פה נעול: חריקות, קליקים וסגירת לסתות

חריקות בעת הלעיסה? "קנקים" בפה? הגבלה בפתיחת הפה? כל אלה ועוד הם סימפטומים להפרעות במפרק הלסת. מה הגורמים לכך והאם זה מסוכן? כל התשובות לכך במדיקו, פודקאסט הבריאות של ישראל עם ד"ר וסים עבוד, מומחה לכירורגיית פה ולסתות

צפו בד"ר וסים עבוד, מומחה לכירורגיית פה ולסתות

קרה לכם ששמעתם קליקים בלסת? הלסת ננעלה? או שנשמעות חריקות בעת לעיסה? כל אלה ועוד הם סימפטומים להפרעות במפרק הלסת. מה הגורמים לכך? האם זה מסוכן? ומה אפשר לעשות כדי לטפל בתופעה.

"הפרעות מכניות במפרק הלסת יכולות להיגרם מחבלה ישירה או לא ישירה ללסתות, הידוק שיניים, הרגלים מזיקים כמו לעיסת מסטיקים מרובה, או מחולשה מולדת של רצועות המפרק. בנוסף טיפולי שיניים אינטנסיביים יכולים להוות גורם סיכון אצל אנשים עם מפרקי לסת חלשים", מסביר ד"ר עבוד.

"זו לא תופעה נדירה. הסטטיסטיקה אומרת שחמישה אחוזים מהאוכלוסייה יחוו הפרעה כזו במהלך חייהם". מסביר ד"ר וסים עבוד, מומחה לכירורגיית פה ולסתות בבית החולים שיבא תל השומר ואחראי תחום הפרעות לעיסה במכון להפרעות תנועה בשיבא, ובעל מרפאה פרטית בתל אביב.

מהם הסימפטומים?

"הסימפטומים באים לידי ביטוי בקליקים, הגבלה בפתיחת הפה ואף נעילה של הלסת, או חוסר אפשרות לסגור את הפה ועוד. הסימפטומים האלה עשויים להופיע ברמות חומרה שונות.

אצל רוב האנשים שחווים קליקים המצב שפיר וזה לא יתקדם למשהו חמור, אבל אצל חלק מהם זו בהחלט התחלה של בעיה שדורשת בירור. זה יכול להידרדר לנעילה קבועה וכאבים עזים".

הבעיה נגרמת מהלסת התחתונה או העליונה?

"מערכת הלעיסה בנויה בין היתר מהלסת התחתונה והעליונה ומפרק הלסת שהוא נקודת מפגש הלסת התחתונה עם בסיס הגולגולת.

שינוי ביחסים בין הלסת התחתונה לעליונה עלול לגרום לבעיות במפרק הלסת. זו יכולה להיות בעיה בלסת התחתונה, העליונה, בסחוס מפרק הלסת או ברצועות המחזיקות אותו, וזו יכולה להיות גם הפרעה בשרירי הלעיסה".

לדברי ד"ר עבוד, יש שני סוגים של הפרעות – הפרעות מכניות שנקראות שיבוש פנימי במפרק הלסת והפרעות ניווניות-שחיקתיות הקרויות ארתריטיס.

"ההפרעות המכניות הן היותר שכיחות. הביטוי הכי נפוץ של ההפרעות האלה הם קליקים. זו דרגת החומרה הכי קלה. מעבר לכך יכולים להיות קליקים עם כאבים או נעילות זמניות.

המטופל מתאר משהו מכני שמפריע לפתיחת הפה, לפעמים זה קורה רק בבקרים או בעת לעיסת מאכלים קשים."

כיצד מאבחנים?

"קודם כל אני שואל הרבה שאלות ומקשיב למטופל. מתי זה התחיל? איך זה התחיל? האם זה כואב? מה מעלים ומה מחמיר את התסמינים? איפה ממוקם הכאב?

90% מהאבחנה היא השאלון המפורט שאני עושה למטופל. מעבר לכך אני מבצע בדיקה קלינית ואמצעי דימות, כמו סריקת CT או סריקת MRI.

מה הטיפול שניתן?

"הטיפול מגוון, בכפוף לחומרת התופעה. אנחנו מתחילים בטיפול שמרני לא כירורגי. קודם כל ההמלצה היא להימנע מהרגלים מזיקים, כמו לעיסת מסטיק, החזקת חפצים בין השיניים, ישיבה לא נכונה מול המחשב למשך שעות ארוכות, ועוד.

חשוב להימנע מאכילת מאכלים קשים במיוחד – אגוזים, שקדים, גזר ותפוחים. אלה מאכלים בריאים, אבל לאנשים מסוימים הם עלולים לגרום נזק למפרק הלסת.

השלב הבא בטיפול הוא פיזיותרפיה מודרכת, החל מעיסוי מקומי, דרך חימום האזור ועד תרגילי מתיחות שמשפרים את הפוטנציאל לריפוי טבעי של הגוף.

בנוסף, יש תרופות להרפיית שרירים ותרופות נוגדות דלקת אשר בד"כ הן ניתנות לשבוע עד שבועיים, תוך מעקב.

לפעמים צריך לעשות בדיקות דם אחרי שבוע טיפול תרופתי כדי לראות האם אפשר להמשיך את הטיפול התרופתי או לעצור. במקרים מסוימים אפשר להכין סד לילה אצל רופא שיניים".

מתי אתה מחליט שאין מנוס מהליך כירורגי, כמו ניתוח?

"אם אחרי חודשיים של טיפול אין הטבה בתסמינים ואין שיפור בטווח התנועה, ההמלצה היא ללכת על טיפול זעיר-פולשני שנקרא ארתרוסקופיה שמטרתו להזיז את הדיסק שננעל לעמדה שמאפשרת תנועה מלאה של הלסת".

מהם סיכויי ההצלחה?

"כאשר עושים את ההליך הזה בחודשים הראשונים סיכויי ההצלחה יותר גבוהים עם ריפוי והחלמה יותר טובים. במצבים שנמשכו מעל שנה אחוזי ההצלחה יורדים וההליך יותר מורכב".

האם אחרי שנעשה ניתוח עדיין יש סיכוי שהבעיה תחזור?

"אם הניתוח נעשה בשנה הראשונה של הנעילה סיכויי ההצלחה עומדים על 85%. משמע רוב האנשים מגיעים לטווח תנועה מלא לאחר הניתוח.

חשוב רק להדגיש שאם מטופל הגיע למצב של ניתוח זה אומר שיש לו גורמי סיכון, ולכן לא מומלץ לאתגר את מפרק הלסת כמו פעם, לפצח גרעינים, ללעוס מסטיקים, או לאכול מאכלים קשים.

צריך לשמור על תוצאות הניתוח ע"י שינוי הרגלי חיים."