינים בלבד. היקף ואיכות כריתת הבלוטות ורקמות השומן הם פרמטרים קריטיים בהצלחת הניתוח.

כימותרפיה

טיפול תרופתי אנטי סרטני בתהליך סיסטמי. כימותרפיה לפני ניתוח מיועדת לכווץ את הגידול ולחסום את התפשטותו. כימותרפיה לאחר ניתוח מיועדת להרוס תאי סרטן מיקרוסקופיים שנותרו במקום לאחר הניתוח. במקרים של סרטן מתקדם, ניתנת הכימותרפיה במטרה להאט את התקדמות הסרטן. טיפול זה כולל תופעות לוואי שמרביתן הפיכות, ומשולב במרבית תכניות הטיפול.

קרינה

טיפול באמצעות הקרנת קרניים בעלות אנרגיה גבוהה בצורה מדויקת לאזורי הגידול. טיפול זה מיושם באותה מתודולוגיה ולאותן מטרות כמו כימותרפיה.

טיפול מוכוון

טיפול המבוסס על תרופות חדשניות לתקיפת תאי הסרטן באופן נקודתי, תוך מניעת תופעות הלוואי האופייניות לטיפולים אחרים כדוגמת כימותרפיה וקרינה. התרופה הנפוצה לטיפול בסרטן הקיבה היא הרצפטין, הפועלת נגד תאים המבטאים את החלבון HER2/neu, הנוכח ב-20% ממקרי סרטן הקיבה. תרופות אלה מיושמות בעיקר בשילוב עם כימותרפיה ובמקרים של סרטן מתקדם.

ניתוחים למטרות ריפוי וניתוחים פליאטיביים

מרבית ניתוחי הקיבה מבוצעים במודל הניתוח הפתוח, דרך חתך גדול בבטן. במרכזים רפואיים מתמחים ישנה גם אפשרות לבצע את הניתוח במודל זעיר פולשני (לפרוסקופיה), שמשיג תוצאות טובות כמו המודל הפתוח, ואף יותר מכך.

כריתת רירית אנדוסקופית EMR/ESD

ניתוח באמצעות אנדוסקופ, מיועד לשלב מוקדם של המחלה, בו קיים סיכון נמוך מאוד למעורבות של בלוטות לימפה.

כריתת קיבה תת-שלמה SUB TOTAL GASTRECTOMY

מבוצע כאשר הסרטן מתמקד בקיבה התחתונה. במסגרת הניתוח, מוסר החלק הממאיר של הקיבה, והקיבה מחוברת מחדש אל המעי. ניתוח זה עשוי לשלב כריתה של איברים סמוכים כמו הטחול.

כריתת קיבה קריבנית

ניתוח מומלץ לאחר גילוי מוקדם ומיקום הסרטן בשליש העליון של הקיבה. בניתוח מוסר החלק העליון של הקיבה עם בלוטות הלימפה הקשורות, ומבוצע חיבור מחודש של הקיבה לצינור הוושט.

כריתת קיבה מלאה

ניתוח להסרת הקיבה כולה, וחיבור הוושט ישירות למעי הדק. ניתוח מומלץ במקרים בהם הסרטן התפשט בקיבה כולה, ושבהם כל ניתוח אחר יותיר קיבה קטנה מכדי לתפקד.

קיימים גם ניתוחים למטרה פליאטיבית, קרי הקלה על התסמינים, ובהם מעקף קיבה וכריתת קיבה חלקית. כמו כן, ניתן לבצע פעולות אנדוסקופיות להקלת התסמינים, ובהן:

• התקנת תומכן (סטנט) להקלה על הצרות במוצא הקיבה.
• מניעת דימומים באמצעות צריבת הגידול על ידי קרני לייזר.
• החדרת צינורית הזנה במקרים של קושי באכילה.