פרפור פרוזדורים כגורם סיכון לשבץ מוחי: מהו שבץ מוחי? ואיך מאבחנים?

מדי שנה מאובחנים בישראל כ-20,000 מקרים של שבץ מוחי. אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לשבץ מוחי הוא פרפור פרוזדורים (AFib) מצב הגורם למדורי הלב העליונים (פרוזדורים) לפעום במהירות ובצורה בלתי מבוקרת (פרפור). פעימות מהירות ובלתי סדירות אלה של הפרוזדורים משפיעות על זרימת הדם בלב, ויוצרות דופק לא סדיר ולעתים אף תחושה של דפיקות בחזה.

צפו בד”ר סאלו חרץ וד"ר דורון מנחמי מסבירים על כך בראיון לתכנית בקו הבריאות

מהו שבץ או אירוע מוחי?

שבץ מוחי היא מחלת כלי דם של המוח, שיכולה להתבטא בשתי צורות שונות: ב-90% מהמקרים מדובר באוטם מוחי כתוצאה מחסימה של כלי דם במוח וב10% הנותרים של המקרים מדובר בדימום מוחי.

מי נמצא בסיכון לעבור שבץ מוחי?

ככלל, מבוגרים מעל גיל 60 נמצאים בסיכון מוגבר לעבור שבץ מוחי, אבל מחלה זו יכולה להופיע גם אצל אנשים צעירים יותר. השכיחות בקרב צעירים היא אמנם נמוכה הרבה יותר, אך לא ברמה נמוכה דיה בכדי להגדיר זאת כמקרה חריג. כמו כן, אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים מוגברים בדם, עישון והפרעות קצב לב, נמצאים גם הם בסיכון מוגבר לשבץ מוחי.

איך מאבחנים שבץ מוחי ומהם התסמינים?

מרכיב חשוב מאוד בטיפול בשבץ מוחי הוא המרכיב של הגעה מהירה לקבלת טיפול רפואי מרגע קרות השבץ. בכדי למזער עד כמה שניתן את זמן ההגעה, חשובה מאוד המודעות הציבורית לסימפטומים והיכולת לזהות שאכן מדובר בשבץ מוחי ויש צורך להעביר את החולה לטיפול בבית החולים כמה שיותר מהר.

התסמינים לשבץ מוחי כוללים הופעה חדה של שיתוק בדיבור, שיתוק ביד, שיתוק ברגל, פנים עקומות וכאב ראש חד.

מהי החשיבות של הגעה מוקדמת לבית החולים?

מרגע שבו מתחיל השבץ, בכל דקה מתים כשני מיליון תאי מוח. פרט לתאי המוח שמתים לאורך הזמן שעובר עד לקבלת הטיפול, מתרחשים גם אירועי שרשרת כתוצאה מפגיעה זו בתאי המוח ואלו יכולים להוביל לנזק בלתי הפיך.

ככל שמגיעים מהר יותר לבית החולים על מנת לבלום את הגורם לשבץ, כך ניתן להציל יותר תפקודים, לעיתים ברמה כזאת שכלל לא ניתן להרגיש כי האדם חווה שבץ. על כן, הכלל הוא שאם עולה לרגע החשד לשבץ מוחי, אפילו אם יש ספק גדול בכך, יש להזמין אמבולנס באופן מיידי ולהגיע לטיפול בהקדם.

האם ניכר חשש להגיע לחדר מיון לאור משבר הקורונה?

התשובה היא בהחלט כן, ולמרבה הצער מדובר בתוצאות הרסניות. אנשים צריכים להבין שעל אף הקורונה, הטיפול בכל שאר המחלות, שכמובן אינן נגמרות ואינן נעלמות, נמשך כרגיל. שבץ מוחי הוא דוגמא נהדרת למקרה בו החשש מהידבקות בקורונה לא צריך בכלל להילקח בחשבון בשאלה האם להגיע לקבלת טיפול בבית החולים.

מהו הקשר בין פרפור פרוזדורים ובין שבץ מוחי?

פרפור פרוזדורים בא לידי ביטוי, בין היתר, בקצב לב לא סדיר. במצב זה כששריר הלב לא מתכווץ בצורה סדירה, נוצר מצב שנקרא "עימדון של דם", כלומר דם עומד ולא זורם. תופעה זו יכולה להוביל להיווצרות של קרישי דם וכשקריש דם כזה ניתק ממקומו ומתחיל "לטייל" בגוף, הוא יכול לגרום לנזק רב, במיוחד אם הוא מגיע למוח, גורם לחסימה ולאוטם מוחי שמוביל לשבץ.

רכיב מרכזי בטיפול במקרים אלה הוא דווקא רכיב המניעה, שמטרתו היא למנוע את היווצרות קריש הדם מלכתחילה.

מהי פעולת המניעה הנדרשת והאם יש לה גם חסרונות?

בכדי למנוע היווצרות של קרישי דם בזרם הדם, נעשה שימוש בנוגדי קרישה מדללי דם. מדללי דם אלה מסייעים מאוד במניעת קרישי דם אך מן הצד השני, מגבירים את הנטייה לדימומים. דימומים אלה יכולים להופיע בעקבות חבלות ופציעות ולכן מחויב המטופל בזהירות יתר בהתנהלותו היומיומית.

בנוסף לדימומים בעקבות חבלה, יכולים להיגרם גם דימומים ספונטניים ללא חבלה. דימומים אלה כמו דימום בחניכיים או פגיעה שטחית בעור אינם יוצרים סיכון משמעותי, אך ישנם דימומים ספונטניים שיכולים לגרום לסכנה מהותית, לרבות בדמות דימומים במוח, מה שמחייב הגעה מהירה לקבלת טיפול עם עליית החשד לדימום כזה.

מהן אפשרויות הטיפול באדם תחת מדללי דם?

ב-10 השנים האחרונות נכנס דור חדש של מדללי דם שמציעים דילול טוב יותר ומאפשרים פגיעה מינורית יותר באיכות חייו של המטופל. יחד עם זאת, עלינו להיות זהירים בכל הנוגע לדימומים אפשריים.

בשורה התחתונה, חשוב מאוד שכל אדם הנמצא בקבוצת הסיכון, יפנה לרופא המטפל לקבלת טיפול מניעתי מתאים ואם עולה חשד לשבץ מוחי, יש להגיע באופן מיידי לקבלת טיפול בבית החולים.