כאב בלסת הנובע מדלקת במפרק הלסת

כמו כל איבר בגוף, מפרק הלסת יכול לפתח דלקת וכאבים. המצב הכי שכיח שגורם לדלקת במפרק הוא שחיקת הסחוס. פנים מפרק הלסת מרופד בשכבת סחוס, וכחלק מתהליך פיזיולוגי שקורה עם הגיל, שכבה זו מידקקת ואף נשחקת. כאשר מתלווה לתהליך הזה גורם סיכון נוסף, האיזון מופר ומתפתחת דלקת כואבת במפרק הלסת

ד"ר וסים עבוד מתראיין על כך בתכנית סטטוסקופ

גורמים נוספים להתפתחות דלקת יכולים להיות על רקע חבלה ישירה או לא ישירה למפרק הלסת אשר יכולה לגרום לנזק כמו מתיחה ואף קריעה של רצועה מפרקית, עם או בלי שחיקת סחוס.

הקבוצה השלישית של מחלות הגורמות לדלקת במפרק הלסת הן המחלות הראומטית, כמו פסוראיזיס, לופוס, Juvenile idiopathic arthritis, וכו' שהביטוי שלהן כולל בין היתר תהליך דלקתי כואב במפרק הלסת.

מה הביטוי של דלקת במפרק הלסת?

המאפיין העיקרי הוא כאב. הכאב יכול להיות תמידי, או כאב שמופיע בעיקר בלעיסה ובפיהוק.

לרוב יש גם הגבלה בפתיחת הפה שהיא על רקע הכאב. מתן תרופה להורדת כאבים תאפשר לפתוח את הפה ללא מגבלה.

במצבים קשים יכולה להיות נפיחות מקומית סביב מפרק הלסת.

איך מאבחנים?

קודם כל צריך לברר את הרקע הרפואי של המטופל ואת תולדות התלונה ומאפייניה. לאחר מכן יש לערוך בדיקה קלינית מקיפה, ולבסוף לשלוח את המטופל להדמיה. בד"כ מתחילים מצילום פנורמי ובמידת הצורך מתקדמים ל-CT. בגיל צעיר מעדיפים MRI.

איך מטפלים?

טיפול ראשוני: אם יש רקע ראומטי, אז יש לשקול התחלת טיפול תרופתי אנטי-ראומטי או תוספת לטיפול הקבוע.

אם הסיבה לדלקת ולכאבים היא טראומה אקוטית, יש להתחיל בטיפול שמרני: תזונה רכה, הגבלת פתיחת הפה בפיהוק ואכילה, תרופות נוגדות דלקת, תרופות להרפיית שרירים, פיזיותרפיה, וחימום ועיסוי מקומי.

במקרי אוסטאוארתריטיס (שחיקת סחוס) ממליצים להוסיף על הטיפול השמרני שהוזכר לעיל גם סד לילה. אם אין תגובה מספקת למודליות הטיפוליות הללו, יש להתקדם לטיפול עם שטיפת מפרק.

חשוב לציין שאם אין הטבה מספקת בתסמינים, המשמעות היא שבנוסף לסבל של המטופל, יש גם תהליך דלקתי פעיל אשר גורם נזק לרקמות היקרות של מפרק הלסת.

הגוף לא יכול לבנות מחדש סחוס שאבד, ואין כיום טיפול רפואי שיכול לשחזר סחוס שנספג, ולכן החשיבות לשמור על הסחוס הקיים.

זה נכון גם לרצועות המפרק ושאר הרכיבים שלו – חלקי החילוף שיש לנו כיום ברפואה הם פחות טובים מהרקמות הנטיביות.

מה עושים אם אין הטבה תחת הטיפול השמרני?

ההמלצה היא לעשות שטיפת מפרק – ארתרוצנטזיס.

מדובר בפעולה זעיר פולשנית שבמהלכה מחדירים מחט אחת או שתיים לחלל מפרק הלסת, ודרך המחט מזרימים מים פיזיולוגיים ובכך "שוטפים" את החלל – בעצם מסלקים את תוצרי הדלקת וחלקיקי הסחוס שהצטברו בו.

בסיום הפעולה מזריקים תרופה סטרואידית.

הסטרואידים הם תרופות נוגדות דלקת חזקות, שכאשר מזריקים אותן באופן מקומי מקבלים השפעה מקסימלית באיבר המוזרק וללא תופעות לוואי סיסטמיות.

בשנים האחרונות יש גם מחקרים שממליצים על הזרקת חומצה היאלורונית כחומר סיכה או PRF כחומר המעודד בניית רקמות.

מטרת הפעולה היא להוריד את העומס הדלקתי ולאפשר למפרק להתאושש.

שטיפת המפרק נמשכת מספר דקות.

אפשר לעשות את הפעולה בהרדמה מקומית או תחת טשטוש קל.

רואים את השיפור תוך מספר ימים.

כאשר לא ניתן לשלוט בגורמי הסיכון והכאבים חוזרים למרות הקפדת המטופל על האמצעים השמרניים, יש צורך בביצוע שטיפה חוזרת.

זה רלוונטי בעיקר לאנשים עם מחלות ראומטיות, אשר נזקקים לעבור את הפעולה במפרק הפגוע מספר פעמים במהלך חייהם.