לפתולוג תפקיד חשוב ומרכזי במסעו של המטופל לאבחון מחלות ולבחירת מסלול הטיפול בהן – בחינת הדגימות שנלקחות מן המטופל וביצוע אבחנה פרטנית של המחלה, הן באמצעות בדיקה מיקרוסקופית והן באמצעות בדיקה גנומית, שרלוונטית מאוד לתחום של רפואה מותאמת אישית, בעיקר בתחום האונקולוגיה
פרופ' דב הרשקוביץ מתראיין על כך לתוכנית סטטוסקופ
מהו פתולוג ומהו תפקידו?
בניגוד לדעה הרווחת, פתולוג לא מנתח אנשים שנפטרו.
למעשה, פתולוגים הפועלים במסגרת המכונים הפתולוגיים של בתי החולים, מקבלים את כל הדגימות מכלל המטופלים לצורך אבחנה.
דגימות אלה יכולות לכלול ביופסיה, ניקור שד, תכשיר ניתוחי גדול כמו רקמה שהוסרה וכן הלאה.
דגימות אלה מגיעות אל מחלקת הפתולוגיה, שם מבצעים עיבוד של הרקמה ובדיקתה.
ללא מעורבות של פתולוג לא ניתן למעשה לבצע אבחנה של דגימות, הנלקחות באופן רציף ממאות אלפי מטופלים ברחבי הארץ.
מהו תהליך העיבוד של הרקמה?
בשלב הראשון, הרקמה עוברת תהליך של עיבוד, בדרך כלל צביעת הרקמה בצבענים ייחודיים.
לאחר מכן, מבוצעת פעולת האבחנה הראשונה באמצעות בחינה מיקרוסקופית של הרקמה הצבועה, ממנה ניתן לגזור כבר את האבחנה הבסיסית – מהי המחלה, האם מדובר בדלקת, האם מדובר בגידול, האם הגידול הוא שפיר או ממאיר וכן הלאה.
מעבר לאבחנה הבסיסית, תפקידם של הפתולוגים הוא לספק אינפורמציה מאוד חשובה שאותה ניתן להוציא מהרקמות ואשר קשורה גם לעניין של רפואה מותאמת אישית.
כיצד מאבחן הפתולוג את הבעיה ברקמה?
כאמור, תהליך האבחנה מבוסס על בחינה מיקרוסקופית של הרקמה.
במסגרת בחינה זו מבצע הפתולוג השוואה בין דגימת הרקמה ובין הידוע לגבי רקמה בריאה.
בהתאם לפערים בין רקמה בריאה ובין הרקמה הנבדקת, יודע הפתולוג לקבוע אבחנה לבעיה ממנה סובל המטופל, לרבות כאמור, מאפיינים עמוקים ומפורטים של הבעיה.
האם המטופל צריך להיות מודע לחלקו של הפתולוג בתהליך הטיפול בו?
ככלל, רוב האינטראקציה של הפתולוגיה היא מול הרופאים.
תפקידו של הרופא, הוא לשלוח לפתולוגיה כל דגימה וכל ביופסיה הנלקחת מן המטופל לצורך אבחנה, וכך אכן פועלים כלל הרופאים.
יחד עם זאת, כבר לא מעט שנים ניכרת עלייה במודעות של המטופלים לחשיבות והקריטיות של האבחנה על ידי פתולוג ורבים מהם פונים לרופא המטפל בבקשה לקבל חוות דעת נוספת מפתולוג נוסף.
מהו תפקידה של הפתולוגיה בעידן הרפואה המותאמת אישית?
מעבר לבדיקות המיקרוסקופיות שלה, יודעים היום הפתולוגים לבצע גם בדיקות גנומיות של הרקמה הנבדקת.
בבחינה מיקרוסקופית יכולים גידולים שונים להיראות מאוד דומים, אבל ההבדלים ביניהם ניכרים דווקא בתכונות הגנומיות שלהם, תכונות שיכולות להיות שונות מגידול לגידול ולגזור גם מהלך טיפול מותאם אישית שונה בין מטופל למטופל – גידול שיש לו שינוי גנומי מסוים יגיב לטיפול אחד, בעוד גידול שיש לו שינוי גנומי אחר יגיב לטיפול אחר.
בהתאם לכך, בתהליך האבחנה הפתולוגי כיום, מפיק הפתולוג את הדנ"א של הגידול/ הדגימה מתוך הרקמה הנבדקת, במטרה לבחון את השינויים המולקולריים שיש ברקמה, מעבר למראה המיקרוסקופי שלה – כל זאת, במטרה לאפשר לאונקולוגים לבחור את הטיפול האפקטיבי ביותר ובעל תופעות לוואי מינימליות עבור המטופל הספציפי.
פרופ' דב הרשקוביץ הינו מומחה לפתולוגיה, מנהל המכון לפתולוגיה בבית החולים איכילוב. פרופ' הרשקוביץ חבר לפתולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, לוקח חלק פעיל בכנסים והשתלמויות בארץ ובעולם.
להתייעצות עם פרופ' הרשקוביץ
השאירו פרטים או חייגו
052-7360769