קולפוסקופיה וקוניזציה: מהאבחון ועד הטיפול

סרטן צוואר הרחם, הינו הסרטן השני בשכיחותו מבין סרטני מערכת המין הנשית. בישראל מאובחנות מעל 200 נשים בשנה, כסובלות מסרטן צוואר הרחם. המחלה מתגלה בקרב נשים בגילאים 35-40 ובגילאים 65-70. הגורם העיקרי לשינויים טרום סרטניים וסרטניים של תאי צוואר הרחם, הנו זיהום בוירוס הפפילומה (HPV – Human Papilloma Virus).

ניתן לאבחן את המחלה באמצעות בדיקה שגרתית בשם PAP , כאשר הבדיקה יוצאת חיובית , יש לבצע בדיקת קולופוסקופיה במטרה לאבחן נגע לא תקין בצוואר הרחם ולדגום אותו באמצעות ביופסיה. באמצעות קוניזציה אנו מטפלים באזור הנגוע במטרה למנוע מצב סרטני

צפו בד"ר יעקבסון סיטון מסבירה על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי

במאמר זה נדון על: 

וירוס | חיסון | בדיקת פאפ | קולפוסקופיה | מה חשוב לדעת | טיפולים |

וירוס הפפילומה

קיימים למעלה מ 100 זנים של נגיף זה, כאשר זנים שונים גורמים למצבים שונים כגון יבלות עוריות, יבלות באברי המין ("קונדילומות"), או נגעים טרום סרטניים של צוואר הרחם.

הוירוס הנו מאד נפוץ, ומועבר בפעילות מינית, בין בני הזוג, וברוב המקרים מסולק מהגוף ע"י מערכת החיסון של האישה.

בחלק מהמקרים עושה שינויים בתאים של צוואר הרחם.

חיסון כנגד וירוס הפפילומה

קיימים כיום שני חיסונים ל HPV בארץ ובעולם-

1. Gardasil – מגן מפני הדבקה בארבעה זנים של HPV- 16,18,11,6
2. Cervarix – מגן מפני הדבקה בזנים 16 ו- 18.

זנים 16,18 בעלי סיכון גבוה וזנים 6,11 בעלי סיכון נמוך לפתח סרטן.

מחקרים בעולם הראו שהחיסון הניתן לנערות בגיל 15-25 יעיל ב- 98% במניעת נגעים טרום סרטניים בדרגה גבוהה, וב- 99% במניעת יבלות באברי המין.

קיימים זנים נוספים, שאינם נכללים בחיסון, היכולים לגרום לנגעים טרום סרטניים וסרטניים. כמו כן, לחיסון יעילות מופחתת בהדבקה קיימת באחד מזני הוירוס, לכן קבלת החיסון, אינה מחליפה את בדיקות הסקר התקופתיות לגילוי מוקדם של הסרטן.

כיום, כלול החיסון בסל הבריאות לתלמידות ותלמידי כיתות ח'.

בדיקת פאפ – סקר לאבחון מוקדם

בדיקת פאפ (pap smear) הנה בדיקה שגרתית של צוואר הרחם, אותה על כל אישה לבצע, ומטרתה, לסייע באיתור מוקדם של שינויים טרום-ממאירים של צוואר הרחם, ולטפל בהם בזמן, ובכך למנוע התפתחות תאים ממאירים.

הבדיקה מבוצעת ע"י רופא נשים, בבדיקה שגרתית, בה נלקחים תאים מצוואר הרחם ע"י מברשת או מטוש מיוחדים. את התאים מקבעים על זכוכית או בתוך נוזל, ומעבירים למעבדה לבדיקה.

אמינותה של הבדיקה אינה מושלמת, אך אמינותן המצטברת של בדיקות חוזרות גבוהה, ולכן מומלץ לבצע את הבדיקה באופן שגרתי.

מטרת בדיקת הפאפ לחשוף מצב בו קיימים שינויים טרום ממאירים של צוואר הרחם.

השינויים יכולים להיות:

בדרגה נמוכה- LGSIL- Low Grade Squamous Intraepithelial Lesion

בדרגה גבוהה- HGSIL-High Grade Squamous Intraepithelial Lesion

במצבים אלו , ובמצבים אחרים, ימליץ רופא הנשים על בדיקת קולפוסקופיה.

קולפוסקופיה – בדיקה אבחנתית לצוואר הרחם

קולפוסקופיה הינה בדיקה הנערכת באמצעות מכשיר, קולפוסקופ, בעל יכולת הגדלה, ובעל תאורה ממוקדת, בעזרתו בודקים את צוואר הרחם, הנרתיק או העריה.

בבדיקה זו ניתן לאבחן שינויים של אברים אלו, שאינם מאובחנים בבדיקה שגרתית וכן לקחת דגימה (ביופסיה) לבדיקה היסטולוגית במעבדה.

צילום: 123RF

הסיבות לביצוע קולפוסקופיה

• צוואר במראה לא תקין
• משטח פאפ לא תקין
• משטחי פאפ חוזרים לא מספקים
• דימום לאחר קיום יחסי מין, או דימום נרתיקי לא מוסבר
• אבחנה של יבלות ויראליות (קונדילומות) אצל המטופלת או אצל בן הזוג.
• מעקב אחר מטופלת עם נגעים טרום ממאירים בעבר

הבדיקה מבוצעת ע"י קולפוסקופ (מכשיר הגדלה, מעין מיקרוסקופ), בבדיקה גינקולוגית באמצעות  מפשק (ספקולום), דרכו מסתכלים על הצוואר והנרתיק.

שמים חומרים שונים על הצוואר (חומצה אצטית, לוגול), ומתבוננים באמצעות הקולפוסקופ על הצוואר. במידה ונצפים אזורים חשודים, לוקחים במהלך אותה הבדיקה ביופסיה, אותה שולחים לבדיקה במעבדה.

מה חשוב לדעת ?

• לא ניתן לבצע הבדיקה בזמן דימום ווסתי או אחר.
• מומלץ לא לקיים יחסי מין יום לפני הפעולה, ולא להשתמש בנרות וגינליים 2-3 ימים לפני הפעולה.
• יתכן דימום קל לאחר נטילת ביופסיה. ברב המקרים, חולף לבד תוך מספר שעות עד ימים.
• באם נלקחה ביופסיה- מומלץ לא לקיים יחסים למשך 2-3 ימים לאחר הבדיקה, על מנת להימנע מהחמרת הדימום.
• הבדיקה נעשית בדומה לבדיקה גינקולוגית רגילה.
• ניתן לבצע את הבדיקה בזמן הריון.

נגעים טרום סרטניים של צוואר הרחם

תשובה היסטולוגיה מביופסיה של צוואר הרחם, יכולה לגלות נגעים טרום סרטניים בדרגות חומרה שונות- CIN- Cervical Intraepithelial Neoplasia, עפ"י עומק שכבות החדירה את שכבת האפיתל.

CIN 1– חדירה עד שליש מרקמת האפיתל של צוואר הרחם.

CIN 2 – חדירה עד שני שליש .

CIN 3– חדירה מעל שני שליש.

הטיפול בנגעים טרום סרטניים

נגעים בדרגת CIN1, יחלפו בחלק ניכר מהמקרים לבד. ניתן לטפל בהם או לעקוב אחריהם, ולטפל רק אם לא חולפים.

נגעים בדרגת CIN2-3, מחייבים טיפול.

טיפולים להרס התאים–

טיפולים שמתאימים בד"כ לנגעים בדרגה נמוכה או קונדילומות , ומטרתם הרס התאים. לא נלקחת כאן רקמה לביופסיה. קיימות שיטות שונות- לייזר, הקפאה או צריבה חשמלית.

טיפולים להסרת רקמה לא תקינה – קוניזציה

טיפול המבוצע בנגעים בדרגה מתקדמת, בו המטרה כפולה:

אבחנתית– נטילת  הרקמה הלא תקינה לבדיקה הסטולוגית.

טיפולית– הסרת הרקמה הלא תקינה על מנת למנוע התפתחות סרטן.

הפעולה בד"כ מתבצעת ע"י לופ חשמלי. הפעולה קצרה, ונעשית במסגרת "אשפוז יום", בהרדמה כללית שטחית או מקומית.

במצבים ספציפיים, בנשים שסיימו את תכנית הילודה ניתן להציע גם ניתוח לכריתת רחם.