סרטן צוואר הרחם מהווה את הסיבה השנייה בחשיבותה לתמותת נשים בעולם כתוצאה ממחלות ממאירות. התפרצות המחלה נגרמת בדרך כלל כתוצאה מהידבקות בווירוס הפפילומה. את המחלה ניתן לאבחן באמצעות בדיקת סקר פאפ, והטיפול בה משתנה בהתאם לשלבי המחלה, כשגילוי מוקדם של המחלה יכול להביא לריפוי מלא באמצעות הליך כירורגי נקודתי
צפו בד"ר ברוכים מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי
במאמר זה נדון על:
פפילומה | אבחון | טיפול | טיפול בגרורות בגוף | פוריות
הסרטון מוגש לציבור באדיבות רוש פרמצבטיקה בחירת הטיפול האפשרי הנו להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לתאריך יוני 2018. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל.
מהו סרטן צוואר הרחם?
סרטן צוואר הרחם הוא גידול המתפתח מחלקו התחתון של הרחם, באזור שבין הרחם ובין הנרתיק.
בהיותו הגידול השכיח ביותר בעולם השלישי, והגידול השלישי בשכיחותו בעולם המערבי, מהווה סרטן צוואר הרחם בעיה אונקולוגית שכיחה.
במרבית המקרים, מתפתח סרטן צוואר הרחם מהדבקה בווירוס הפפילומה.
הווירוס עצמו יכול להוביל להתפתחות שינויים טרום ממאירים, ושינויים אלה, אם אינם מטופלים באופן ראוי, יכולים להתפתח לגידולים סרטניים באזור צוואר הרחם.
האם מרבית החולות בסרטן צוואר הרחם נדבקו גם בווירוס הפפילומה?
התשובה היא כן – מרבית הנשים החולות בסרטן צוואר הרחם הן נשים שנדבקו בווירוס הפפילומה.
בארץ, בכל שנה, ישנן כ-200 נשים המפתחות את מחלת סרטן צוואר, כשגורמי הסיכון המרכזיים קשורים כולם בווירוס הפפילומה, ובראשם יחסי מין בגיל מוקדם וריבוי פרטנרים.
בנוסף לכך, עישון, מצב סוציו-אקונומי נמוך, תזונה לקויה וחסר אימוני (חיסוני), מהווים אף הם גורמי סיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם.
כיצד מאובחן סרטן צוואר הרחם?
סרטן צוואר הרחם מתגלה בדרך כלל בעקבות בדיקת סקר מסוג פאפ (משטח צוואר הרחם).
במידה ותוצאות הבדיקה הן פתולוגיות או חשודות, המטופלת מופנית לביצוע הערכה שכוללת קולפוסקופיה וביופסיות בהתאם לצורך.
במסגרת בדיקת פאפ, נלקחת דוגמה של תאים מאזור צוואר הרחם באמצעות גירוד תאים מהאזור ובדיקתם.
קולפוסקופיה היא בדיקה שבאמצעותה ניתן להתבונן בעזרת מיקרוסקופ על אזור צוואר הרחם, ולחפש אזורים חשודים או אזורים טרום ממאירים.
במידה ואכן מתגלים אזורים כאלה בבדיקה, מבוצעת להם ביופסיה שנשלחת לבדיקת מעבדה.
מהו הטיפול בסרטן צוואר הרחם על פי השלבים השונים של המחלה?
בשלב המוקדם מדובר על גידול שהוא מיקרוסקופי, והטיפול בשלב זה הוא טיפול כירורגי הכולל כריתה מקומית של הצוואר, או בחלק מן המקרים מבוצעת כריתה פשוטה של הרחם.
במצבים מתקדמים יותר, כאשר הגידול עדיין מוגבל לאזור צוואר הרחם, אך מדובר כבר בגידול מקרוסקופי, קרי גידול שכבר ניתן לראות אותו בעין (Stage 1A2/ 1B), מבוצעים אחד משני מהלכי טיפול המציגים את אותה רמת יעילות מבחינה פרוגנוסטית: א' כריתה רדיקלית של הרחם, או ב' קרינה וכימותרפיה.
כמו כן, בחלק מן המקרים בהם מבוצעת כריתה רדיקלית של הרחם, יש להשלים את הטיפול באמצעות טיפול קרינתי.
מסלול הטיפול הקרינתי-כימותרפי הוא מסלול שבו הטיפול הקרינתי הוא מהלך הטיפול המרכזי, כשמטרתה של הכימותרפיה הניתנת אחת לשבוע לאורך הטיפול, היא מלכתחילה לשפר את יעילותו של הטיפול הקרינתי.
כיצד מטפלים במחלה לאחר שהתפשטו גרורות בגוף?
בשלבים מתקדמים יותר, כאשר המחלה היא עדיין לוקלית עם התפשטות מקומית מסביב לצוואר הרחם, הטיפול יכלול קרינה וכימותרפיה.
יחד עם זאת, אם המחלה כבר שלחה גרורות לאזורים שונים בגוף, הטיפול הופך להיות מורכב יותר ומכאן החשיבות בגילוי מוקדם של המחלה.
במצב זה, הטיפול מתבסס על טיפול כימי סיסטמי, וכולל גם טיפול ביולוגי. הטיפול הביולוגי מבוסס על מעכבי רצפטורים בכלי הדם, ומוביל לשיפור ההישרדות של חולות בסרטן צוואר הרחם בשלבים גרורתיים.
האם ניתן לשמר את הפוריות בשלבים המוקדמים של המחלה?
באינדיקציות מסוימות, ניתן להציע לנשים צעירות טיפול לשימור פוריות.
שימור הפוריות כולל ניתוח הנקרא טרכלקטומיה, ובו מבוצעת כריתה רדיקלית של צוואר הרחם תוך כדי שימור גוף הרחם, וכן כריתה של בלוטות הלימפה.
טכניקת ניתוח זו תאפשר למטופלת לשמר את פוריותה ולהיכנס להריון בהמשך הדרך.
הערה: יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הנו להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.
למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל.
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.
פרופ' אילן ברוכים הינו מנהל מחלקת נשים והגינקולוגיה האונקולוגית, אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי הלל יפה. פרופ' ברוכים הוא יו״ר לשעבר של החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית.
להתיעצות עם ד"ר ברוכים
השאירו פרטים או חייגו
077-231-9119