נשים המאובחנות עם סרטן השד נדרשות לעבור מסע שלם של אבחנה, בדיקות, טיפול ולבסוף גם חזרה לחיים, כל זאת במקביל ללחץ הנפשי הנלווה לאבחון חיובי של המחלה. על המסע להתמודדות עם סרטן השד והמסר המעודד שצריכה להכיר כל מאובחנת חדשה ולמעשה כל אישה מגיל 30 ומעלה
ד"ר שני פאלוך שמעון מתראיינת על כך לתכנית סטטוסקופ
מסע ההתמודדות עם סרטן השד – איך הוא נראה?
תהליך ההתמודדות עם סרטן השד הוא למעשה מסע שלאורכו מספר תחנות שונות.
השלב הראשון במסע הוא שלב האבחנה בו מזהה האישה גוש בשדיה באמצעות מישוש או ממוגרפיה/ הדמיה של השד.
בשלב הבא תידרש האישה לבצע ביופסיה ולאחר מכן יגיע השלב של פגישה עם כירורגית שד.
משם ימשיך המסע לשלב הדיונים הרב תחומיים ולבסוף שלב הטיפולים באמצעות כימותרפיה, הקרנות ו/או ניתוח.
מסע ההתמודדות הזה אינו מסתיים לאחר השלמת הטיפולים ולמעשה נמשך גם לאחריהם – איך חוזרים לחיים אחרי הסרטן, איך לומדים לחיות עם מה שקרה וסוגיות נוספות, שמטרידות את המטופלת גם לאחר השלמת הטיפולים בסרטן השד.
מייד לאחר קבלת האבחנה בסרטן שד – מה עושים?
הדקות, השעות והימים הראשונים לאחר קבלת האבחנה על קיומו של סרטן שד הם מלחיצים מאוד עבור המטופלת.
בשלב הזה חשוב מאוד לקדם את האבחנה ולזרז את תהליך הביופסיה, גם באמצעות הפעלת לחץ על רופא המשפחה, שיתגייס לטובת העניין.
מייד לאחר קבלת התשובה מהביופסיה, חשוב להגיע להתייעצות עם כירורגית שד וכירורגיות השד מנהלות תורים מהירים יחסית לטובת מאובחנות חדשות במחלה.
יחד עם זאת, עם כל הלחץ המובן שחווה האישה, חשוב לזכור שסרטן הוא לא חיידק טורף – חשוב לזוז ולהניע דברים כמה שיותר מוקדם, אבל אין מקום ללחץ אם דברים לא קורים באופן מיידי.
ככלל, מרגע קבלת אבחנה היסטולוגית (מבוססת ביופסיה), חשוב להגיע לכירורגית שד בתוך שבוע ימים ומשם תדאג הכירורגית לקדם את המטופלת במהירות לאורך השלבים הבאים במסע ובראשם, מפגשים עם חברי הצוות הרב תחומי לטיפול במחלה.
מהי חשיבותו של הצוות הרב תחומי בטיפול בסרטן השד?
הטיפול המודרני בסרטן השד הוא אינו טיפול חד ממדי ולכן דורש מעורבות של מספר אנשי מקצוע המגיעים מאסכולות טיפוליות שונות ובכלל זה כירורגים, אחיות, אונקולוגים, רדיולוגים, רופאי קרינה וצוות פסיכו-סוציולוגי.
הצוות הרב תחומי משקף את ההבנה א' שהמטופל הוא בן אדם וב' שהטיפול לו הוא זקוק, חייב להתבסס על ההחלטות הנכונות. הסתכלות כוללת על כלל הנתונים יחד, מאפשרת לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור המטופלת.
החלטות אלה תלויות במטופלת, ברצונות שלה ובמגבלות שלה, אך גם ובעיקר בסוג ובגודל הגידול ממנו היא סובלת.
במקרים רבים למשל, יהיה זה נכון יותר להתחיל בביצוע ניתוח ומשם לעבור לטיפול התרופתי, אך ישנם סוגי גידולים בהם ידוע שנכון יותר להתחיל בטיפול תרופתי, המאפשר התאמה של הטיפול לאורך זמן באופן מדויק ויעיל הרבה יותר עבור סוג הגידול הספציפי.
ראו גם: קרינה תוך ניתוחית לשד: שיטת הטיפול החדשנית
האם ישנו מסר מעודד למטופלות בסרטן שד?
התשובה היא בהחלט כן – אבחון מוקדם הוא אכן מציל חיים ומכאן גם החשיבות לביצוע ממוגרפיה בצורה מסודרת – אישה בת 50 ומעלה צריכה להיבדק אחת לשנתיים, אישה עם רקע משפחתי צריכה להיבדק 10 שנים לפני המקרה המוקדם ביותר המוכר במשפחה (בדרך כלל מדרגה ראשונה) ואישה עם סיפור גנטי תורשתי אמורה להתחיל בבדיקות ממוגרפיה סדירות כבר החל מגיל 30.
כאשר קיים גילוי מוקדם של המחלה, שיעורי ההצלחה עומדים על 90% בכל סוגי הגידולים של סרטן השד, לרבות היותר אגרסיביים שבהם.
ד”ר שני פאלוך-שמעון הינה מומחית לאונקולוגיה, מנהלת יחידת השד בבית חולים שערי צדק. עוסקת בטיפול בסרטן שד בכל שלבי המחלה ואחראית לתחומים של סרטן שד בצעירות וטיפול טרום-ניתוחי. חוקרת ראשית במספר מחקרים קליניים בפאזה מוקדמת...
להתייעצות עם ד”ר פאלוך
השאירו פרטים או חייגו
077-9972445