העתיד כבר כאן: טכנולוגיה מתקדמת ו- AI לאבחון וטיפול בטרשת נפוצה

עולם הרפואה לא מפסיק להתפתח, לאבחן דברים חדשים ולמצוא תרופות מתקדמות, אבל דווקא מבחינה טכנולוגית הוא לפעמים נמצא קצת מאחור, בטח בהשוואה לפיתוחי הייטק. ד"ר אופיר זמירה, מנהל מנהל מרפאת טרשת נפוצה ונוירואימיונולוגיה בבית החולים הלל יפה, מאמין בשילוב תוכנות מתקדמות ובינה מלאכותית במארג הטיפול בחולי טרשת נפוצה, יאפשר זיהוי מהיר יותר ואף ימנע התפרצויות של המחלה למפרע. בפרוייקט משותף עם בוגרי 8200, הוא כבר נעזר בתוכנה שיצרו

צפו בד"ר אופיר זמירה מתראיין על כך בוידאוקאסט הבריאות של ישראל

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת MERCK ללא מעורבות בתכנים

"כשמסתכלים מבחוץ על עולם הרפואה, נדמה שמדובר בעולם טכנולוגי מאוד, עם הרבה הדמיות ומוניטורים, אך הדימוי הזה משלה במקצת, משום שבסופו של דבר, אנחנו עדיין מקבלים מטופלים, מראיינים אותם ובודקים אותם קלינית”, אומר ד”ר אופיר זמירה, מנהל מנהל מרפאת טרשת נפוצה ונוירואימיונולוגיה בבית החולים הלל יפה. “נכון שאנחנו ממלאים גיליון אלקטרוני לכל חולה, אבל מעבר לתיעוד, הגיליון האלקטרוני הזה לא נותן לנו הרבה תמורה”.   

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית שלוקים בה לרוב בגיל צעיר ולכן יש אחרי החולים מעקב ארוך שנים. משאבי הנתונים הללו הם אוצר שאפשר לעשות בו שימוש ולהפיק ממנו תועלת רבה. “בתחום הזה", אומר ד"ר אופיר זמירה, “הבינה המלאכותית יכולה לעזור לנו”. 

ד"ר אופיר זמירה: "המערכת שלנו מאיצה תהליכים, כי היא יכולה לזהות תהליכים שעד היום היה קשה לזהות. במחלה כמו טרשת נפוצה יש לדבר הזה חשיבות רבה…"

איך למשל אפשר להיעזר בבינה המלאכותית בתחום?

“הבינה המלאכותית יכולה לסייע לנו למשל באבחון, בזיהוי מגמות במהלך המחלה כמו  תקופות החמרה ויציבות, היא יכולה להתריע על חריגות ולבחור אסטרטגיית טיפול. בנוסף, היא עשויה לייעל סוגיות בירוקרטיות”. 

למה הבינה המלאכותית יכולה לסייע במיוחד לחולים בטרשת נפוצה?

“צריך לשים דגש על כך שבמחלה הזאת, בניגוד למחלות אחרות, אין לנו ביומרקר אחד ספציפי לאבחנה או למעקב. זו מחלה שצריך לאסוף לגביה המון פרמטרים כדי לקבל תמונה קלינית קוהרנטית של מצב המטופל. לכן שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כמו בינה מלאכותית יכול להיות כלי תומך החלטה מצוין". 

ד"ר זמירה עומד בראש פיתוח של תוכנת AI שמאפשרת להשתמש בגיליון האלקטרוני כבמסד נתונים וניתוחו. “החזון שלי היה שאני אכניס הרבה נתונים למערכת ואקבל בתמורה תמונה ויזואלית של התקדמות המחלה, מהלך המחלה, חומרתה ואפילו תחזית להתפתחות שלה". 

מי עומד מאחורי הפיתוח?

"בדרך לבניית התוכנה היה לנו שיתוף פעולה עם חבורה מדהימה של יוצאי 8200, שאיתם עשינו פיתוח משותף ובנינו תוכנת מעקב שיודעת להציג לנו תמונה טובה של המחלה. בתחילת הדרך עסקנו באפיון. אפיינו את כל הפרמטרים שיכולים להשפיע על התפתחות המחלה, את משמעות הכימות שלהם ואת האינטראקציות ביניהם". 

אז מה התוכנה עושה?

“לאחר שאני מכניס את הנתונים של המטופל למערכת, הנתונים מוזרקים מיד לאלגוריתם, ואני מקבל תמונה גרפית של התקדמות המחלה אצל המטופל על ציר הזמן. בנוסף אני מקבל ציון של חומרת המחלה לפי הפרמטרים שהגדרנו. המערכת מזהה תבניות, וככל שאנחנו מכניסים יותר מטופלים ונקודות זמן שונות על ציר המחלה, האלגוריתם לומד כל מיני אפשרויות. הוא לומד תוך כדי עבודה. בישראל יש כ-9000 חולים, שזה מספר נמוך יחסית. לכן התחברנו למאגר נתונים בינלאומי שיש בו למעלה מ-120 אלף מטופלים. עם כמות נתונים כזאת יש לנו אפשרות להסיק מסקנות ולדייק הרבה יותר. כיום יש לנו בפיילוט 200 מטופלים בארץ, וככל שהמספר יגדל נוכל לתקף את המשמעות של השימוש בתוכנה ולהפנות אותה גם לשימוש רחב יותר. אני מקווה  שהתוכנה שלנו תוכל לשמש גם בטיפול במחלות כרוניות אחרות, שבהן הפרוטוקול של התקדמות המחלה אינו חד משמעי. אנחנו מנסים גם לעבוד על אלגוריתם שיידע להסתכל ישירות על הדמיות MRI ולסמן נגעים".

התוכנה יכולה לעזור גם בפרוטוקול הטיפול?

“בעקיפין כן, כי היא מזהה דברים שקשה לזהות, למשל, לעתים יש למחלה מאפיין של התקדמות זוחלנית, לעומת ההתקפים שמאפיינים את המחלה, ולא קל לזהות אותה. בעזרת התוכנה קל יותר לזהות מאפיין כזה ולהתאים לו טיפול. המערכת שלנו מאיצה תהליכים, כי היא יכולה לזהות תהליכים שעד היום היה קשה לזהות. במחלה כזאת יש לדבר הזה חשיבות רבה. המטרה שלנו היא לטפל כמה שיותר מהר בכל בעיה, כי התערבות מונעת החמרה”. 

אתה חושב שבסופו של דבר מערכות כאלה יחליפו את הרופאים?

“זה תרחיש רחוק מבחינתי, בוודאי בנוירולוגיה. נוירולוגיה היא עדיין תחום מסורתי, שלחוש הקליני יש בו תפקיד גדול, אבל אין ספק שהבינה המלאכותית הולכת ותופסת תאוצה, וצריך ללמוד איך להשתמש בה נכון. עם זאת, חשוב להיות זהירים מאוד, ועד שלא נוכיח ב-100% את בטיחות השימוש, אסור להסתמך רק על הטכנולוגיה”.