בואו נרגיע: טיפול תרופתי בשלפוחית רגיזה

תסמונת השלפוחית הרגיזה רווחת בקרב 16% מהאוכלוסייה, וגורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים. ד"ר נעם כתרי, רופא בכיר במחלקה לכירורגיה אורולוגית ומנהל המרכז לבריאות מינית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר מרחיב על תסמונת השלפוחית הרגיזה, על דרכי האבחון ועל הטיפול התרופתי החדשני, שכבר כלול בסל הבריאות, ומאפשר להשיב את איכות החיים

ד"ר נעם כתרי מתראיין על כך לתוכנית סטטוסקופ

מוגש כשירות לציבור באדיבות חברת "אסטלס"

מהי תסמונת השלפוחית הרגיזה?

שלפוחית רגיזה, כשמה כן היא, תסמונת קלינית שמתבטאת בקושי להתאפק, אשר מלווה בתכיפות מרובה בהטלת שתן במהלך היום ובהטלת שתן לילית (נוקטוריה).

תסמונת במצב קשה תתבטא באי נקיטת שתן מדחיפות (בריחת שתן) ודליפת שתן, כאשר המטופל לא מספיק להגיע בזמן לשירותים והשתן "בורח" לו.

מהן הסיבות השכיחות לשלפוחית רגיזה?

שלפוחית רגיזה יכולה לנבוע מסיבות שונות ביניהן פגיעה עצבית, בקרב חולים אחרי פרקינסון או לאחר שבץ מוחי, וכן עקב פגיעה עצבית בעמוד השדרה, טרשת וכן הלאה.

תסמיני השלפוחית הרגיזה נצפים גם בקרב גברים עם ערמונית חוסמת.

כמו כן, ישנם אנשים צעירים שמתחילים לסבול משלפוחית רגיזה כבר בגיל צעיר, תופעה זו נקראת תסמונת אדיופתית, היא שכיחה במחצית מהמקרים, ואין לה הסבר רפואי.

עד כמה תסמונת השלפוחית הרגיזה שכיחה בקרב האוכלוסייה?

התסמונת שכיחה מאוד והיא עומדת על סדר גודל של 16% מהאוכלוסייה, כלומר אחד מתוך שישה סובל מתסמינים של שלפוחית רגיזה, אך רק חלק קטן מהסובלים יפנה לקבלת טיפול רפואי.

הסיבות להימנעות מטיפול רפואי נובעות מהבושה הנלווית לתופעה, שגוררת אחריה השלכות משמעותיות מאוד המשפיעות על אורח החיים, על איכות החיים, על הביטחון העצמי, על הביטחון התעסוקתי ועל חופש התנועה, כאשר במצבים קשים מאוד אנשים נאלצים לשאת עמם פדים וחיתולים – מסיבות אלו אם אתה או את סובלים מהתסמינים של שלפוחית רגיזה גשו לרופא המטפל לצורך אבחון.

ראוי להדגיש כי תסמונת השלפוחית הרגיזה שכיחה באופן שווה בין גברים לבין נשים.

כמו כן, חשוב להדגיש כי חולים מבוגרים נמצאים בדרגת סיכון גבוהה עקב צורך תכוף בהטלת שתן בשעות הלילה, שעשוי להביא למצב מסכן חיים, לסכנת נפילה, לשבירה של פרק הירך ולזיהומים.

כיצד מטפלים בתסמונת השלפוחית הרגיזה?

תחילה ניתן לשנות את אורחות החיים לדוגמה להפחית צריכה של משקאות אשר מכילים קפאין שמגרים את השלפוחית, כמו כן ניתן להתאים את משטר השתייה להטלת השתן ולבצע פעולות מניעה נוספות.

פעמים רבות כשצעדים אלו לא מביאים להטבה מומלץ לגשת לרופא לצורך קבלת טיפול תרופתי.

בעבר הטיפול התרופתי התמקד בקבוצה שנקראת אנטיכולינרגים, אשר מדכאים את פעילות המערכת הפאראסימפטטית שמכווצת את השלפוחית ובדרך זו מעלים את פעילות המערכת הנוגדת, אך כיום ניתן לקבל טיפול תרופתי המאפשר לתקוף את הבעיה גם מכיוון המערכת הנוגדת.

ואכן בשנים האחרונות פותחו תרופות מקבוצת הבטא-אגוניסטים, שמפעילות את המערכת הסימפטטית במטרה להרגיע את השלפוחית ולאפשר התאפקות ארוכה יותר, תוצאות הטיפול מתבטאות בפחות הטלות שתן יומיות, פחות אירועים של דליפת שתן מדחיפות ופחות הטלת שתן לילית.

תרופות אלו זמינות בסל הבריאות החל משנת 2021.

טיפול תרופתי בטוח וארוך טווח ופתרונות נוספים

לתרופות מהקבוצה החדשה יש מעט מאוד התוויות בעיקר כנגד לחץ דם גבוה ובלתי מאוזן.

התרופות מתאימות גם לאנשים מבוגרים עם מחלות רקע שמקבלים טיפול תרופתי רחב.

תופעות הלוואי בעיקרן הן גסטרו אינטנסינאליות ומתבטאות בבחילה, בכאב בטן וכן הלאה.

כמו כן, ישנה היתכנות לעליית לחץ הדם בקרב מטופלים עם לחץ דם גבוה אשר צורכים תרופות אלו.

הטיפול הוא כרוני, אינו מרפא את המחלה ויש להתמיד בו כל עוד המטופל לא סובל מתופעות לוואי ונהנה מהשפעת התרופה.

כאשר הטיפול התרופתי אינו מביא להטבה, הרפואה מציעה אמצעים מתקדמים אף יותר כמו קוצב סקראלי או הזרקה של בוטוליניום טוקסין (בוטוקס) לתוך השלפוחית במטרה להרגיע את פעילות היתר.