הטיפול במלנומה מבוסס על כריתת נגע העור הממאיר, כשברובם המכריע של המקרים מספיק טיפול זה בכדי להבריא את המטופל סופית. יחד עם זאת, ישנם מקרים, בעיקר כאשר האבחון נעשה בשלב מאוחר, בהם נגע המלנומה כבר הספיק לשלוח גרורות מיקרוסקופיות שלא ניתן לאבחן אותן באמצעות מערכות ההדמיה הקיימות, ובמקרים אלה עולה ההסתברות להישנות המחלה אצל החולה כעבור מספר שנים
צפו בפרופ' שכטר מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי בוידאו
במאמר זה נדון על:
טיפול | סיכוי להישנות | טיפולים אחרים
מהם הסימנים של מלנומה?
מלנומה הוא למעשה נגע עורי שמתאפיין במספר אלמנטים כדוגמת גבולות בלתי סדירים, נגע מורם מעל פני העור, בעל צבע בלתי אחיד והשתנות בלתי פוסקת של הנגע לאורך זמן.
מבחינה ויזואלית, נגע המלנומה יכול להיות דומה מאוד לנקודת חן או לשומה, לפחות במבט ראשון. בסימנים הייחודיים של המלנומה ניתן להבחין בדרך כלל בבדיקה ויזואלית קצת יותר מעמיקה אך את האבחנה הסופית מבצעים באמצעות אמצעי הדמיה המאמתים שאכן מדובר במלנומה.
הבעיה המרכזית עם מלנומה היא שלא מדובר בנגע עור רגיל אלא בנגע ממאיר, שנחשב למעשה לנגע העור המסוכן ביותר מבחינת פוטנציאל הסכנה שלו לחיי החולה.
מהו הטיפול המקובל במלנומה?
כמובן לאחר שבוצע אבחון יסודי ומדויק, הטיפול הראשוני במלנומה הוא טיפול כירורגי במסגרתו מבוצעת כריתה רחבה של הנגע, ובחלק מן המקרים נבדקת גם בלוטת הלימפה שמנקזת את הנגע העורי הזה.
בדיקה זו נקראת ביופסיה של בלוטת הזקיף, שהיא הבלוטה הראשונה בשורת בלוטות הלימפה והיא זו שמנקזת את המלנומה. במידה והמלנומה שלחה כבר גרורות, סימנים לכך ניתן יהיה למצוא באותה בלוטת זקיף ולשם כך מבוצעת הבדיקה.
מהו הסיכוי להישנות המחלה?
חשוב תחילה לומר כי 85%-90% מהחולים שעוברים את הטיפול הכירורגי במלנומה, מבריאים לחלוטין מהמחלה בזכות טיפול זה ואינם נמצאים בסיכון להישנות המחלה.
חלק קטן מן החולים, קרי 10%-15% מהחולים, עלולים לחוות הישנות של המחלה, בדרך כלל חולים שאצלם ידוע מראש כי האבחנה נעשתה באיחור.
אצל חולים אלה המלנומה הייתה גדולה ועבה בזמן האבחון ובמרבית המקרים אף הספיקה לשלוח גרורות מיקרוסקופיות שלא ניתן לאבחן אותן.
על כן, במקרים אלה גם הטיפול הכירורגי לא תמיד מספיק, שכן בהיעדר היכולת לאבחן גרורות מיקרוסקופיות שהתפשטו, לא ניתן להבטיח כי הוסר הגידול וכל גרורותיו.
עם הזמן, הופכות אותן גרורות מיקרוסקופיות לגרורות מקרוסקופיות, קרי גרורות מספיק גדולות שניתן לראות אותן בעין או באמצעות אמצעי הדמיה שונים כמו סי.טי ו-MRI ואז אנחנו כבר מדברים על חזרת המחלה בצורת מלנומה גרורתית.
מהו הטיפול שאפשר להציע לחולים שנמצאים בסיכון להישנות המחלה?
חולים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה לחזרת המחלה, ובעיקר חולים שבזמן האבחנה זוהו אצלם גרורות בבלוטות הלימפה (קרי מלנומה רמה 3), הם חולים שסובלים מסיכון של 30% ומעלה יותר מהרגיל להישנות המחלה.
עבור חולים אלה מוצע טיפול מסייע שעשוי למנוע את חזרת המחלה. בדרך כלל מדובר בטיפול אימונולוגי, שבעבר התבסס על שימוש באינטרפרון, וכיום מבוסס על טיפול חדשני שאושר על ידי ה-FDA.
טיפול חדשני זה מבוסס על הפעלה מאוד מתוחכמת של מערכת החיסון לאיתור וחיסול של אותן גרורות מיקרוסקופיות שייתכן והתפשטו כבר בגוף, גם אם לא ניתן היה לאבחן אותן. טיפול זה נחשב לטיפול מציל חיים והוא עשוי להוריד את סיכויי ההישנות של המחלה בעשרות אחוזים.
פרופ' שכטר הוא מבכירי הרופאים האונקולוגים אשר עוסקים בטיפול במלנומה בישראל, סגן מנהל המערך האונקולוגי בתל השומר. פרופ' שכטר מייסד מנהל מכון אלה לטיפול ומחקר במלנומה וסרטן העור שבבית החולים תל השומר החל משנת 2004,...
להתייעצות עם פרופ' שכטר
השאירו פרטים או חייגו
077-230-9374