סובל מנזק מצטבר לאורך זמן? אולי מגיע לך פיצוי!

חוות דעת רפואית משפטית, בהווה קיים מסלול שלא היה בעבר, שמאפשר הכרה בקשר סיבתי בין עבודה לנזק שנגרם בעטיה. מסלול זה מתייחס לנזק שמצטבר בהדרגה במשך תקופה ארוכה והוא נקרא מיקרוטראומה. מסלול זה מאפשר לעובדים רבים שנפגעו בעבודתם, להוכיח את הקשר הנסיבתי הנדרש לצורך קבלת פיצויים

על כך מסביר ד"ר דוד אנג'ל בתכנית המילון הרפואי בווידאו בהנחיית פרופ' רפי קרסו.

האם נזק מצטבר במקום העבודה עלול להוביל לפגיעה משמעותית כעבור שנים? האם פגיעה כזאת ניתנת להכרה כתאונת עבודה? מה תפקידה של חוות דעת רפואית משפטית במקרה כזה? על כל השאלות עונה ד"ר דוד אנג'ל בתכנית המילון הרפואי בווידאו, בהנחיית פרופ' רפי קרסו.

אדם שנפגע בעבודה זכאי לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי ולעתים מהמעסיק עצמו או חברת הביטוח שמבטחת אותו.

באילו נסיבות מוכרת אחריות עבודה לנזק?

עד השנים האחרונות, התקיימו בישראל שני מסלולים בהם ניתן להוכיח קשר סיבתי בין פגיעה בתאונה ובין העבודה עצמה:

• תאונת עבודה – מקרים בהם נפגע עובד באירוע פציעה ברור ומוגדר במקום עבודתו. מקרים אלה כוללים למשל תאונת דרכים בזמן העבודה או בדרך אליה או ממנה, פציעה ממכונה בקו ייצור, נפילה מגובה במקום העבודה וכדומה. אם נותר נזק שמקנה נכות ואירוע התאונה אכן הוכר, יקבל העובד פיצוי כספי שגובהו תלוי בנכות שנותרה.
• מחלת מקצוע – המוסד לביטוח לאומי מכיר במספר מאוד מצומצם ומוגדר של מחלות, המוכרות כמחלות מקצוע, ואשר מזכות את העובד הנפגע בפיצוי בדומה לתאונת עבודה. רשימת מחלות אלה היא מצומצמת מאוד וכוללת למשל מחלת ריאות אצל עובד שחשוף לאסבסט, נזק בקדמת הברכיים אצל רצף וכדומה.

בעקבות פסיקה שניתנה בבתי הדין לעבודה בישראל, נוסף מסלול המיקרוטאומה. מסלול חשוב מאד, המאפשר הוכחה של קשר סיבתי והכרה בנכותו של עובד שעבודתו לא נמצאת ברשימת מחלות המקצוע אולם נפגע בכל זאת בנזק מצטבר והדרגתי.

מהי מיקרוטראומה?

כפי שאומר השם, מדובר בטראומות זעירות (מיקרוסקופיות), שמצטברות בהדרגה עד כדי נזק ונכות ממשית. מקובל להמשיל את המנגנון למצב של טפטוף טיפות מים על גבי אבן. נפילת טיפה בודדת לא תגרום נזק נראה לאבן, אך לאחר שנים של טפטוף חוזר ונשנה, ייגרם לה נזק משמעותי.

מה הדרישות להכרה בנזק שנגרם במנגנון מיקרוטראומה?

אחריות עבודה לנזק במנגנון מיקרוטראומה תוכר כאשר נגרמים בעבודה אין ספור נזקים זעירים שמצטברים בהדרגה כדי תרומה ממשית להתפתחות ליקוי או נכות. לשם דוגמא: עובד בבניין או בכביש שעובד עם פטיש אוויר, עלול לסבול מפגיעה עצבית בגין הרטט החזק המופעל על ידיו, או סבל שעלול לסבול מבעיות גב לאחר שנים של הרמת משאות כבדים.

המאפיין המרכזי של המיקרוטאומה הוא שהפגיעה בבריאות העובד לא נגרמת באירוע חריף (תאונה) אלא נצברת לאורך זמן, כך שלא ניתן לזהות אותה עד שהנזק הבריאותי מצטבר לרמת חומרה מורגשת.

מה מקומה של חוות דעת רפואית משפטית בקביעת הקשר הסיבתי?

נושא מיקרוטראומה הינו בדרך כלל הערכה כמותית של מידת הנזק שנגרמה בעבודה יחסית לתרומת גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. כאשר המוסד לביטוח לאומי או חברת ביטוח אינם מכירים באחריותם לנזק מגיע הנושא פעמים רבות להכרעת בית דין. בתי הדין נעזרים ברוב המקרים בחוות דעת של מומחה בתחום הנדון.

במסגרת חוות דעת רפואית משפטית שנותן הרופא, עליו לבחון את המקרה הנדון, להעריך את מידת הפגיעה המצטברת ואת הקשר הסיבתי. כל עבודה נידונה לגופה. לשם דוגמא, בהרמת משאות, לא דין פקיד שמרים קלסרים במשרד כדין סבל המרים מקררים כבדים. לא דין רופא שיניים האוחז במקדחת שיניים רוטטת כדין פועל בניין האוחז בפטיש אוויר כבד.

מאחר שבמקרים רבים השאלה הינה הערכה כמותית ולא שאלה של "שחור/לבן", ייתכן מצב בו רופאים שונים יגיעו למסקנה שונה במקרים גבוליים.