טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית הפוגעת במעטפת תאי העצב בגוף וגורמת לפגיעה רוחבית בתפקודים מוטוריים, תחושתיים, תפקודי ראייה ובעיקר גורמת נזק למוח עצמו. לאחרונה, אומצה גישת טיפול חדשנית המאפשרת לעכב מאוד ואף למנוע את נזקי המחלה באמצעות טיפול הניתן בשלבים הראשונים של המחלה
פרופ' דימיטריוס קרוסיס מתראיין על כך בתוכנית סטטוסקופ
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת MERCK
מהי טרשת נפוצה?
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבגינה תוקפת המערכת החיסונית חלבונים עצמיים של הגוף.
במקרה הספציפי של טרשת נפוצה, תוקפת המערכת החיסונית את חלבון המיאלין, המשמש כמעטפת של העצבים בגוף.
בהתאם לכך, מחלת טרשת נפוצה יכולה לגרום לפגיעה באזורים שונים של מערכת העצבים המרכזית (פלאקים), מה שמוביל לפגיעה תפקודית רוחבית לרבות התפקוד המוטורי, התחושתי, הראייה, הסוגרים וכן הלאה.
האם ישנן אוכלוסיות הנמצאות בסיכון מוגבר למחלה?
כמו כל המחלות האוטואימוניות, גם בטרשת נפוצה הסיכון של נשים לחלות במחלה הוא גבוה יותר ביחס של 2 ל-1 לעומת גברים.
כמו כן, מדובר במחלה שתוקפת בעיקר צעירים, כשהמחלה מגיעה לשיאה החל מגיל 20 ועד גיל 40.
מהו הטיפול במחלה ומהם הטיפולים החדשים כיום?
הטיפול במחלת הטרשת הנפוצה עובר שינוי מהפכני של ממש, ובמיוחד בחודשים האחרונים בעקבות מהלך משותף של משרד הבריאות עם החברה לנוירואימונולוגיה, בעקבותיו שונתה התבנית הטיפולית במחלה באופן יסודי.
עד כה, הטיפול המקובל התבסס על מתן תרופות בעלות יעילות בינונית, ובהתאם להתנהגות המחלה, להגביר לאט לאט את האגרסיביות הטיפולית.
הגישה הנוכחית, מתמקדת באפשרות לתת למטופלים ריכוז גבוה של טיפולים חזקים כבר בשלבים הראשונים של המחלה, באופן שיכול לעכב מאוד את התפתחות המחלה וסיכוניה בטווח הארוך.
האם ניתן רק לעכב את התפרצות המחלה או גם למנוע אותה?
כל עוד הטרשת הנפוצה פעילה בגוף, היא יכולה לגרום לנזקים שונים שלאורך זמן הופכים לבלתי הפיכים.
מתן טיפול חזק בשלבים הראשונים של המחלה יכולים למנוע את הנזקים האלה מראש ועל אף שלא מדובר בריפוי מן המחלה, בהחלט מדובר במניעת ההשלכות הקשות שלה.
האם שיטת טיפול זו מתאימה לכל סוגי המטופלים?
כיום קיימות 4 תרופות חזקות ולצדן שורה של תרופות טובות, אך ביעילות בינונית.
היישום של התרופות החזקות אינו מתאים לכל מטופל, שכן לצד יעילותן הגבוהה, לתרופות אלה ישנם גם סיכונים מסוימים.
על כן, כחלק מבחירת ההליך הטיפולי, יש לבחור תחילה את המטופלים המתאימים לגישה הטיפולית החדשה לעומת אלה שמתאימים יותר לגישה המסורתית.
כיצד מאבחנים טרשת נפוצה?
ככלל, לא קיימת בדיקה אחת ספציפית שיכולה לספק תוצאה חיובית או שלילית של המחלה.
האבחון מבוצע תחילה על ידי אבחון קליני נוירולוגי, כשנדרשת מומחיות רבה לזהות את הסימנים המדויקים של המחלה ובהמשך לכך לשלוח את המטופל לסדרה של בדיקות ובראשן בדיקת MRI ובדיקת נוזל חוט השדרה.
לצד בדיקות מסורתיות אלה, ישנן בדיקות חדשות המאפשרות לנו, לא רק לאבחן את המחלה אלא גם לחזות את הפרוגנוזה שלה.
בדיקות חדשניות אלה כוללות בדיקה מתמטית ממוחשבת המבוצעת במסגרת בדיקת MRI ומספקת אבחנה מדויקת יותר וכן בדיקת דם חדשנית, באמצעותה ניתן לזהות את חלבוני הפירוק של העצבים (נוירופילמנטים), שמהווים למעשה מדד למידת הנזק שנגרם למוח.
בדיקות אלה משחקות תפקיד מפתח בהתאמת הטיפול לכל מטופל באופן אישי וקבלת ההחלטה לגבי יישום גישת הטיפול החדשה אל מול זו המסורתית.
מה צופן העתיד בטיפול בטרשת נפוצה?
הגישה הטיפולית החדשה על בסיס טיפול חזק ומרוכז בשלבי המחלה הראשונים, יכולה להוות פתרון מצוין לאורך שנים במניעת התפתחות הנכות הנוירולוגית המאפיינת את מחלת הטרשת הנפוצה.
יחד עם זאת, חולים שכבר סובלים מנכות זו, זקוקים להליך טיפולי של רגנרציה וגם עבורם, לאור התקדמות משמעותית בתחום של הזרקות תאי גזע המסוגלים לתקן את נזקי המחלה, ייתכן שתהיה בשורה טובה כבר בקרוב.
פרופ' דימיטרי קרוסיס נירולוג בכיר, מנהל המרכז לטרשת נפוצה, המחלקה לנירולוגיה במרכז הרפואי הדסה. קיבל למעלה מעשרה מענקי מחקר גדולים והשתתף במעלה מעשרה ניסויים קליניים בתחומו.
להתייעצות עם פרופ' קרוסיס
השאירו פרטים או חייגו
077-9965668