שברים בקרסול ובכף הרגל: האבחון, הטיפול והחידושים האחרונים

שבר בקרסול הינו הגדרה כוללת למספר רב של שברים השונים זה מזה בדרגת החומרה, בסוג הטיפול ובמהלך השיקום. עצמות הרגל שלנו בנויות כך שמפרק הקרסול הוא המפרק המחבר בין עצמות השוק לכף הרגל. המפרק עצמו מורכב משלוש עצמות

צפו בד"ר קיש מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי

שלושת העצמות במבנה מפרק הקרסול הן:

העצם הגדולה נמצאת בצד הפנימי של הקרסול והיא השוק (Tibia) שיוצרת את הפטישון הפנימי (Medial Malleulus) ואת הפטישון האחורי (Posterior Malleulus).

העצם השנייה היא העצם הקטנה יותר בצד החיצוני של השוק והיא השוקית (Fibula) שיוצרת את הפטישון החיצוני (Lateral Malleulus).

עצמות אלו יחד יוצרות מבנה טרפזי בו נמצאת העצם השלישית שמרכיבה את המפרק והיא הערקום (Talus) שמהווה את חלקו התחתון של הפרק. 

איך נגרמים שברים בקרסול?

שברים בקרסול נגרמים לרוב מנפילה מגובה או מחבלה סיבובית של הקרסול וכף הרגל כאשר הרגל נתפסת בעצם בקרקע וגורמת לנפילה תוך סיבוב של הרגל.

שברים בקרסול יכולים לכלול את העצמות מצד אחד של פרק הקרסול (פטישון חיצוני או פטישון פנימי) או את העצמות משני צדי הקרסול –Bimalleolar (פטישון חיצוני + פטישון פנימי) או אפילו לכלול את העצמות משלושת צדי הפרק Trimalleolar  (פטישון חיצוני + פטישון פנימי + פטישון אחורי).

איך נאבחן שבר בקרסול?

שבר בקרסול יתבטא בדרך כלל בנפיחות משני צדי הקרסול, שטפי דם, קושי או חוסר יכולת לדרוך על הרגל וכאבים עזים באזור. למרות זאת יכולת לדרוך על הרגל לאחר החבלה אינה שוללת את קיומו של שבר.

כדי לאבחן את השבר יש צורך לבצע צילום רנטגן אשר יעזור להעריך את חומרת השבר ואת הצורך בניתוח.

לעתים יהיה אף  צורך בביצוע הדמיית CT כדי לאפיין את השבר ולסייע בתכנון הניתוח.

דרגת החומרה של שבר בקרסול מושפעת מעוצמת וסוג החבלה ומחוזק העצם של הנפגע.

גורמים אלו משפיעים על  מידת מעורבות העצמות והרקמה הרכה סביב הפרק.

מהן דרכי הטיפול לשברים?

בשברים בפטישון אחד ללא תזוזה אפשר לטפל באמצעות קיבוע בגבס תוך מעקב שבועי כדי לוודא שאין תזוזה בעמדת השבר.

קיבוע באמצעות גבס נדרש למשך זמן של כחודש וחצי בהם מומלץ שלא לדרוך על הרגל.

בשברים עם תזוזה יש צורך לבצע ניתוח. הניתוח מתבצע בד"כ בהרדמה כללית או חלקית.

בניתוח מתבצע חתך של העור מעל השבר וחשיפת השבר.

לאחר החשיפה השבר מחוזר למקומו האנטומי. תיקון השבר וקיבועו מתבצע בעזרת פלטה ייעודית המותאמת אנטומית ובעזרת ברגים ננעלים להשגת יציבות מרבית.

מומלץ לבצע את הניתוח לתיקון השברים בקרסול בהקדם האפשרי, תוך שבוע עד עשרה ימים מיום החבלה.

לפעמים עקב נפיחות רבה בעור והופעת שלפוחיות יש צורך בהמתנה ממושכת יותר לפני הניתוח. ההמתנה תתבצע במנוחה עם רגל מורמת להורדת הנפיחות.

במקרים מסוימים כאשר במהלך הניתוח מאובחנת חוסר יציבות בין עצמות השוק והשוקית עקב קרע ברצועות המחברות בין עצמות אלו (סינדסמוזיס) מוכנס בורג נוסף המקבע את שתי עצמות השוק.

בורג זה גורם להגבלה קלה בתנועות הקרסול ולכן מומלץ להוציאו (בהרדמה מקומית) לאחר כשלושה חודשים כאשר הרצועה מחלימה (Syndesmotic Screw).

באותו נושא | רשימת רופאים אורטופדים מומלצים

החידושים האחרונים בתחום

בשנים האחרונות פותחו פלטות מחומרים חדשים המותאמות באופן אנטומי מדויק לעצמות הקרסול.

פיתוחים אלו קידמו בצורה משמעותית את הטיפול בשברים. פלטות חדשות אלו משתמשות בברגים חדשניים הננעלים גם לעצם וגם לפלטה עצמה לקבלת יציבות מקסימלית.

בזכות הקיבועים החדשים מהלך ההחלמה לאחר הניתוח קצר יותר וכיום ניתן להתחיל תנועה וטיפול פיזיותרפי  עם דריכה כבר לאחר שבוע-שבועיים.

לאחר הניתוח הקרסול נתמך בסד גבס לשבוע. לאחר שבוע בפגישה במרפאה סד הגבס מורד ובמקומו מורכב AIRCAST – מקבע בדפלסטי קטן הניתן להורדה עצמית לצורך רחצה או תרגול  ומשמש להגנה על הקרסול.

עם ה- AIRCAST ניתן לבצע תנועות בקרסול ולהתחיל דריכה כבר אחרי שבוע-שבועיים.

לאחר הניתוח מתחיל טיפול פיזיותרפי במטרה לחזק את השרירים סביב מפרק הקרסול, להחזיר את תחושת היציבות לקרסול ולשפר את טווח התנועה.

הטיפול הפיזיותרפי צפוי להמשך מספר חודשים לאחר הניתוח. הכאבים שמלווים דריכה על הקרסול הפגוע יכולים לפתח תבנית הליכה לא תקינה ולכן לפיזיותרפיה חשיבות רבה למנוע זאת.

מהלך ההחלמה שונה מאדם לאדם ותלוי כמובן בסוג השבר והניתוח.

באופן כללי ניתן לצפות לחזרה להליכה עם נעל רגילה כחודש וחצי-חודשיים לאחר הניתוח ולאחר כשלושה חודשים לחזור לפעילות ספורטיבית. החזרה עצמה צריכה להתבצע באופן הדרגתי ולהימשך מספר חודשים.