טיפול הורמונלי להקלה בתסמיני גיל המעבר

כ-75% מהנשים בגיל המעבר סובלות מתסמינים שלעיתים קרובות מפריעים בניהול שגרת חיים איכותית ותקינה, אך רק מעטות מהן פונות לקבלת טיפול. טיפול הורמונלי יכול להקל מאוד על כלל התסמינים האופייניים לגיל המעבר ואף לספק יתרונות בריאותיים מגוונים נוספים. כמו כן, טיפול הורמונלי המבוסס על התכשירים הנכונים אינו  כרוך בעלייה ברמת הסיכון לסרטן השד כפי שלעיתים נהוג לחשוב.

צפו בד״ר משה זולצובר מדבר על טיפול הורמנלי בגיל המעבר בתוכנית בקו הבריאות.

במאמר זה נדון ב:

1. ההגדרה לגיל המעבר
2. תסמינים נפוצים לגיל המעבר
3. הטיפול בתסמינים הנפוצים
4. סיכונים של טיפול הורמונלי
5. האם ישנה תועלות רבות של הטיפול על פני הסכנות שלו?
6. מה עדיף: טיפול באסטרוגן או בכדורים לבליעה?
7. תוספי תזונה מומלצים לגיל המעבר

מהי ההגדרה של גיל המעבר?

גיל המעבר בנשים מוגדר כגיל שבו מפסיק התפקוד השחלתי.

שחלה מתפקדת מפרישה ביציות לצורך פריון ובנוסף מפרישה את ההורמונים אסטרוגן, פרוגסטרון ומעט טסטוסטרון.

השלב בו ההורמונים הללו מפסיקים להיות מופרשים, מוגדר כגיל המעבר שבו כמובן גם אין פריון.

בשלב זה ממשיכה הפרשה של מעט טסטוסטרון שלאחר מכן הופך לאסטרוגן.

מהם התסמינים הנפוצים לגיל המעבר?

התסמינים הבולטים ביותר לגיל המעבר כוללים גלי חום, נדודי שינה, כאבי פרקים ויובש נרתיקי, אבל התסמין הבולט מכולם הוא לאביליות אמוציונלית למשל: נטייה לדיכאון, עצבנות, שינויי מצב רוח, "פתיל קצר" וכדומה.

איך ניתן לטפל בתסמינים הללו?

הטיפול המוצלח ביותר בתסמינים אלו הוא טיפול הורמונלי, שמקל מאוד גם על התסמינים הפיזיולוגיים וגם על אלו הנפשיים כשלכל אישה יש להתאים את המינון המתאים לה.

לטיפול ההורמונאלי ישנם יתרונות גם בטווח הארוך בהיותו מונע בריחת סידן (מונע אוסטאופורוזיס), מפחית תחלואת לב, מונע פרקינסון ובמידה מסוימת מסייע גם במניעת אובדן זיכרון (אלצהיימר).

מהם הסיכונים של הטיפול ההורמונלי?

בתחילת שנות האלפיים פורסם מחקר ועל פיו טיפול הורמונלי מעלה את הסיכון לסרטן שד ולמחלות לב. 

כאשר בדקו לעומק את המחקר הסתבר שהוא נערך על נשים מבוגרות בממוצע גילאים של מעל 64 ומטרתו היתה לבדוק אם הטיפול ההורמונאלי מסייע באנטי-אייג'ינג כלומר להאריך חיים.

בפועל, זוהי לא מטרתו של הטיפול ההורמונלי. מטרת הטיפול ההורמונאלי היא בראש ובראשונה להקל על התסמינים.

אישה שמתחילה את הטיפול כבר בגיל צעיר יכולה רק להרוויח ממנו כיוון שטיפול הורמונאלי דווקא מגן על העצמות ועל הלב, אך חשוב להתחיל אותו בזמן כלומר לפני גיל 60 ופחות מ־10 שנים לאחר תום הווסת.

יחד עם זאת חשיפה מוגזמת לאסטרוגן יכולה להוביל לעליה מסוימת בסרטן שד כך למשל, נשים שקיבלו וסת ראשון בגיל מוקדם יחסית וסיימו אותו בגיל מאוחר יחסית, או נשים שלא עברו הריונות בחייהן, נמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שד.

לכן חשוב סוג התכשיר שבו משתמשים למשל מתן פרוגסטרון שאינו מכיל רכיב סינטטי שנקרא פרוגסטין אלא על בסיס טבעי בלבד, אינו מעלה את הסיכון לסרטן השד.

האם בסך הכל, תועלות הטיפול עולות על הסיכונים שלו?

התשובה משתנה מאישה לאישה.

אישה שעוברת את גיל המעבר בצורה טובה, מרגישה טוב ואינה סובלת בכלל מתסמינים מיוחדים שפוגעים באיכות חייה, תעדיף להימנע אפילו מהסיכון התאורטי שבטיפול ההורמונלי.

נשים אחרות הסובלות מתסמינים כגון קצת גלי חום, קצת עצבנות וכו' דווקא מעוניינות בקבלת הטיפול המשפר את איכות חייהן באופן ניכר.

יש אפילו נשים שמבקשות טיפול הורמונאלי לאור התרומה שלו לשיפור מראה עור הגוף. 

יש לציין כי קיימת חשיבות רבה לדרך המתן של הטיפול ההורמונאלי – בעוד שטיפול הורמונלי הניתן בנטילה פומית (כדורים) ועובר דרך הכבד מגביר את הסיכון לקרישת יתר, הטיפול הבטוח ביותר הוא אסטרוגן הניתן דרך העור שאינו מעלה את הסיכון לקרישת יתר.

טיפול דרך העור ניתן כג'ל אסטרוגן למריחה על העור – אסטרוג'ל או כאסטרוגן במדבקות (החיסרון של המדבקות שקיימות היום זה שהן לא מחזיקות מעמד על העור ונופלות).

יתרון נוסף של הטיפול בג'ל למריחה על העור הוא שאפשר להתאים את המינון לפי הצורך וחומרת התסמינים של כל מטופלת, אפשר גם להתאים את המינון לעונות השנה לדוגמא בקיץ להעלות מינון ובחורף להסתפק במינונים נמוכים יותר.

כך הופך הטיפול ההורמונאלי לאטרקטיבי עבור נשים המעוניינות לשפר את איכות חייהן והתפקוד שלהן ואפילו לכאלו המעוניינות לשפר את מראה עור גופן ללא סיכוני הטיפול.

כאמור, כיום ניתן לשלוט ברמת הסיכון של הטיפול באמצעות בחירה של סוגי התכשירים.

כך למשל, פרוגסטרון טבעי (אין הכוונה לפרוגסטרון שיוצר ממקור טבעי, אלא לפרוגסטרון שזהה לפרוגסטרון הטבעי בגוף) אינו מעלה את הסיכון לסרטן שד.

אוטרוגסטן הוא הפרוגסטרון הכי טבעי שיש יתרונותיו הנוספים הם שהוא בעל השפעה מרדימה ואף מפחית כאב ולכן, מעדיפות נשים רבות לקחת אותו כשעה לפני השינה להתמודדות עם נדודי שינה וכאב שהם גם תסמינים שאופיניים לגיל המעבר.

יתרונו הנוסף זה שהוא מדיד בבדיקות דם כך שהרופא יכול לעקוב אחרי מצב המטופלת לעומת הפרוגסטרון הפחות טבעי שאינו מדיד. 

האם מתן טיפול באסטרוגן דרך העור עדיף על פני מתן בכדורים לבליעה?

התשובה היא חד משמעית כן.

ההמלצות היום למתן אסטרוגן כקו ראשון לטיפול, הן דרך העור ובנוסף ההמלצה היא להשתמש בפרוגסטרון טבעי ולא בפרוגסטין.

המלצות אלה קיימות כבר עשרות שנים והן לא השתנו.

האם ישנם תוספי תזונה מומלצים לגיל המעבר?

ישנם מספר תוספי תזונה שחייבים לתת בגיל המעבר.

הראשון שבהם הוא סידן והשני הוא ויטמין D.

בשוק נמכרים שני סוגים של תוספי סידן: קלציום קרבונט וקלציום ציטרט.

סידן מסוג קלציום קרבונט נספג טוב יותר פי שתיים מאשר קלציום ציטרט והוא גם זול יותר.

לספיגה טובה זקוק הקלציום קרבונט לחומצה ולכן לוקחים אותו עם המזון אפשר למשל עם תפוח, שמגרה הפרשת חומצה.

ויטמין D זקוק לשומן על מנת להיספג ולכן, כדאי לקחת עם הארוחה הכי שומנית ביום.