מיאלומה נפוצה: הטיפולים החדשים

מיאלומה נפוצה היא סוג של סרטן דם, לא מאוד שכיח, המאובחן בישראל בהיקף של מאות חולים חדשים בשנה. בתקופה האחרונה חלה התקדמות עצומה בטיפול במחלות דם שונות, בהן גם מיאלומה נפוצה

צפו בפרופ’ עירית אביבי מסבירה על כך בראיון לפרופ' קרסו בתכנית חיים בריא

קבוצת סיכון | תסמינים | אבחון | טיפול

מהי מיאלומה נפוצה?

מיאלומה נפוצה היא סוג של סרטן דם, לא מאוד שכיח, המאובחן בישראל בהיקף של מאות חולים חדשים בשנה. בכל עצם בגוף, קיים אזור מוגדר שנקרא מוח העצם, שהוא למעשה בית החרושת של כל סוגי תאי הדם. בתוך מוח העצם נמצאים, בין יתר סוגי התאים, גם תאים של מערכת החיסון הקרויים תאי פלסמה ותפקידם הוא לייצר נוגדנים כנגד זיהומים החודרים לגוף.

במיאלומה נפוצה, תאי פלסמה אלה מתרבים בצורה לא תקינה כשהתאים החדשים שנוצרים מכילים בתוכם ליקויים כדוגמת קצב התרבות גבוה מדי ואורך חיים ארוך יותר, מה שגורם להצטברות הולכת וגדלה של תאי פלסמה על חשבון תאים חשובים אחרים, ובסופו של דבר גם לתחלואה מסוגים שונים.

זאת ועוד, תאי הפלסמה שהולכים ומתרבים בתוך העצם, "רוצים" להרחיב את אזור המחייה שלהם בתוך העצם ולכן יוצרים תהליכים לפירוק העצם המקיפה את מוח העצם, בתהליך שסופו פגיעה בצפיפות העצם ואף התפרקות העצם. תהליך זה יכול להתרחש בכל עצם בגוף ולהוביל לשברים מרובים, כאבים ופגיעה ברקמות סמוכות. כך למשל, כאשר תהליך זה מתרחש בעמוד השדרה, הוא עלול לגרום לקריסת חוליה על גבי החוליה שמתחתיה, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

תופעות אלה יכולות להוביל לתסמינים העיקריים של המחלה ובכלל זה אנמיה בגין דיכוי ייצור של תאי דם אדומים במוח העצם לאור הצטברות תאי הפלסמה בתוכו, כאבי גב וכאבים בעצמות בכלל ללא סיבה מובהקת וכן פגיעה בתפקוד הכליות בגין אי ספיקת כליות שנגרמת כתוצאה משקיעת תאי הפלסמה העודפים בתוך הכליות.

האם ישנן קבוצות סיכון למחלת מיאלומה נפוצה?

מחלת המיאלומה הנפוצה שכיחה בעיקר בקרב מבוגרים ושכיחה יותר בקרב אוכלוסיית האפרו אמריקאים, בקרב גברים ביחס לנשים ובקרב אנשים שחווים חשיפה מוגברת לחומרי הדברה. ישנם גם מקרים, אמנם לא שכיחים, של הופעת המחלה במשפחה, אם כי לא מדובר במחלה תורשתית מובהקת.

האם ישנם תסמינים נוספים למחלה?

מאחר ומיאלומה נפוצה עלולה לגרום לאנמיה, תסמינים כמו חולשה, עייפות יתר וקוצר נשימה במאמץ יכולים לתת תסמינים זמינים לזיהוי, אם כי מן הסתם, לא כל אנמיה מעידה על מיאלומה נפוצה ולא כל תסמיני חולשה ועייפות מעידים על אנמיה. יחד עם זאת, אם ישנו חיבור של תסמינים אלה עם כאבי עצמות ובעיות בכליות, בהחלט יש מקום לחשוד שמדובר במיאלומה נפוצה.

כיצד מאובחנת מחלת המיאלומה הנפוצה?

האבחון של מיאלומה נפוצה הוא קל מאוד יחסית ומתבסס על בדיקות דם פשוטות כמו אלקטרופורזה או אימונופיקסציה שמטרתן היא לזהות בדם כמות חריגה של חלבונים המיוצרים על ידי תאי הפלסמה ומופרשים לדם. בנוסף, נהוג לבצע גם בדיקת שתן שכן חלבונים אלה בחלקם, שוקעים ואף מופרשים בשתן.

במקרים בהם יש חשד למחלה, מבוצעת גם בדיקה של מוח העצם באמצעות בדיקה לא נעימה אך פשוטה שדוגמת את עצם האגן בכדי לבחון האם קיים בעצם ריבוי חריג של תאי פלסמה שהם מקור המחלה. כמו כן, מבוצע גם צילום סי.טי שתפקידו לזהות פגמים בעצמות הגוף.

מהו הטיפול הקיים במיאלומה נפוצה?

ובכן, הטיפול במחלה זו הולך ומתפתח בקצב מהיר מאוד עם שלל אפשרויות טיפול חדשות שמתווספות ללא הרף אל ארגז הכלים של הרופא המטפל. הטיפול הנהוג היום במדינת ישראל הוא טיפול משולב המבוסס על סטרואידים בשילוב תרופה הנקראת בורטזומיב שמיועדת למנוע את המשך התרבות תאי הפלסמה ובשילוב לנלידומיד, תרופה המיועדת להרוג את התאים החולים ולעורר את תאי מערכת החיסון כנגדם.

לאחר טיפול משולב זה, מבוצעת גם כימותרפיה אינטנסיבית ולאחר מכן נעשה שימוש בתאי אב לשיקום כל תאי הדם שנפגעו במהלך הכימותרפיה. תהליך כולל זה נקרא "השתלת מוח עצם עצמית". לאחר מכן ניתן שוב הטיפול המשולב של בורטזומיב, לנלידומיד וסטרואידים ולבסוף טיפול מתמשך עם כדורי לנלידומיד בלבד.

בשנתיים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים שהראו כי הוספת תרופה נוספת שנקראת דרטומומאב ומתפקדת כנוגדן המתחבר לתאים החולים ומגייס את מערכת החיסון להרוג אותם, מציגה שיפור אצל חולים מבוגרים בצורת הפחתת התקדמות המחלה ביותר מ-50% וירידה של 40% בשיעור התמותה.

טיפול זה, בשילוב הטיפול הנהוג, יכול לשמר את שרידות החולים לפחות למשך שבע שנים במהלכן צפויים להתפתח טיפולים נוספים מתקדמים יותר, המבוססים גם על הנדסה גנטית ואשר שניים מהם נמצאים כבר היום בשלבי אישור מתקדמים, כשאחד מהם מציג תגובה עמוקה בקרב 100% מהחולים.