מהי מחלת הזאבת וכיצד ניתן להתמודד איתה

מחלת הזאבת (לופוס/SLE) הינה מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת את התאים והרקמות של הגוף עצמו, כך שהיא גורמת לדלקות ולנזקים בגוף. זאבת עלולה להשפיע כמעט על כל האיברים בגוף החל מהעור והמפרקים ועד איברים פנימיים חשובים כגון כליות, לב, ריאות ומוח. תרופות ביולוגיות חדשות מביאות עימן בשורה חדשה

צפו בפרופ' אגמון מסבירה על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתוכנית בקו הבריאות

מהי מחלת הזאבת?

זאבת (בלועזית- לופוס) הינה מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבה מערכת החיסון אינה מתפקדת כראוי ובמקום להגן על האדם, היא פוגעת בו.

מחלות אלה מתאפיינות בשרשרת של תקלות במערכת החיסון, שאפשר להגדיר אותן כשגשוג בלתי תקין של תאי מערכת החיסון, המייצרים נוגדנים שפוגעים בכל מערכת אפשרית בגוף.

מקור השם הוא פרי דמיונם של הרופאים אשר זיהו לראשונה את המחלה. חולים במחלה עלולים לסבול מתפרחת בצורת פרפר על פניהם ומתפרחת על קצות האצבעות.

מראה זה דימה לרופאים של אז, את מראהו של הזאב ולכן ניתן למחלה שמה זה, אך פרט לכך אין כל קשר בין מחלת הזאבת ובין זאבים, גם לא במראה.

מהם התסמינים של מחלת הזאבת?

מחלת הזאבת יכולה להופיע בכמה דרגות. בדרגתה הקלה, באה לידי ביטוי המחלה בבעיות עור ומפרקים, אך ככל שעולה רמת החומרה שלה, יכולה המחלה לפגוע בכל איבר בגוף, לרבות איברים פנימיים כמו לב, כליות, ריאות ומוח.

חשוב להדגיש כי עבור החולים עצמם המחלה היא קשה בכל דרגות החומרה, ובכל מקרה נוצרת פגיעה משמעותית באיכות החיים שלהם.

חלוקת המחלה לדרגות קושי היא בעיקר חלוקה רפואית, בהתאם לרמת סיכון החיים שנוצר בעקבות המחלה, בהתאם לאיברים בהם היא פוגעת.

אביגיל רומי עמבר: "אפשר להגיד שהתחלתי לחיות בגיל שלושים כשהתחלתי לקבל את הטיפול הביולוגי"

כיצד מאבחנים את מחלת הזאבת?

מחלת הזאבת הינה מחלה קשה לאבחון, ולא תמיד ניתן לזהות אותה בבדיקה הראשונה. תחילת האבחון בזיהוי תסמינים חיצוניים אופייניים, אך במקרים רבים יש לבצע בדיקות דם ולעקוב אחרי החולים לאורך זמן בכדי לצבור את מגוון הקריטריונים או התסמינים שמאפיינים את המחלה.

כיצד באה המחלה לידי ביטוי?

מחלת הזאבת מתבטאת בצורות רבות ומגוונות. אצל המטופלת אביגיל רומי עמר, החלה המחלה להתבטא עם הופעת דלקת קרום הלב בגיל 12, הרבה לפני הופעת הפריחות על גבי העור.

הטיפול אז התבסס בעיקר על סטרואידים להתמודדות עם הדלקת ועם תופעות המחלה, שהחלו להצטבר החל מהופעת פריחות רבות על העור, דרך נשירת שיער מוגברת וכלה באפטות בפה ודימומים בציפורניים.

מחלת הזאבת יכולה לבוא לידי ביטוי בהפרעות אסתטיות ותפקודיות רבות ומגוונות, כתלות במערכות הגופניות בהן היא פוגעת.

מהו הסיכון בטיפול במחלה באמצעות סטרואידים?

עם כניסת הסטרואידים למערכת הבריאות העולמית באמצע המאה שעברה, השתנו לחלוטין חייהם של חולי הזאבת. ממחלה שהורגת בני אדם, הפכה המחלה למחלה כרונית שניתן לחיות איתה.

גם היום, בשלבים הראשונים והחריפים של המחלה, סטרואידים עדיין מעניקים טיפול אפקטיבי שהשפעתו ניכרת באופן מהיר. יחד עם זאת, לאורך זמן, הופכים הסטרואידים מנכס לנטל בעקבות תופעות לוואי רבות כגון: בעיות לחץ דם, קטרקט, פגיעה בצפיפות העצם, השמנה וכדומה.

התסמינים של לופוס זאבת משפיעים על מספר רב של איזורים בגוף: תפרחת עורית על הפנים ובחלקים נוספים בגוף שמחמירה עם חשיפה לשמש, כאבים בריריות הפה, נשירת שיער, כאבי ראש, אובדן זיכרון, קוצר נשימה, כאבים במפרקים ומשפיעה גם על כליות, לב, ריאות ומוח.

מהו הטיפול החדש במחלת הזאבת?

מתוך ההבנה שהתפתחה סביב התקלות במערכת החיסונית, פותחה תרופה ביולוגית חדשה, קרי תרופה שמיועדת להשתמש במערכת החיסון בכדי לתקן את מערכת החיסון עצמה.

תרופה זו מעכבת את חלבון בליס (BLYSS) ומונעת את אותו שגשוג של תאי המערכת החיסונית הבלתי תקינים. טיפול זה ניתן פעם בחודש באמצעות עירוי לווריד, ובשנה הבאה אפשר יהיה לקבל  את אותו הטיפול באמצעות זריקה תת עורית פעם בשבוע.

כיצד השפיע הטיפול החדש על המטופלת אביגיל רומי עמר?

את הטיפול החדש החלה אביגיל לקבל לפני כ 4 שנים, בהיותה בת 30, ועל פי הגדרתה "זה היה למעשה הגיל בו התחלתי באמת לחיות".

כבר כעבור חודשיים מתחילת הטיפול בתרופה החדשה, החלה להרגיש אביגיל בשינוי ובשיפור משמעותי במצב רוחה ובהמשך גם בכלל התסמינים הפיזיים.

כיום נדרשת אביגיל להזכיר לעצמה שהיא חולה במחלה, בכדי לזכור להגיע לבדיקות התקופתיות/לקבלת הטיפול אך יעילותה של התרופה היא כה רבה עד כי היא מאפשרת לאביגיל לשכוח כלל מעצם קיום המחלה.